|
|
Page:16
" עלי : " היעד העיקרי של המודיעין ב"לח"י" היה השלסון הבויסי . ראיון עם דוד שומרון נתי רותם ? מי אתה דוד שומרון ! אני גימלאי של משרד רוה"מ . שירתתי בכל האגפים מלכד כמינהל . תפקידי האחרון בשירות היה כראש מטה קדמי מיכצעי בחו"ל . מאז פרישתי מהמשרד , המשכתי לשרת במילואים ביחידתי , בעיקר בחו"ל . ? ומי היה "עלי '" עלי היה כינויי במחתרת "לח"י , " כה פעלתי מיום היווסדה ועד קום המדינה . השתתפתי בכתריסר פעולות , בהן כהתנקשות אישית , שוד בנקים , והתקפות כגון : פיצוץ מיתקני הרכבת בלוד במסגרת תנועת המרי , החרמת נשק ממחנה בחולון , התקפה על מחנה צבאי בפרדס חנה ( כיום "מחנה , ( " 80 פיצוץ מטוסים כש"ת כפר סירקין ואחרות . ? תאר נא את מבנה "לח"י" ומיקומו של המודיעין בארגון ! " לח"י" הייתה תנועת שחרור לאומי שמטרתה היחידה : לסלק את הכובש הבריטי מארץ-ישראל . היא לא הייתה כפופה לשום מפלגה פוליטית ולכן הצטרפו אליה חברים מכל גוני הקשת הפוליטית בארץ וכחו"ל . בראש "לח"י" עמד "מרכז" של שלושה אנשים : נתן ילין-מור ( גרא , ( יצחק שמיר ( מיכאל ) ודרי ישראל שייב ( אלדד . ( היו שש מחלקות : פעולות , נוער , אוהדים , הסברה , כספים ומודיעין ( שנקראה " מחלקה וי" על היותה השישית . ( לכל מחלקה ולכל סניף היה "אחראי" כי ב"לח"י" לא היו דרגות , מפקדים או גינוני-טקס כלשהם . " מחלקה וי" עסקה באיסוף ידיעות לשירות כלל הארגון : על השלטון והצבא הבריטי , על המשטרה והבולשת , אך גם ידיעות פוליטיות לצורכי הסברה . ? תאר את מבנה "מחלקה ו "' ותפקידיה ! בצעדיה הראשונים של המחלקה פעלו אנשיה כל אחד בנפרד בנושא מסויים או באזור גיאוגרפי מסויים ודיווחו ישירות למיכאל . כעבור זמן התמסדה המחלקה ורוכזה בידי אחראי אחד אשר ניהל את כל פעילותה ברחבי הארץ , כך נולדו סניפים של המחלקה בירושלים , בתל-אביב , בחיפה , בנתניה וכדי , אשר לרוב היו בני איש אחד או שניים . ' ? מחלקה וי" מנתה חמישה אחראים לנושאים הבאים : א . ראשי השלטון והצבא . מרכזי השלטון האזרחי ומפקדות הצבא , מחנות צבא , תחבורה צבאית - הכל לצרכי פיגוע וכן מחסני נשק לצורך החרמות אמל"ח . ב . משטרה ובולשת . היעד המישני , אך החיוני לצורך שרידות המחתרת . גופים אלה לחמו כאופן פעיל במחתרת והיה הכרח לפגוע באישים המסוכנים ביותר וכן להשיג מידע על מבוקשים , חשודים , חיפושים ומאסרים מתוכננים . יעדים נוספים rt ארגון "ההגנה . " כיריב שפעל נגד המחתרת ( ה"סזון" וכדי ) לשם סיכול פגיעתו . ד . הערכים . למידע כללי , לקניית נשק וחנ"מ ומאוחר יותר למלחמה פעילה נגדם . ה , הישוב היהודי . מפלגות , עתונות - להכרת דעת הקהל לשם הכוונת ההסברה , איסוף ידיעות לשם התרמת אוהדים וכן לתכנון מיבצעי החרמת כספים למימון המלחמה . ? מה היו שיטות עבודתה של "מחלקה ר ! " " מחלקה ר" גייסה מקורות בכל תחומי עיסוקיה ( פקידי ממשלה יהודים , שוטרים , חיילים , מסריטים יהודים במחנות הצבא הבריטי , עובדי דואר , עובדי רכבות , פקידים בצנזורה , ערבים ואחרים . ( לרוב פנו אל אנשים שהיו ידועים כבעלי השקפה לאומית . אולם כמקרים מסויימים פנו גם אל מתנגדים מושבעים שנגדם היה אמצעי לחץ ראשי המדורים הונחו לעבודה משולבת "זירתית" ו"תפעולית" שוטפת לגיבוש הערכותיהם . מאחר וכל המידע הגיע גם אלי , יכולתי לקיים עם המומחים התייעצויות בכל נושא שמצאתי כחשוב ולהנחותם . הערכת המצב המודיעינית המסכמת של צה"ל נעשתה על ידי אישית במשך ארבע וחצי שנים , כשהיא מושתתת על עבודת המדורים והועברה מלשכתי לראש אג"מ ממ"ן וממנו לראש הממשלה ... הבעת דעת עצמית היתה כלל קדוש , הקפדתי לא להכתיב את דעתי . באם נותרו חילוקי דעות , הצגנו רעות מיעוט מנומקות , וזה קרה ! הכשרת קציני המחקר נעשתה תוך כדי עבודה עד אשר זכיתי לארגן מחדש ולנהל את כיה"ס הגבוה למודיעין בשנים 1955-1957 בו עברו , כפיקוח מדעי של האוניברסיטה העברית , חוקרים בכירים של קהילת המודיעין , קורס כן עשרה חודשים ממוקדים בתחום המזה"ת , מדעי המדינה והמודיעין . עד אותה שעה הקצבנו מועדים ארוכים למדי לציון ופיתוח חשיבה , ידע ושיטות במסגרת יום עבודה ממוצע של 12 שעות בנוסף על חוגי בית שהועדנו לכך . בשיחות שעלו התמקדנו מידי פעם בספר מומלץ מספריית אמץ הענפה מאד אשר הצלחתי להקים כמשך זמן קצר . עם התחלת הביקורים של אנשי צבא מערביים בכירים בדימוס יזמתי פגישות עמהם ומכולם השכלנו . כהמשך צרפתי את מרבית קציני הענף לסיורים השנתיים של "החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה , " כשל הפן הגיאוגרפי והאיסלמי שלהם , וכן סיירנו מידי פעם ביסודיות בפיקודים השונים להכרת השטח והאויב מקרוב ככל האפשר . ? אתה יכול להצביע על כישלונות במהלך חבלי הלידה של אמ'ץ מחקר ! לצערי מידע וכעיקר פרסומים חיוניים ששלחנו לא הגיעו לעתים ליעדם . בגלל שיקולי ביטחון לא הגיעו אלינו כל "הצרכנים" ונמנע תדרוך ישיר . המחיצות שהקימה המערכת היו בעוכרינו . ביטול המדור לעיכייכי תורכיה , פרס ואפגניסטן בוודאי לא הוסיף עומק להערכותינו . אפשר לקרוא לזה מכשלה ואפשר לקרוא לזה כישלון .
|
|