|
|
Page:7
ויציאה ממנה ; בעיות המודיעין הכלכלי ; ציון המקורות לידיעות המועברות משירות אחד למשנהו , בעיות צנזורה וביטחון בעת התקשרות עם מודיעים . רוב הנושאים הועלו ביוזמת שב"כ והמשטרה . בעבודת הוועדה חל שיפור מסויים , אך מאחר וכל גוף היה מעוניין לשמר בידיו את מלוא סמכויותיו , הגיעו נושאי טיפולה וכח אכיפתה עד לקו מסויים - ולא מעבר לזאת . המוסד בדצמבר 1949 הטיל בן-גוריון על שילוח ( לפי הצעת האחרון ! להקים "מוסד לריכוז ותיאום פעולות שירותי המודיעין של המדינה . " שילוח שהיה מקורב לבן-גוריון ושימש באותה עת כיועץ לתפקידים מיוחדים במשרד החוץ , הועמד בראש " המוסד לתיאום . '' בתפקידו זה היה כפוף במישרין לראש הממשלה , אם כי המוסד עצמו השתייך מבחינה מינהלית למשרד החוץ . שינוי יסודי כמבנה של קהילת המודיעין ובתיפקודה חל בפברואר 1951 בעקבות החלטתו של בן-גוריון להפריד את מחלקת המבצעים של "אגף החקר" מן המחלקה המדינית וממשרד החוץ בכלל , ולהופכה לרשות עצמאית לביון . המחלקה המדינית בוטלה , ומה שנשאר מ"אגף החקר" הפך למחלקת החקר של משרד החוץ . לראש הרשות החדשה לביון מונה חיים יערי ( ולדנר ) לשעבר ראש מודיעין 8 / ומודיעין 13 / בממ"נ . החלטתו של בן-גוריון הייתה פרי מערכת היחסים העכורה שנוצרה כמחלקה המדינית , בינה לבין משרד החוץ ובינה לבין ממ"נ . שליטתו של שילוח כנעשה כמחלקה וכסניפיה הייתה רופפת בגלל ריבוי הכובעים שבהם נשא , וכן בשל עיסוקו האינטנסיבי בשליחויות מדיניות ובייחוד במשא ומתן עם עבר הירדן . על רקע הביקורת על תיפקודה של "דעת" מצד אחד , וחוסר השליטה של שילוח עליה מן הצד האחר , דבר שבא לידי ביטוי קיצוני בפיטורי ארתור בן-נתן ( ראש "דעת ( " ע"י שילוח בגין אי התאמה , קבע בן-גוריון שבחוץ לארץ יפעל שירות מודיעין אחד ותחת סמכות אחת . שירות שיהיה כפוף לראש הממשלה ויהווה חלק של המוסד לתיאום . בארץ לעומת זה , נדרש תיאום ושיתוף פעולה של השירותים השונים . תיאום זה יעשה גם הוא ע"י "המוסד לתיאום ולתפקידים מיוחדים . " המוסד שינה את שמו כעת ל"מוסד המרכזי" וועדת התיאום העליונה הפכה ל"ועדת ראשי השירות . " בגלגולו החדש היה על המוסד לתאם בין השירותים השונים בתחומים חופפים ולהטיל עליהם משימות מחקריות שוטפות בעניינים שהעסיקו את מעצבי המדיניות של ישראל . מנגד היה עליו לספק את כל צורכי השירותים ממקורות חו"ל . סיכום הקמת קהילת המודיעין הישראלית נצרפה בקרבות מלחמת העצמאות ובמאבק הקמת המדינה וארגון מוסדותיה . תחילת הדרך הייתה תהליך רצוף של ניסוי ותהייה במגמה להתאים לאופי ולמנטליות המדינה המוקמת . זאת , כאשר הניסיון המחתרתי כמעט ואינו רלוונטי ואילו הניסיון שנצבר בשרות בחילות מודיעין זרים במלחמת העולם השנייה מסייע אך במעט . הרבה מעשה יצירה היה כרוך בפעולה זו וגם היא כמו הרבה מאבני היסוד של המדינה עוצבה ע"י ראש ממשלתה הראשון דוד בן-גוריון . עם זאת יש לציין כי לא אדם אחד ולא תפישה אחת בלבד תרמו להקמת הקהילה המשרתת אותנו עד היום . צרוף עמלם של אנשים רבים והיתוך של תורות ותפישות שונות , אשר יובאו מחו"ל או נוצרו כאן במקור , הם שהובילו בסופו של דבר לאותו ארגון מופלא , שתרם וימשיך לתרום לביטחונה ולרווחתה של מדינת ישראל . בני מיכלסון * את הפרק על המודיעין המסכל כתב ד"ר חיים לבנברג
|
|
|