|
|
Page:3
? niD'D האישי של ד , לוחמת המוסד " כלוחם בודד עליך למלא תפקידים רבים כאילו היית פלוגה שלמה - כל מעשיך נחשבים ומהווים חלק מהפאזל הכללי של המערכת" " לא ממש תכננתי להתחתן , אבל האפשרות להיות עם ש . ולשרת את המדינה קסמה לי . כשהציעו לי לקחת חלק בעבודה , הסכמתי ואז התחיל תהלין אוון של בחינות ובדיקות להתאמתי לתפקיד . ש . ואני סיכמנו בינני שיוצאים לשליחות ביחד וזאת רק בתנאי שאני שוות ערן , בדיוק כמוהו ומתגייסת בזכות עצמי . " ד . עברה את תהליך המיון והתקבלה פורמלית לשרת במוסד . סיפור היכרותם של ד . ילדה טובה ויפה מעיר קטנה במרכז וש . קצין תותחנים צעיר שהגיע ארצה כנער פליט , החל בראשית שנות החמישים . כבר אז חיזר אחריה במרץ אבל , נימוסיו וגינוניו האירופאיים לא נשאו חן בעיניה כתחילה . ד . התגייסה לצה"ל ובמהלך קורס קצינות גילתה אותו משרת בבסיס הסמוך , היא לא ידעה דבר על פציעתו בקרב באחת מפעולות התגמול וגם לא על כך שקיבל את עיטור העוז על גבורתו כקרב . מדי פעם התראו ביוזמתו ונפרדו ביוזמתה . במהלך שירותה הצבאי הגישה ד . את מועמדותה לתחרות הארצית של מלכת היופי של ישראל וזכתה באחד התארים , מה שהביא כבוד גדול למשפחתה ולעירה . בתום השירות התקבלה לעבודה בלישכת התיירות הממשלתית ותמונותיה כיכבו במודעות הלישכה . ביום העצמאות ה11- למדינה נפגשו שוב והפעם , נעתרה לחיזוריו . ד . שאפה להתקבל לאל-על ולשרת כדיילת אוויר , הדיסקלציה הקלה שלה כמעט עמדה לה למכשול ובנוסף לקשיים , הטיל ש . ווטו על הרעיון . בסופה של ההכשרה באל-על ולאחר שלא התראו כשלושה חודשים שלח אותות פיוס ורצון טוב לביתה "הגיע זר פרחים ענק שעשה רושם מצויין על אמא שלי . " הקשר בינהם הפך לסיפור אהבה , הוא שירת בצבא והיא עבדה באל-על . שנתיים לא פירגנה לעצמה חופשה ראויה וכשסוף סוף עשתה פסק זמן , נחה וטיילה , הגיע מברק מש . "אנא חזרי הביתה מהר . " ד . קטעה את חופשתה , בשובה סיפר לה שקיבל הצעת עבודה מעניינת בחו"ל מטעם משרד ראש הממשלה אך הוא מתנה את הסכמתו בכך שינשאו ויצאו ביחד . " לא ידענו לקראת מה אנו הולכים , מה טיבה של "העבודה המעניינת . " התפיסה הכללית היתה שלא שואלים שאלות וממילא לא קיבלנו תשובות . כל אחד מאיתנו הוכשר בנפרד בהדרכה אישית , הטילו עלי משימות שונות וזה מאוד מצא חן בעיני . היה בזה הרבה דמיון ומשחק , תעוזה ואתגר . היתה תחושה נהדרת שאנחנו עתידים לפעול למען המדינה . המטרה היתה מאוד חשובה והיה לנו אחד את השני - מה שנסך בי הרבה ביטחון ואומץ . השליטה שלי בשפות שופרה כמהלך ההכשרה , יכולתי לפטפט סימולטנית בפולנית שהבאתי מבית הורי , באנגלית ששיפצתי באל-על , בגרמנית שלמדתי מאמא של ש . ואפילו בצרפתית שלמדתי בילדותי . " ד . מספרת שבמלחמת העולם השנייה הוצב אביה במצרים כקצין בצבא הוד מלכותה , בתום המלחמה הצטרפו אליו האם , אחיה בין החמש והיא , בת השבע . הם התגוררו במעדי ולמדו בפנסיון צרפתי . כששבו ארצה הסתבר ששכחה את השפה העברית , ד . נאלצה להישאר כיתה . ? במהלן ההכשרה כבו הוחווו לכם שתאלצו לחיות בזהות שאולה , זה לא הפריע לן ! מבחינתי ברגע שהודיעו לי שאני מתאימה לתפקיד לא היתה לי שום בעיה . יוסקיה , מפקד היחידה ואנשיו נתנו לנו תחושה של כח וביטחון . היה ברור לנו שאם צריך הוא יהפוך למעננו עולמות . לי לא היה ספק שאעשה כל מה שיידרש ממני ואף מעבר לכך . באופן אישי הייתי מוכנה להתנדב גם אם היו פונים אליי לבד , האמנתי ביכולתי ורציתי לשרת את המדינה . ד . משמשת היום כמנ"כלית בחברה פרטית , גם היום היא נשמעת חדורת התלהבות , ב1994- התאלמנה , ש . שותפה לחיים ולעבודה נפטר ממחלת הסרטן , עד יומו האחרון עבד ופעל בשירות המדינה . תכולת הבית רובה מעשה ידיו ואת הקירות מעטרים ציוריו . העובדה שש . היה עיוור צבעים רק תרמה ליצירת קומפוזציות מעניינות ושילובי צבעים יחודיים בנופים שרקם אל הנייר והבד . ? היתה לכם השערה לגני התפקיד המ » ועז ? חשבנו שאולי נישלח לגרמניה ; מכמה סיבות , ראשית , למדנו גרמנית במרץ רב והיו כרקע דיבורים על פיצויים שגרמניה תשלם למדינה , סברנו שנעסוק ברכש , אבל האמת היתה שלא היה לנו שמץ של מושג על העתיד לבוא . ? פחדת ! בוודאי שלא , הרי לשם כך הוכשרתי , כמובן שלא העלתי בדעתי שגרמניה תהיה תחנה ראשונה בדרך שבמהלכה נישלח לארץ יעד . כתום ההכשרה יצאה ד . לתחנת ביניים בגפה . ? אישה לבד בעיר זרה , איך הרגשת ! למרות שאני "לא טובה , " בלשון המעטה , בלהיות לבד ולמרות שהייתי מאוד בודדה , ידעתי שהפרק הזה זמני ושההמשך יהיה ביחד עם ש . היתה לי מטרה להצליח , מה גם שבתהליך ההכשרה יוצקים כחניך תחושה שהוא לוחם בודד כנגד כל העולם ועליו למלא תפקידים רבים 4
|
|