|
|
Page:9
מלחמתה עם איראן והמיקוד האיסופי כלפיה תוך כדי משבר כווית , במלחמת המפרץ ובתקופה העוקבת הניבו פירות : מעקב מודיעיני מהחלל בעזרת לוויני צילום וחישה חשף את המתחולל על הקרקע . התמונות שצולמו מלוויני הביון הצבאיים שחגו מעל עיראק נותרו אומנם עדיין חבויות בכספות 'המשרד הלאומי למעקב ; אולם בזכות אווירת הפתיחות שמאפיינת את קהילת המודיעין האמריקאית מאז שהתפרק הגוש המזרחי ועוד יותר בשל האינטרס האמריקאי להציג את סדאם חוסין כישטן הגדול , הגיע המידע גם לידיעת הציבור . לאחרונה פירסמה סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב , ה- , CIA צילומים ותמונות חישה שמקורם בלווינים רגישים פחות , שמוצריהם נועדו מלכתחילה לצרכים אזרחיים . תחת הכותרת ? הרס הביצות הדרומיות בעיראק הציגה הסוכנות סידרת תמונות צבעוניות - מפתיעות בחדותן - שמקורן בלווין ילאנדסאטי ( Lmdsat ) ולוויני מזג אוויר . הראשונה שבהן צולמה ב1972- והאחרות בשנים 1994-1991 והן מתארות את שלבי ייבוש הביצות . 'לאנדסאט הינו לווין נושא חיישן רב תחומי וממפה תמאטי שנועד לאסוף מידע חוזר על פני כדור הארץ . במסגרת זו הוא ממפה שטחים נרחבים לצרכים אזרחיים , כמו חקלאות , דמוגרפיה ופיתוח תשתית ועוקב אחר שינויים אקלימיים ומשגר את הנתונים לכדור הארץ . זהו לווין א-סינכורני ( מסתובב בקצב שונה מקצב סיבוב כדור הארץ , ( המשייט בחלל בגובה של כ00- י ק"מ , משלים את הקפת כדור הארץ מדי 16 יום , וסורק שטח של עד 185 ק"מ משני צידי מסלול מעופו . הלווין המבצעי הראשון בסידרה שוגר ב1972- והנוכחי , ילאנדסאטי , 5 ב1985- ( הלווין המחליף - ? לאנדאסט - 6 ששוגר בסוף , 1993 אבד בחלל . ( כושר ההפרדה של תמונות החישה הוא 79 מטר . 640 , 000 תמונות , פרי חיישני הלאנדסאט , מוצעות כיום למכירה לכל המשלם . התמונות הללו הן שחשפו את המתרחש בדרומה של עיראק . פרוייקט הייבוש באביב 1991 התחילה עבודת הייבוש . כדי לייבש את ביצות אל-עמארה , בצפון הגיזרה , נבנה מדרום לעיירה קלעת צאלח סכר באורך 40 ק"מ , שמשתרע ממזרח למערב . כך נותקו יובליו של החידקל , מקור המים העיקרי של הביצה . המים המוטים זרמו מקצהו המזרחי של הסכר בתעלה שרוחבה שני ק"מ לאורך 50 ק"מ דרומה עד לקירבת העיירה קורנה , מקום המפגש המסורתי בין נהרות הפרת והחידקל , ותחילת הנהר "המאוחד" - שט אל-ערב . נהר הפרת , המקור העיקרי של מים לביצת הור אל חמאר , נסכר בסכר שהוקם ממזרח לעיר נאצריה . מימי הפרת מובלים כיום מהסכר ונשפכים למפרץ הפרסי במערכת תעלות שנחפרה מדרום לביצה לתוך תעלת שיט אל-כצרה המלאכותית היוצאת למפרץ . הסכר גם מונע ממי התעלה החדשה להיכנס לתוואי היבש של הפרת או לחזור ולהציף את שטחי הביצה לשעבר . יובל גדול של הפרת באזור סמאווה הוטה לשקע ממערב לביצה ויצר אגם גדול . על ממדי היבוש אנו למדים מהשוואה בין צילומי לווין ה"לאנדסט" מהתקופות השונות . בשנות ה , 70- הביצות כיסו שטח של 5 , 200 קמ"ר ממערב לחידקל וגובה המים בעונות השנה השונות היה בין מספר ס"מ למטר ויותר . אולם צילום לווין מסוף 1993 מגלה כי פחות מ10- אחוז משטח המצה המקורי נשאר עדיין מכוסה במים . מפעל הייבוש בביצות עמארה והור אל-חמאר גרם איפוא להתאדות רוב המים העיליים . הצילומים אף מראים כי פני הקרקע של השטחים היבשים , שבעבר היו ביצות או אגמים קבועים , כוסו בקרום של מלח מיובש . עם תחילת ההתאיידות של מי הביצות , הצבא העיראקי החל במסע של אדמה חרוכה לשריפת הצמחיה , ככל הנראה כדי למנוע אפשרות למסתור מצד המורדים . צילומי הדמייה מהחלל , שנעשו בין קיץ 1993 לאביב , 1994 איבחנו באופן רצוף שריפות גדולות , שהעשן שהיתמר מהן השתרע לעתים לאורך 35 ק"מ . השריפה השיטתית של שארית הצמחיה תרמה מצדה להמשך תהליך המידבור של שטחי הביצה , כמו גס להשמדת מגוריהם של התושבים הספורים שנותרו שם . השטחים המיוכשים והשרופים מונעים מסתור והגנה על המורדים , מגבירים את נגישות הצבא לאזורים הללו ומרחיבים את שדות הראייה והאש שלהם . ? ? ? המשמעויות האקולוגיות והאנושיות של השינוי מרחיקות לכת . השילוב שבין המים , הקרקע והצמחיה בביצות שבדרום מזרחה של עיראק הפך אותן בעבר לבית גידול רחב ממדים לסוגי חיים רבים מספור . הן היוו מקום חניה חיוני לציפורים כשעת נדודיהן מאסיה לאפריקה והיוו מרבץ למספר רב של עופות ביצה , חסידות ונשרים , כמו למגוון רב של דגים . לייבושן יש כבר השפעות אקולוגיות סביבתיות שרק ילכו ויחריפו . התוצאה הראשונה , אליבא דצילומים , היתה הרס רחב ממדים של הצמחיה המקומית שנזקקה למים עומדים כל השנה , כמו קני הסוף המסורתיים שמהם בנו שוכני הביצות את בתיהם וסירותיהם . בעלי חיים ובעלי כנף שונים ששכנו בביצות העתיקו מקום מושבם או מתו ודגה רבה - שעליה התבססה האוכלוסיה המקומית כבסיס למזונה - נעלמה . יתרה מזו , התאיידות המים העיליים , מגבירה את מליחות הקרקע , מקטינה את פוריותה ולאורך הזמן תהפוך אותה לבלתי ראויה לחקלאות . המפעל העיראקי להטיית המים עלול להשפיע גם על הסביבה האזורית כולה , על ידי הגברת השטפונות וזיהום מימי המפרץ בפסולת וכימיקלים , בשל אבדן כושר הספיגה בביצות . הצילומים אינם מספרים בבירור את סיפורם של שוכני הביצות , אולם ממידע קטוע וחלקי המגיע מדרום עיראק נראה שרבים מהם נמלטו מהאזור ואת הנותרים מנסה המשטר ליישב מחדש , באופן שיתאים לצרכיו . ד"ר יגאל שפי 1 993 הביצות הדרומיות של עיראק - לפני ואחרי ( הדמיית לווין לדו"ח נאסי'א , אוגו ( 1994 00 1 9 7 2
|
|