|
|
Page:16
במבצעים . אדם שעבר מסלול כזה , כשיר יותר להחליט החלטות מתאימות ולתת הוראות והנחיות נכונות . כדי להבהיר את דבריו עובר פרי להשוואה עם העולם העסקי , בתחומו הוא פועל כעת כמנכ"ל ונשיא של חברת 'סלקום' והוא מסביו : להבדיל מגופים עסקיים , שבהם מה שקובע הוא הרווח , בארגונים שלנו עוסקים בחיי אדם , ומילת המפתח כאן היא נסיון . יתרה מזאת , בגוף עסקי יכול לפעול בהצלחה מנהל טוב אך חסר נסיון , שיודע להאציל סמכויות על האנשים הנכונים , המקצוענים . שם זה יכול לעבוד , אך לא בארגוני מודיעין . אם כן מהם יתרונות המינוי החיצוני ! אי אפשר להתעלם מהעובדה , שלעיתים יש יתרונות לאנשים מבחוץ . אני מדבר על כאלה שהמערכת הבטחונית לא זרה להם והם בעלי כישורי פיקוד . במקרה כזה , המנהל שבא מבחוץ לא נושא על גבו את "הפוליטיקה הארגונית" ואין לו שום מחוייכות לחברים שהלכו איתו לאורך כל הדרך . יכולת הראייה שלו אובייקטיבית , נקיה ומשוחררת וקל לו יותר לעשות שינויים מבניים או שינויים בכח האדם תוך כדי תהליך הלימוד . בקיצור , יש לו אפשרות נוחה יותר לגלות ליקויים ו"פלונטרים , " שכל ארגון סובל מהם . כאן מסייג מעט פרי את הדבוים ומתנה את סכויי ההצלחה , בנסיבות הבטחוניות בארץ . אם ראש ארגון מודיעין שבא מבחוץ זוכה בתקופה שקטה יחסית , בלי פיגועי טרור ובלי מרגלים הוא יוכל תוך מספר שנים להפוך למנהל טוב ומצליח אולם במדינה כמו שלנו , אין הרבה פסקי זמן שקטים ואנחנו כלשון הקלישאות : מוקפים אויבים ומאוימים ע"י מחבלים חדשות לבקרים , ולכן : בשורה התחתונה , אם יש אפשרות למנות אדם מבפנים זה עדיף , אך לא תמיד ולא בכל מחיר . במה זה תלוי ! המנהל החיצוני חייב להיות איש ראוי , איש מהיר למידה ואדם עם גמישויות . אם הוא ניחן בכל אותן מידות תרומיות , ומולו ניצב אדם שצמח מבפנים בעל נסיון רב , אך אין לו יכולת ניהול וכושר מנהיגות , כמקרה כזה עדיף המינוי החיצוני . האם המינוי של עמי אילון לראש השב"כ תואם את המצב שתיאות ! לדעתי זה מינוי מצויין . עמי אילון הוא אדם מרשים עם יכולות ניהול טובות מאד . הוא בטחוניסט , בעל כושר אנליטי ומה שחשוב , הוא מנהיג שיכול בקלות לסחוף אחריו את האנשים . עמי אילון קיבל את התפקיד בתקופה של שבר קשה בשב"כ לאחר רצח יצחק רבין ז"ל . עד כמה שידוע לי המינוי שלו הרגיע את הארגון ולא פגם ביעילות פעילותו . כשלב זה של הראיון הסכים פרי לספר על נסיונו האישי כמפקד שצמח מבפנים . כזכור , לווה מינויו של פרי לראש השב"כ בקולות צורמים של ביקורת מצד אנשים בשירות שיצאו נגדו . הדיה של ביקורת זו ליוו אותו במהלך כהונתו והביאו להקמת ועדה בראשות אלוף ( מילי ) רפאל ורדי שבדקה את התלונות נגדו . בסופו של דבר מצאה הוועדה "מעידות אתיות" כהגדרתה , אך לא המליצה על צעדים כל שהם . ראש הממשלה דאז יצחק שמיר תמך בהמשך כהונתו וכמוהו עשה יצחק רבין שנתיים אח"כ כאשר rear ורדי עלה שוב לכותרות . בתקופת כהונתן כראש השב"כ נשמעה כלפיך ביקורת לפיה לא "ניקית את האורוות" והשארת בתפקיד אנשים שהיו קשורים בפרשת 'קו . ' 300 כאשר מונתי לראש השב"כ , היו חברים שיעצו לי להיפטר מאנשים מסויימים מיד בהתחלה , כי אחר כך יהיה מאוחר מדי והשירות חייב להשתקם . הרהרתי הרבה בבעיה והשקעתי המון מחשבה ושיקול דעת , כי מדובר פה בחברים לדרך , שהלכו אתך 30 שנה . בסופו של דבר החלטתי בצורה מאוד ברורה שאני לא משליך ולא נפטר מאף אחד ובודאי שלא בתקופה הראשונה . השיקול שלי ברור ; מי שנפגע בעת פעילות מבצעית , באשמתו או באשמת שולחיו , וסיכוייו להשתקם בחוץ אינם גדולים , הארגון שבו הוא משרת חייב לספק לו גיבוי והגנה . מה גם , שמדובר כאן באנשים שתרמו תרומה אדירה לארגון ולמדינה . שיקולים מהסוג הזה לא נוגעים כלל לממונה שבא מבחוץ . היתה גם ביקורת אישית מצד חברים מסויימים ! זאת מערכת סבוכה , מערכת אנושית , שלכל אחד בה שאיפות וציפיות , שחלקן מתממש ורובן לא . רק באוטופיה יריעו מאה אחוז של האנשים למינוי ויתמכו בו לאורך כל הדרך . מטבע הדברים תמיד ימצאו כאלה שיבקרו ויתנכלו וצריך לחיות עם זה . נכון , על הדרך שבחרתי ללכת בה , שילמתי מחיר אישי כבד , אבל אני לא מצטער היו נסיונות להכפיש את שמי , פורסמו קטעים של רכילות זולה והדברים ידועים . ניכר בו בפרי שהנושא כאוב , או חוף האכזבה מאותם "חברים לדון , " הוא נשמע מפוייס ושלם עם הדון בה הלן . בצווה תמציתית הוא מבהיו את ה"אני מאמין" שלו : " בין המחיו האישי , לבין החסד שצוין לנהוג לפיו , חייב להיות איזון - כן נהגתי , ומי שלא פועל כך הוא אדם קטן - אדם כזה לא יכול להנהיג את האוגון ולהביאו להישגים " ! האם מפקדים בומות פיקוד גבוהות בצה"ל כשירים לשמש כואשי שיוותי מודיעין ! העניין הפך לנורמה מקובלת שאלופים בצה"ל , אשר סומנו לתפקידי קידום , הוצנחו למוסד כראשים . בכמה מקרים זה היה אפילו מוצלח . יש הבדל בין שני הגופים ולו רק בגלל העובדה שחלק מהעבודה של המוסד היא של משרד חוץ חשאי , לכן כשם שכל פוליטיקאי מוכשר יכול להיות שר החוץ , כך גם כל אלוף מוצלח יכול להיות שר חוץ חשאי . השב"כ , לעומת זאת פועל כארגון מסכל בארץ האם , דבר המחייב לעתים יותר קרובות הכרות אינטימית עם הנושא ונסיון מעשי רב יותר מאשר בחלק מתחומי הפעילות של המוסד . אם במוסד אפשר לגשר על פער הידע והנסיון בחלק מהתחומים , בשב"כ הדבר בלתי אפשרי . האם עלולים מינויים חיצוניים , לפגוע במסלול הקידום של הדרגים הגבוהים , ולגרום בכך להפלטות החוצה של כוחות מקצועיים ! זה נכון שמינוי מבחוץ יכול לגרום בעיות מורליות לאנשים שראו את עצמם מועמדים לתפקיד הראש , הכינו עצמם לכך ויתכן שאפילו הבטיחו להם הבטחות כאלה . ההצנחה מבחוץ עלולה כמובן להביא אותם לשלב של הסקת מסקנות . לדעתי אין מקרים רבים של הפלטות החוצה . כבר כיום קיימים נהלים שקבע אלוף ( מילי ) רפאל ורדי לגבי מינוי הראש בשב"כ , אורך הקדנציה שלו ולגבי האופן בו ממנים הראשים את ראשי האגפים , כך שהבעיה כמעט ולא קיימת . האם יתכן תהלין של הדדיות במינויים בין צה"ל לשירותי המודיעין ! אס הכוונה היא שראש שירות מודיעין יתמנה לרמטכ"ל או לראש אמ"ן , זה לא נראה מעשי . הצבא הוא גוף
|
|