|
|
Page:19
עד המאה הי " ט אין לדבר , ובוודאי לא כדבר של קבע , על הימצאותם בצבאות העולם של קציני מודיעין במובן העכשווי של המלה . המפקד היה הקמ " ן של עצמו ובתור שכזה כיוון גם את המאמץ האיסופי וניסה לעמוד על מהימנות מקורותיו באמצעות תחקיר אישי או בדרך של סיור ותצפיות אישיות . לא בכדי נשמרו והגיעו אלינו סיפורי מעשים על עלילותיהם של גדולי המצביאים דווקא בשעה שהסתכנו ביותר כדי להשיג במישרין מידע על האויב . דוגמאות אינן חסרות גם מן ההיסטוריה הצבאית של ארץ-ישראל : לקראת הקרב במגידו מקדים פרעה תחותימס השלישי , בשנת 1468 לפסה " נ , עם יחידת סיור את טורי צבאו הנעים בדרך נחל עירון ונחשף להתקפת מגיני המעבר . גדעון מתגנב אל תוך מחנה המדיינים בעין דור ( שופ ' ז ' ( 14-10 ומבסס על סיור אישי זה את תוכנית ההתקפה שלו . במלחמותיו בפלישתים התגנב דוד לחלקת קמה באפס דמים שבפתח עמק האלה כאשר כל השטח נתון בידי האויב וכך יכול היה לצפות מקרוב על שדה המערכה העתידית ( דה " י , א , י " א . ( 13 טיטוס כמעט נשבה בידי אנשי שמעון בר גיורא כאשר ניהל אישית את הסיור המוקדם של חומות ירושלים . ריצ ' רד לב הארי העמיק ב1192- עד למבואות ירושלים בראש קומץ בני לוויה , » ב3- למרס 1799 פלח כדור את כובעו של נאפוליון בשעה שבחן את הגישות ליפו מדרום והתקרב אל העיר יתר על המידה . מן הזירה העולמית נביא שתי דוגמאות בלבד : בשנת 211 לפסה " נ החנה חניבעל או צבאו "במרחק 3 מילין מרומא ומשם רכב ... עד מתחת לחומות העיר ואישית סקר את ביצורי העיר ואת מקומה בשטח " ( ליויוס כ " ו , . ( 10 ב-ו 63 ר לסה " נ צלח גוסטב אדולף המלך-המצביא השוודי , את הריינוס בדוגית קטנה ליד שטוקשטט , כדי לבחון את המערך הספרדי שם , כשהוא מלווה בשלישו בלבד . סיור רכוב ספרדי כמעט שבה את שני המסתננים ואף בקושי הצליחו להימלט . ברם , אופי החוף שממול נתחוור להם היטב וגוסטב תיכנן את הצליחה בביטחון רב . המהפכה הצרפתית 1789 הפכה את המלחמות לטוטליות מבחינת המאמץ הלאומי ולפחות בכוח . פועל יוצא היה אי היכולת של המפקד לנהל באופן אישי את המאמץ המודיעיני . אנוסים על פי העומס ההולך וגובר של איסוף המידע ועיבודו מתמנים במשך המאה הי " ט קציני מטה לתפקידי קמ " ן בדרגים העליונים ועד למלחמת העולם הראשונה - גם בכל העוצבות ובמפקדות הגדודים . את העובדה , שגם להבא המודיעין נשאר "בשר מבשרו " של המפקד וחלק חיוני בהערכותיו ובסיס לתכנון המבצעי ולניהול הקרב , ניסו להבטיח על ידי כך שהוענקה לקמ " ן דרגה נמוכה יחסית בסולם הדרגות של המטה . בצבאות שנבנו על פי האסכולה הגרמנית והבריטית תיאם את פעולותיו קצין האג " ם , שהוא מצדו היה נתון , ככל שאר ראשי האגפים ו"הקצינים הטכניים , " תחת פיקודו של ראש המטה . אך גם במטות שנבנו על פי הדגם הצרפתי , ובתוך זה המטות האמריקניים , שבהם הוקצה למודיעין מעמד של אגף עצמאי , הפרידו בין המפקד לקמ " ן שלוש דרגות לפחות . בצורה זו הודגש הצורך של המפקד המנוסה והוותיק להמשיך ולהקדיש מאמץ מחשבתי והערכתי ניכר לעניין המודיעין , והקמ " ן הזוטר יחסית נשאר למעשה בדרגת ביניים בין קצין טכני ליועץ בכיר . בצבאות שבהם תואם על ידי האג " ם אף נוסף דרג מנחה המגביל את חופש פעולתו , והמסנן את מגעיו הישירים והעקיפים של הקמ " ן עם מפקדו . ברם , המציאות שהתממשה כאשר הסדרים אלה באו במבחן המלחמות למן מלחמת העולם הראשונה לכל המאוחר , הובילה לכיוון שונה מן המקווה . המפקד , ששוחרר בעומס הנסיבות מן הטיפול האישי במודיעין , נותק בלחץ תפקידיו "המבצעיים " מעבודת המודיעין . באותה שעה עושים הקמ " ן ועוזריו את מלאכת האיסוף , עיבוד הידיעות והערכת המצב המודיעינית . ככל שהיה זוטר יחסית , חש המפקד שלא בנוח שעליו להסתמך על הערכתו ולא פעם גיבש לעצמו דעה והערכה משלו , בלי להתבסס על עבודת הקמ " ן והערכותיו . כאשר היוזמה לשיתוף הקמ " ן בשיגרת המפקד היתה כולה בידי זה האחרון התקשה הקמ " ן לעתים להעביר לתודעת המפקד והמטה את ממצאיו הוא על הנעשה בצד השני של הגבעה . דוגמא טובה לתוצאות ממצב זה היא הכישלון החרוץ של מבצע "גן ירק " ( Market Garden ) שתכנן מונטגומרי בסתיו 1944 לשם פריצה לתוך הולנד . דרגי המודיעין במפקדות המטכ " ל , קבוצת הארמיות , אימצו לעצמם את הנחות היסוד של המפקדים עתירי הניצחון מאז הפלישה לנורמנדיה ושל המתכננים האג " מיים לאמור : אפסה יכולת הגרמנים לפתח מתקפה רבתית . ברם , המייג ' ור בריאן ארקארט , קמ " ן הקורפוס המוצנח הראשון , הגיע על סמך סימנים מצטברים למסקנה , שהיערכות האויב שונה לחלוטין ותאפשר את חיסול הכוחות שהועדו לצניחה מעבר לריינוס התחתון ומצפון לו בטרם יוכלו להתחבר אליהם התגבורות בדרך היבשה . כאשר התעקש ארקארט בהמשך לתכנון המבצע להגיש הערכות הסותרות את הנחת המפקד ולנסות להציג הסתברויות שונות , אמרו עליו שהוא סובל מהתמוטטות עצבים והוא סולק מתפקידו ... מעניין לציין , שארקארט ביסס את ביקורתו ואת הסתייגותו מן ההערכות המקובלות על התחושה המיוחדת שפיתח בתור קמ '' ן על סמך עיסוק והתמודדות יום יומית עם האויב שממולו , תחושה שהצמיחה עירנות לסימנים ראשונים שהוא לא היה יכול להצביע עליהם במודע . והרי דווקא התחושה החיונית כל כך להערכה המודיעינית , החייבת להתבסס תמיד על מידע בלתי מושלם ומטעה בחלקו במכוון , בדרך כלל אינה יכולה להתפתח אצל המפקד הנתון בלחצי הזמן , כפי שהם קיימים מאז המאה שעברה . מאידך גיסא , לא נוכל גם להתעלם מן הדוגמאות שבהן הביאה הערכת המצב המודיעינית שנתקבלה על דעת הפיקוד לכישלון בשל אי נכונותה . לנו , בישראל קשה שלא להיזכר בדוגמא המצערת של המאורעות שהובילו למלחמת יום הכיפורים . דוגמה אחרת היא בחירת טירת ציגנברג שבמרכז גרמניה להפצצה אווירית רבתית , בינואר , 1945 בהנחה מוטעית של המודיעין במפקדת האווירייה הבריטית , שבמקום זה נמצאת המפקדה הכללית של הפיהרר . אליבא באמת טרם נמצא הפתרון האבסולוטי לבעיית מעמדו של הקמ " ן בסולם הדרגות ושילובו בשיגרת המטה כדי להבטיח שתופק התועלת המירבית מעבודתו , כך שהמפקד יוכל להישען בכל עת על מודיעין מושלם ככל האפשר שיאפשר לו לכוון את המאמץ המודיעיני לאותם הפרטים הדרושים לו ולבקר את הערכות הקמ " ן . עד כה טרם נמצא גם מענה מושלם לשאלת אפיק קידומו של הקמ " ן אשר יבטיח התבססות על ניסיון קרבי ומבצעי רב ככל האפשר והתנסות בניתוח סוגיות של שטח ואויב במידה שתקנה לו מאליה את הערכת חבריו למפקדה . ייתכן , שלעולם לא נגיע לפתרון אבסולוטי , אידיאלי , זה . ברם , ככל שמבנה המטה ושגרתו כמו שהם אינם מבטיחים שכך יהיה , כן יושפע המיצוי המלא של עזרת הקמ " ן למפקדו ושל המודיעין שהוא מספק מיחסו האישי והענייני של כל מפקד לעניין המודיעין ולקמ " ן . רשימה ראשונה בסדרה .
|
|