|
|
Page:17
נורבוט זאנג - היה רופא שלא עסק במקצועו בתקווה שיניחו לו לעלות לישראל . באוקטובר 1953 זומן לראיון אצל מיופה הכח בצירות ישראל בווארשה ובמהלך הראיון הופגש עם שליח "נתיב " שתהה על קנקנו . באמצעות סיסמת זיהוי נמשך הקשר עמו עד שניתן לו דרכון חדש והוא תודרך לגבי מסלול בריחתו . כבר למחרת עלה זאנג , מצוייד בדרכון צרפתי , על רכבת בדרכה לצפון פולין ושטוקהולם , אך שורת תקלות אילצה אותו לחזור כלעומת שבא . כעבור כמה חודשים שוב נוצר עמו קשר , הוא צוייד בדרכון ישראלי ויצא לדרך חתחתים ברכבת מווארשה לשטוקהולם . הוא עבר בדיקות וביקורות אין ספור , עד שהגיע לשבדיה ומשם לישראל , אליה נכנס באורח סמוי , בהתאם לנהלים שהיו נהוגים אז לגבי קליטת "ממולטים . " מאשק אלכסנדר - בספטמבר 1953 הגיש מאשק בקשה בצירות ישראל בפראג לעלות לישראל . הבדיקות וההכנות נמשכו כשנה ובאוקטובר 1954 התייצבה בביתו אישה אלמונית שהפקידה בידו 300 כתרים צ ' כיים והורתה לו להתכונן ליציאה . מאחר ומאשק הועסק כמנהל חשבונות במפעל הוא עבד כל השבת בהכנת רשימת המשכורות לפועלים ודאג להודיע לממונה עליו כי למחרת לא יגיע לעבודה עקב בדיקות רפואיות . באישון לילה הופיע אלמוני בביתו שבעיר טפליציה ויחד נסעו לפראג . לאחר שצוייד בכל הדרוש בצירות הישראלית יצא לדרכו אך עקב שיבושים נאלץ לחזור ולנסות שוב . בתיאום עם העובד בווינה והמטה בת " א ניתנה לו זהות זרה חדשה , כסף אוסטרי , מצרכי מזון , סיגריות ועיתונים - הכל מתוצרת אוסטריה . איש "נתיב" וידא שאין בחפציו האישיים פריט כלשהו שעלול להסגיר את זהותו הצ'כית - ושלחו לדרכו . שוב נאלץ לעבור את כל הבדיקות מורטות העצבים , שבכולן סיפור הכיסוי שלו - יבוא ויצוא בענף התבואה - עמד במבחן . רק כעבור כמה ימים הגיע לשבדיה ומשם טס לישראל להתאחד עם אשתו ושתי בנותיו שחיו בארץ מזה ארבע שנים . ביתיספר מקיף "השרוך ע " ש רוטברג " ז תמוז תשנ " ו 4 יולי 1996 למר יהודה פרידמן היקר , אנו רוצים לחזור ולהודות לך מקרב לב על שאיפשרת לנו לקיים את מסיבת הסיום של כיתות י"ב באתר ההנצחה של קהילת המודיעין . אנו ערים לחששותיו , מקיום מסיבה , במקום שהוא אתר זיכרון , ועשינו כמיטב יכולתנו לקיים ערב מכובד , המכבד את המקום ומשמעותו . אנו מקווים להמשך שיתוף פעולה פורה עתיד . ושוב , תודה על הכל . בידידות , אדי שוורץ מנהל אמש אשטוואן - יליד הונגריה שגוייס ב939- ו לצבא ההונגרי אך ערק ב944- ו והסתתר בבודאפשט . אימו ואחיותיו ניספו בשואה והוא עבר לצ'כיה . שם נשא לאישה נתינה אוסטרית , לזוג נולדו להם 2 ילדים . ב949- ו ניסו בני המשפחה לברוח למערב אך הם נתפסו והוסגרו להונגרים . ארוש נכלא ל5- חודשים עם אישתו , וילדיו שוחררו . ב1952- התגרשו בני הזוג למראית עין . בזכות אזרחותה האוסטרית הורשו אישתו והילדים , לעבור למערב . בטרם נפרדו קבעו סימךזיהוי לצורך ההכנות להבריחו לישראל : אלמוני יופיע עם תמונות ילדיהם . במאי , 1954 לאחר כמה מגעים מוקדמים , קיבל ארוש הנחיות כי איש הצירות הישראלית , ערמון , ייצור עימו קשר , תחילה פנים אל פנים ולאחר מכן ברחוב בקשר עין בלבד . בתדריכים שקיבל הובהר לו , כי מסע המילוט יעבור ביוגוסלביה וכי תצטרף אליו בדרך , אלמונית . שניהם קיבלו דרכונים זרים ובפתקים נפרדים נרשמו פרטיהם האישיים לצורך שינון נוסף לקראת הנסיעה . חרף כל ההכנות והתדרוכים התבלבלו השניים בעת הנסיעה - בעיקר האישה שהתנהגה בעצבנות מופגנת ועשתה כל טעות אפשרית , ואכן בתום שעות של מריטת עצבים הורדה האישה מהרכבת בתחנת הגבול עם יוגוסלביה , יותר לא ראה אותה . בסוף מאי 1954 הגיע ארוש לישראל , חתם על הצהרת סודיות וקיבל תעודת מעבר ישראלית בשם מושאל . זמן קצר לאחר מכן התאחד עם אישתו וילדיו בקיבוץ מעגן . גיל קיסרי לכבוד ד י ר מוטי כפיר , מערכת ידיעון מ . ל . מ . הנדון : פרסום תמונתו של מרקוס וולף בידיעון המ . ל . מ מס ' 13 יוני 1996 לא ערכתי בזיקה על חלקו הישיר של מרקוס וולף בסיוע לאנשי טרור פלשתינאים ואחרים , אשר מזרח גרמניה שימשה להם חממה , מקור הדרכה , השראה ובסיס יציאה לפעולה במערב אירופה . בקהילת המודיעין מצוי חומר רב המפליל באופן ברור את מזרח גרמניה במתן תסות לטרור אשר הופעל נגדנו . ניסיונו של מרקוס וולף לרחוץ בניקיון כפיו , אינו עומד במבחן . מדובר באדם אשר שליטתו בנעשה במזרח גרמניה היתה מפורטת ומקיפה . אין להעלות על הדעת כי נוכחותם של אנשי טרור פלשתינאים נעלמה מידיעתו . יתר על כן , אין ספק שהיתה לו מעורבות , לא רק כמי שידע , ולא יכול היה למנוע , אלא , כאישיות בעלת השפעה הן בשיקול המדעי של סיוע לטרור , והן בצדדים האירגוניים , מעשיים של הסיוע לו . בצער קראתי כי עתון מעריב אשר יזם ביקורו בארץ גרר כמה מחברינו " לפגישת רעים " עם וולף . אולם הפרסום בידיעון המ . ל . מ על רקע סמלי יחידות הקהילה , גרם לי צער ובושה . אני משער כי תמונתו בידיעון תשמש למרקוס וולף ערות רבת ערך במאבקו לטשטוש עברו הטרוריסטי . אני מצפה מן המערכת לדגישלת להבנה . בכבוך רב צבי זמיר
|
|