|
|
Page:12
קשו > ם עם שירותי מודיעין ידידות תהליכים ומגמות אלוף ( מיל ( צבי , vt 3 r שעמד בראש המוסר בתקופה שבין ספטמבר ' 68 לספטמבר , ' 74 מתאר את מערכה הקשרים בין שיחת * המודיעין הישראלים לבין שירותי מודיעין ידידותיים שונים בתקופת כהונתו ואת התמורות שחלו בהם במהלך השנים . ש . מה איפיין את מערכת הקשרים ההדדית בתקופת כהונתך כראש המוסד ? ת . "הנחיצות בקשרים אלה שהיתה נכונה תמיד , קיבלה באותה עת מימד חשוב יותר , או אפילו קריטי , כי הטרור הפך אז לנגע בין לאומי . " פעולות הטרור שבוצעו נגד יעדים ישראלים בחו " ל דוגמת חטיפת מטוס אל-על לאלג ' יריה ב968- ו לא שינו את מערכת הקשרים המקובלת שהתקיימה עד אז . ניתן היה להבחין אף בהסתייגות מסוימת מצד מדינות המערב ושירותי המודיעין שלהן אשר חשדו "שאנחנו מנסים לגלגל לפתחם את העימות עם מדינות ערב . " חילוקי הדעות הפוליטיים בין ישראל לבין מדינות המערב , לגבי שיטות הפעולה שנקטה ישראל נגד שכנותיה אשר היוו בסיס יציאה למחבלים , לא תרמו לשיתוף פעולה בין השירותים . " השירותים הפנו לנו כתף קרה " כדבריו , גם כאשר טענה ישראל , שהטרור מתחיל במדינות ערב המספקות בסיס מימון ולוגיסטיקה , אך מתפשט משם לכל עבר ומסכן קווי תעופה ומטרות אזרחיות ברחבי תבל . ההוכחות שהמצאנו אודות חלקן של שגרירויות ערביות באירופה ועובדיהן בתכנון פיגועים לא שינו בהרבה את הגישה . "גופי המודיעין במערב סברו שדי באבטחה נכונה , כדי למנוע פיגועים וכאשר ביקשנו נקיטת אמצעי בטחון בשדות התעופה שלהם , מילאו את בקשתנו כמי שכפאו שד . " השינוי הגדול במדיניות השירותים הזרים התחולל לאחר רצח הספורטאים הישראלים במינכן בספט ' . 72 אירוע זה החריד את שירותי המודיעין השונים משלוותם והביא ל"הידוק משמעותי בקשרים בינינו לבין שירותים ידידותיים מסוימים , כאשר המכנה המשותף הוא חשש מהתפשטות נגע הטרור בביתם הם , ומאיבוד שליטה . " זמיר מזכיר כאן שאסון מינכן גרם גם לשינוי במדיניותה של ישראל כלפי הפח " ע בחו " ל . ש . במה התבטא הידוק הקשר עם השירותים הידידותיים ? ת . "הכיוון היה שונה ממדינה למדינה , אך ניתן לומר שישראל נתפסה בעיני כולם כמומחית לטרור וזה היה הקלף החשוב ביותר להידוק הקשרים . השירותים הזרים ניצלו את האפשרות להסתייע במידע שהצטבר בידי המודיעין הישראל וביתרונותיו על שירותי מודיעין אחרים , הודות לשליטתו בשפה הערבית והכרותו מקרוב את מדינות ערב . גם הדיווחים של שלוחות המודיעין שלנו באירופה , לפיהן שמשו שגרירויות ערביות להעברת אמל"ח בצנורות דיפלומטיים ולמתן תעוד מזויף התגלו כמהימנים ביותר . " ש . האם תוכל לתת דוגמא לשיתוף פעולה כזה שתום לסיכול פיגוע ? ת . "היו הרבה התראות לפח '' ע שהועברו לשירותים וחלקן מנע כנראה פיגועים . דוגמא בולטת היא סיכול נסיון הפיגוע במטוס אל-על ברומא ב ' . 73- ידענו זמן רב על כוונה זו והעברנו את המידע לאיטלקים ולשירותים אחרים . הפעולות שנקטו האיטלקים , הביאו לחשיפת הטילים שנועדו לפגוע במטוס , והפיגוע נמנע . ש . בנוסף לטרור , מהם נושאי העניין המשותפים בין ישראל לשירותים הזרים ? ת . נושא חשוב שתרם לקשר בינינו לבין שירותי המודיעין המערביים היה הנשק הרוסי שנפל שלל בידי ישראל במלחמות השונות . הציוד הצבאי , שכלל מטוסים , טנקים , ארטילריה , מערכות מכ " ם וכד ; נחשב לנכס יקר ביותר "הכרתו ולימודו פתחו מעין צוהר לתוך צבא האויב במקרה של עימות עתידי עם צבאות 'ברית וורשה . "' " הפעילות הצבאית הישראלית בשדה הקרב והפותה בעיקר לעימות הפעיל עם וזילות האוויר והים המצריים , איפשרו חשיפה של מערכות הציוד , רמת הביצוע ושיטות הפעולה . העובדה שטייסים רוסים נטלו חלק פעיל בחיל האוויר המצרי תרמה לחשיבות המידע שהגיע משדה הקרב . " יתרה מזו , צה " ל שימש מעין מעברה לנשק המערבי שהיה בשימושו . בפעילות הצבאית השוטפת , עמר נשק זה במבחן יום יומי ובתנאי אמת . " העברת מידע מסת זה לשירותי המודיעין במערב הקלה על קבלת מידע מהם בתחומים שעניינו אותנו , דוגמת הטרור " ש . עד כמה ניתן לשתף גופים מודיעיניים אחרים במידע שמצטבר והאם נשקפת סכנה שמידע כזה יפול לידי האויב במקרה של חילופי משטרים למשל ? ת . "שירותי מודיעין מכבדים בדרך כלל את עיקרון השמירה על המידע שנמסר להם ע " י שירותים עמיתים . אולם בראש וראשונה אחראי כל שירות מודיעין על שמירת מקורותיו ואבטחתם . לכן לא חושפים מידע באופן שעלול להזיק למקורות או לחשפם . לעתים קורה שעצם העברת המידע והשימוש שעושים בו שירותים אחרים , גורמים לחשיפה . לדוגמא , "אם המודיעין מוסר לשירותים זרים מידע על העברת אמל"ח בשיטה מסוימת והאמל"ח נתפס , הרי שבכך נחשף המידע . האויב לא יחזור בעתיד על אותו מודוס אופרנדי , וצריך יהיה להתמודד עם שיטות פעולה חדשות , במסגרת מלחמת המוחות המתמדת . "
|
|