|
|
Page:9
אודות השיקום - גדי זוהו מדבר ? האם מי שמגייס ומפעיל סוכנים נדרש לטפל גם בשיקומם ? ? האם שיקום הוא כישלון , קרי סיים עבודת הסוכן ? ? האם שיקום הוא חלק מהפעלת הסוכן ? ? האם תהליך של בניית כלים ואמצעים לשיקום לצד פיתוח "תורת שיקום סוכנים" - הוכיח את עצמו ? ? שיקום טוב - יש דבר כזה ? עד הקמתה של "מינהלת השיקום , " לקראת 'הסכם אוסלו' היה שיקום הסוכנים ומשתפי הפעולה בידי אגף השיקום של משרד הביטחון . שיקום חיילי צה " ל , אלמנות ויתומים או הורים שכולים לצד שיקום סוכנים ומשתפי פעולה התנהל באופן לא טבעי , לפיכך החלו להתפתח ביחידות המפעילות סוכנים ומשתפי פעולה - יחידות שיקום - שפעלו תחת יחידות האם . אט אט התפתחה ונבנתה תורת שיקום ייחודית באורינטציה של שיקום סוכנים , היחידות הסתייעו במשרד הבטחון ובמקורות מימון ממשלתיים . הקמת 'מינהלת השיקום' מאפשרת ליחידות להמשיך לפעול להשגת שיקום אופטימלי תחת גורם מרכזי שתפקידו לסייע להן . " אנחנו חייבים להיות בתמונה לאורך כל הדרך " אומר גדי זוהר ששימש עד לאחרונה בתפקיד ראש המינהל האזרחי באיו " ש ובתוקף תפקידו היה מעורב בשיקום משת " פים בשטחים . "עם הגיוס אתה מתחייב לסוכן ברמה המוסרית-ערכית שאתה כמפעיל אחראי , הן לתמורה שיקבל והן לבטחונו במקרה של סכנה או סיום העבודה שלו מסיבות כלשהן . הדילמה של המפעיל , " מסביר גדי " , מצביעה על שיקום במונחים של 'כישלון , ' קרי : סיום עבודה , שהרי המפעיל אינו מעוניין לטפל בשיקום , אבל אין אפשרות להתחמק מכך . תהליך הגיוס וההפעלה של הסוכן כולל גם שיקום . אם קווה משהו - אנחנו שם ואם יהיה בנו צורך אח"כ - נהיה שם . לא ייתכן שמופעל יהפוך בבחינת 'ציוד מתכלה . ' לכל סוכן צרכים משלו ואם המצב מחייב שיקום - נדרשת תוכנית שיקום אישית שכן , אין שיקום אחד דומה לשני . " - האם קיימת הבחנה בשיקום בין סוכנים למשתפי פעולה ? אני מתייחס לשלושה סוגים של משוקמים פוטנציאליים : * סוכן בודד שעובד בארץ יעד ומסיבות שונות הוא , משפחתו ושאריו נזקקים לשיקום . * סוכן הפועל בשטח כבוש . * משתף פעולה , למשל בשטח כבוש שהינו חשוף ככזה בשטח . - מהי סביבת שיקום אופטימלית ? השאיפה הנה כמובן לשיקום אופטימלי וקיימות סביבות שונות של שיקום : האחת - 'הסביבה הטבעית' של הסוכן , הסביבה בה הוא נמצא . שם הוא עשוי לקבל שיקום בזהות הטבעית שלו או בזהות אחרת , להישאר לגור במקומו או לעבור לישוב אחר . השנייה - שיקום במדינה המפעילה - יכול להתקיים ב'סביבה טבעית מובהקת , ' למשל אם הסוכן ערבי מוסלמי הוא יעבור לגור בכפר ערבי או בשכונה בה מתגוררים ערבים , כמו כן יכול השיקום להתקיים ב'סביבה ישראלית מובהקת ' ולראייה סוכנים שהתגיירו ונתפר עבורם סיפור תולדות חיים חדש , או כאלה ששוקמו בסביבה ישראלית-יהודית , לפי בחירה - למרות הקושי המתלווה לקליטה בחברה חדשה ובתרבות שונה . השלישית - שיקום בארץ זרה . במספר מקרים בעלי ערך ייחודי נעשה שיקום בארץ זרה . שיקום כזה מחייב שינוי זהות ולעתים הסכמה של המדינה הקולטת . - מה צריך המשוקם כדי להצליח ? השיקום אינו מילת קסם הפועלת על פי כללים אוניברסליים לאדם או למשפחתו . צריכה להיעשות הכנה פסיכולוגית של המשוקם ובני ביתו . יש לבדוק את צרכי המשוקם ומשפחתו ולהתאים להם תוכנית שיקום הכוללת ' תנאים בסיסיים' ביניהם : מגורים מכובדים , תעסוקה , חינוך מתאים לילדים והסכמה של בני הבית ובעיקר בן / בת הזוג לסוג השיקום . בזמנו שוקמו שני ראשי ערים מיהודה ושומרון - שניהם קיבלו את אותם התנאים - משפחה אחת היתה מרוצה , האשה והילדים נקלטו בסביבה החדשה ואילו במשפחה השנייה לא נקלטה האשה והתהוו קשיים . מצאנו שהתעסוקה מהווה גורם משמעותי בשיקום האדם ולכן אפילו הכרחנו אנשים לצאת לעבודה . ואילו בחינוך הילדים בבתי הספר גילינו שבכפרים הערביים שבשטח מדינת ישראל אין קבלה אוהדת לילדי המשת " פים ונוצר מתח . - תהליך השיקום כולל עקירה , ניתוק או הגירה , דומה בעיני לקליטת עלייה ... " נכון , בהקבלה לקליטת עלייה אפשר להתייחס למספר אופנים , שיקום קצר - נותנים פתרון דיור , משכורת סבירה או תשלום חד פעמי ושולחים את המשוקם לדרכו החדשה , לעומת שיקום מתמשך שבו דואגים לו ומלווים אותו , יש למשוקם כתובת לפנות והקשר מתמשך . קיים גם שיקום קולט במנגנון המפעיל - קליטת המשוקם במנגנון - להמשך עבודה במגבלות של הנסיבות החדשות שנוצרו . כמובן שבין הדרכים הללו קיימת התלבטות . המפעיל מעוניין לשלוח את המשוקם לדרכו החדשה ולדלג על הקשר המתמשך , בפועל המציאות הוכיחה שהמשוקם ימשיך לחפש את הגורם המפעיל ... הנטייה לחשוב ששיקום בארץ זרה קל יותר ( אם כי יקר יותר ) אינו נכון - תמיד קיים החשש מפני תהפוכות בנאמנות המשוקם היות ואין עליו בקרה ומעקב . בעבר הוקמו שני כפרים לקליטת משת"פים , דהניה בעזה ופאחמה ביו " ש . הקמת הכפרים הצריכה השקעה וטיפול ייחודי , היתה זו חברה סגורה שתלותה בשלטון הישראלי היתה מוחלטת ואפשר לומר שהנסיון לא עלה יפה , לעומת זאת יפתיעו אולי סיפורי השיקום שעלו יפה בקרב המתנחלים באיו"ש . - הזכות קשיים ברמת המעבר והניתוק מהסביבה הטבעית . איך בכל זאת ניתן להקל על משתף הפעולה עם סיום "עבודתו ? " ציינתי את נושא התעסוקה בכל מחיר . נניח שהמשת " פ היה רופא , כמפעיל אני צריך לתמוך בו מקצועית - שישאר רופא . צריך להבין שכמשת '' פ האיש קיבל הגנה , היו לו מעמד קשרים עם השלטונות , אנשים שידעו על טיב "עבודתו " חששו ממנו או נעזרו בו , היתה לו תעסוקה רווית מתח תחת סיכון ונגד קבוצת הזהות שלו - אין להתעלם מכך שהחברה רואה בכך בגידה . פתאום הכל מסתיים , הירידה במעמד החברתי גוררת ציפיה גבוהה לתמורה מאת המפעיל , לעתים נוצר משבר צפיות גבוה אצל המשת " פ . - מ » עוסק בשיקום בפועל ? האחריות הכוללת הנה כאמור על הגורם המפעיל , את ביצוע השיקום אנו מניחים לגורמים מקצועיים שדוברים את שפת המשוקם והיכולים לסייע לו נפשית וכן מסוגלים להפנותו להסבה מקצועית וללוות הסבה כזאת . השילוב הקיים היום בין 'מינהלת השיקום' המרכזית עם היחידות המפעילות הוא להערכתי השילוב הנכון . היקף השיקום הנדרש היום מקהילת המודיעין הוא חסר תקדים ולכן יש לברך על הקמתה של "מינהלת השיקום" ופעילותה . רשימה שנייה בסדרה ניצה צמרת
|
|