|
|
Page:2
rtceur ri זה יום בו לומר , כי נותךנו חובה עלינו המשיך את הזמר , ולהזכיר שם רעים שעשינו עמם עשורים בקהילה עדי גמר . לבני משפחה לא נעלה ארוכה נחומים ךעות רורו ןהבל , מול צנת מצבה עטורה בפרחים רק שתיקה תהי בטוי כן לאבל . וסלחו לי רעי אם אהיה לכלנו בלי לטול כלל ךשות-הדובר , מגךשו של הלב , הכתוב פורק מתח , וספור אגדה אמתית שוב חוזר . שנת "גבורות" לרבים כבר נוקשת בדלת שנת "גבורות" משוכה לדלג , שנת "גבורות" עד הלום רצה בטח , תמול אחרי המחר הן דולק . שנת "גבורות" היא בנו שולטת בשנות העמל היא . יעד נכסף . היא היתר , עבוךינו קפאית כמו מפלה היא טמנה T ! T בחבה .. 1 , TT כל נכסי ? ; ? פ"ח , בה סודות מוךיעין ננעלו אין פותח , גם אחרי ככלות , עמנו נקח . וככל T ! שיספה T : TV התחבא : " - ; והצניע :- - : ודלגה T :- מעשור ?• T לעשור , T : כמו : : בגיל , בדרכה נצבנו כטרמפיסט , ועלינו בנתיב השנים כנוסע רגיל . המביט מן הצד לא חשד ובצדק כשהיו משימות כבדות מני שאת , זו אפןה של מלאכת הסתר , בדרך היא קלה I- כביכול T- : ותלונה T : תהי ? : חטא •• . : צער על פרישת חבר , הינו קולב לתלות פסה של רך עליו . ושורות אלה תהיינה הזכר כשעלו שמותיהם על הכתב . ואכן את העצב היום שרשמנו , לפרידה מרעים הגשנו כשי , וכל איש - למוד סתר - הצטדד לא יךאוהו - מחד , T T דמעתו T : בחשאי . : - אלכס אליוז , 2 . 8 . 96 ו ה נפש הטובה מומת חן לזיכרו של יוסף פורת , אדם רב פנים שהקרין טוב על סביבתו אורנה , ליטל , יורם , הנכדים : ענבל ותם , חברים - הרבה חברים . קשה להאמין , קשה לעכל - אבל גם זה קרה , יוסף , או יוסל בלשוננו , נקרע מן הנוף השזור שלנו . יותר לא נראה את עיניו הנוצצות , את החיוך שאיננו מש מפניו , את נועם הליכותיו . יוסף , שעשה את כל שנותיו בתפקידים שהשתיקה יפה להם , מצטייר לכאורה כאנטי תיזה של לוחם הנאבק לפלס נתיבות אל יעדים בלתי נודעים . והנה אנו מוצאים לפנינו איש תרבות , עתיר נימוסין , סובלן וסבלן , שלשונו רכה וליבו הטוב עולה על גדותיו . בתודעת הציבור , איש שכמותו - נחרט כאילו הוא חייב להיות אלים , מתאנה לזולת , מרוצץ גולגולות , אדם אשר פיו וליבו לא חד הם . במקצוע הזה , חושבים אנשים - צריך להיות אגרסיבי , שתלטן , אחד שאינו מתחשב בזוטות , בפכים קטנים , אחד שדורס כל אבן נגף מטרידה הניקרת בדרך . ופתאום אנו רואים טיפוס מזן אחר לחלוטין . אדם המקרין תום ואמינות , כל כך הרבה תום עד שסביבתו מתייחסת אליו כיצור נאיבי ורך , שאיננו מסוגל להרע למישהו במשהו , שאינו מסוגל להפיל ארצה אפילו שערה אחת מראש יריביו . וכאן טמונה הטעות הגדולה . דווקא אדם כזה יכול להשיג יותר מאשר אחרים , הממהרים לקצר את הדרך . יוסף היה דבר והיפוכו . ארשת פניו לא הסגירה את הגרעין הקשה הנטוע בקרבו , את דבקותו במטרה , את נחישותו להשיג יעדים המוטלים עליו , בדרכו שלו . בתפקידיו המגוונים מילא יוסף משימות שונות ומשונות . הוא היה אדם רב פנים ופעילותו חבקה זרועות עולם ואני יכול להעיד בעדות אישית , כי כל מה שעשה - עשה בכל מאודו , כשהוא מקרין טוב וזהר על פני סביבותיו . ישנם תחומי פעילות שבהם המינון בין האדם והמכונה , בין האדם והטכנולוגיה - הם לטובת האדם . בתחום הפעילות הזה - עליו אנו מדברים , מקומו של היצור האנושי הוא דומיננטי . הלב והמוח הם הקובעים , הם המכתיבים . ובכגון דא , יוסף היה אחד הבולטים שבחבורה . את מעשיו עשה בצנעה , לא חיפש את ההילה ולא את התהילה . אף פעם לא בחל בקטנות ותמיד היה מוכן לתרום למסגרת ולאנשים המשובצים בתוכה . אורנה , ילדים - את מה שאומר עכשיו אתם יודעים כבר מזמן : היום איבדנו חבר אמיתי , איש רעים ועמית לכל דבר . שורותינו מתדלדלות והטובים הולכים ראשונה . האם אלה שיבואו במקומם ימלאו את החללים ? אין ספק שהשורות תתמלאנה , יבואו אנשים חדשים ואולי טובים יותר , אולי מניבים יותר , אבל בוודאי ובוודאי לא כמו יוסף . הוא לא היה יחיד בדורו , אבל בדרכו שלו היה אב-טיפוס , ראש וראשון לחבורה שסגנון פעלה הולך ודועך . הוא יחסר לנו , יוסף , גם כאדם , גם כחבר ורע וגם כסמל של ימים יפים , זכים , מלאי תבונה וטהר . כזה נזכור אותך יוסף , וכך תיכון דמותך בקירבנו לעד . מאיר עמית 1996 - 1918
|
|