|
|
Page:8
בטהובן נמנה עם המלחינים שחשו את דופק תקופתם . הוא היה קשוב לאירועים הפוליטיים שאירעו באותה עת וביקש לתת להם ביטוי . לאחר מותו של הקיסר יוזף השני , למשל , חיבר קנטטה לזכרו . חלק מהאירועים חש בטהובן על בשרו : בראותו את הפעולות ההרסניות של הצרפתים באזור הריין נמלט מעיר מולדתו בון לווינה , ואחר כך היה עד ליריות התותחים על וינה עצמה . מעורבותו באה לידי ביטוי , למשל , בהחלטתו להעניק לסימפוניה השלישית את השם " ארואיקה , " " ההרואית , " ולא להקדיש את היצירה לנפוליאון , שנטל לעצמו את התואר "קיסר . " יצירותיו של בטהובן מבשרות את בואה של תקופה חדשה במוזיקה , היא התקופה הרומנטית , ובה יישברו המסגרות הקלאסיות למען יצירת אווירה חדשה . אווירה זו קשורה להתרחשויות המהפכניות ברחבי אירופה שבאו בעקבות המהפכה הצרפתית . זו הובילה בין השאר להתעוררות לאומית שבעקבותיה התעוררה גם הדרישה לפיתוח המוזיקה של הקבוצות האתניות השונות . למגמה זו תרם בטהובן בעיבוד שירי עם רבים לנגינה ולשירה בהרכבים קאמריים . ידוע חולי היה בטהובן במשך כל חייו , אך הצורך החזק שלו לבטא את עצמו העניק לו כוח להמשיך . ואכן , הוא חי שנים רבות ובמהלכן הגיע לפסגות יצירה שאיש לא הגיע אליהן עד אז . בעומדו בשתי רגליו בקלאסיקה , בהיותו בן בית ביצירות קודמיו — המלחינים הגדולים , באך , הנדל , היידן , מוצרט ואחרים — צועד בטהובן לקראת התקופה החדשה ופורץ דרך למלחינים שיבואו אחריו . דומה שלא נמצא מוזיקאי הפועל כיום שלא נחשף ליצירתו של בטהובן . יצירותיו חוזרות ומושמעות הן באולמות הקונצרטים והן בכלי התקשורת . גם בבתים פרטיים מתכנסות קבוצות נגנים מקצוענים וחובבים לביצוע יצירות קאמריות שלו . הספר שלפניכם מנסה לחשוף את אישיותו הסוערת והמסעירה של מוזיקאי מיוחד זה . * * * לכתיבת הספר נעזרתי בעיקר בספרו הגדול של , ( 1897-1817 ( Alexander Wheelock Thayer בוגר אוניברסיטת הרווארד , שבמשך שנים אחדות אסף ידיעות ממקור ראשון על חייו של לודוויג ואן בטהובן . בין המקורות הללו נמצאו ספרי השיחות של בטהובן החירש , שבעזרתם יצר קשר עם קרוביו , ידידיו ומכריו . בשנים
|
|