|
|
Page:6
אברהם דו , אשר גייס את מאיו מיוחס ז " ל לפעילות באלכסנדויה מעלה קווים לדמותו נשמע הראשי ; להגיע ! נפגשנו בניתי ( היא סיפר וחזר וסיפר על חבריו אשד נותרו בנלא ועל שבועתו בפניהם ט היא יהיה להם לפה בארץ tram את חובתו וחינת מפקדי היחידה בארץ , לא לשקוט עד אשד יהין חנדיט בינינו . עם פרוץ מלחמת השחרור , פסקה הפעילות הציונית הענפה הגלויה במצרים . תנועות הספורט והנוער הציוניות שעסקו בהדרכת בני נוער מקומי והכשרת מדריכים ופעילותם של שליחים מארץ ישראל לעידוד העליה ארצה - ירדו למחתרת . מאיר מיוחס גדל והתחנך באלכסנדריה בבית ציוני פעיל , לימים נישא לנלדיס שהיתה חברה בתנועת הנוער הציוני . לשניהם היה ברור שעתידם יהיה בא " י . כאשר נשלחתי למצרים הומלץ בפני להיפגש עם מאיר . כבר בפגישתנו הראשונה ב—ו 95 ו התרשמתי מאישיותו ומנכונותו לסייע בעדי . מאיר גוייס לחוליית המודיעין שלנו באלכסנדריה ותפס מקום מרכזי בין חברי החולייה , הוא היה מבוגר מהם , בעל משפחה , איש העולם הגדול , בעל ניסיון וידע בענייני כספים ומינהל והצליח לפתור בעיות שהתעוררו לפרקים . כשעזבתי את מצרים וחזרתי ארצה , המשיך מאיר לטפל בעניינים אלה . ביולי 1954 נתפסו החוליות , בין החברים שנעצרו היה נם מאיר . הוא נידון לשבע שנות מאסר עם עבודת פרך בכלא טורא הידוע לשמצה , שם גם נכלאו חבריו לחולייה , אשר נידונו לתקופות מאסר ארוכות ולמאסר עולם . בהיכרותו מקרוב את אורח חייו ואופיו של המצרי , הצליח להקל במעט את סבל חבריו שהיו נתונים יום יום שעה שעה לחסדיהם של הסוהרים . בתחילת מאסרו נעצרה גם רעייתו גלדיס , אם בנו סמי p השנתיים ששוחררה רק לאחר חקירות ארוכות ומתישות . גלדיס נעצרה שוב בתחילת מבצע סיני ולאחר שחרורה גורשה והגיעה לישראל . בתום שבע שנות המאסר שנפסקו לו , בסוף שנת ו 96 ו , גורש מאיר ממצרים והתאחד עם משפחתו בארץ . עם הגיעו ארצה ראה עצמו כנציג ושליח לחבריו שנותרו מאחור בכלא המצרי והוא לא חסך בזמן ובמאמצים בארץ ובחו " ל כדי להקדים ולזרז את שחרורם . הוא היה לחבריו לפה ולא הרפה . אף הביע נכונות ועשה בכל דרך על מנת להקל בסבלם של חבריו . במקביל לפיתוח עסקיו וקשריו האישיים בחו"ל תרם למען קידום האינטרסים של מדינת ישראל במדינות שונות באפריקה . הכותל כאיש נעים הליכות עם חיוך , מ 6 ק תמיד מצב רוח מוג vrv להשרות בטחון ורגיעה . המחלה שתק 0 ה אותו בשנים האחרונות לא מנעה טמנו להמשיך בעיסוקיו הרבים . בשהותו בחו"ל בחודש אוקטובר 1994 נ 0 טר והובא למנוחות בארץ . יהא זכרו ברוך ! אביהם זד בשנים 1947-8 שהה סמי מוריה בשליחות מבצעית בעירק כשפרצה מלחמת השחרור התקיימה בבית הנבחרים העירקי ישיבה חשאית מיוחדת . על ארבעת היהודים חברי בית הנבחרים נאסר להשתתף בישיבה . מספד סמ > מוחה ... מאנשי הקשר שלי קיבלתי דיווח עדכני על הדיון שהיה צעקני ואלים במיוחד . את המידע הברקנו לארץ במהירות . כעבור מספר ימים , במהלך המלחמה האזנתי כדרכי לדרישת שלום מן הבית באמצעות הרדיו . מה שהיה קול ההגנה המחתרתי בשפה הערבית הפך לקול ישראל בערבית . בפינה הקבועה "האם כבוד המאזין יודע " ? גוללה הקריינית , לימים רעייתי , בפני המאזינים את הדיווח המלא על ישיבת בית הנבחרים העירקי , כל מה שנמסר על ידי , הושמע באוזני . על כך אמר נורי אל סעיד , אז ראש ממשלת עירק "אנחנו שבע מדינות מוסלמיות אשר מקיפות את תל-אביב מכל עבריה ואין לנו אף שמץ של מושג על המתרחש שם ... ואילו הם , היהודים יודעים על הישיבה החשאית שלנו לפרטיה . " ... לא רק נורי אל סעיד היה מופתע , גם אנו הופתענו . חיפזון הפצת המידע היה בעוכרינו . נאלצנו להתקפל במהירות ולשנות את מיקום תחנת השידור שלנו פן נתגלה ע " י העירקים . " נקטפת לפתע מתוך מוקם העשייה אותו טיפחת עד כלות נשמתך " במלאת שלושים למותו של מאיו מיוחס "בשלוש השנים האחרונות , על כסא גלגלים ובלעדיו בקצב פעילות מעורר התפעלות התנהלו חייך כמעט כרגיל . כל שנדרש ממך עשית , לפי הכרתך . אף כי חלפו ארבעים שנה , יודע אני כי לא שכחת ולא סלחת . " ... " כשהתייצבת בלשכתי בתפקידי כראש אמ " ן , לאחר שבע שנים קשות בכלא המצרי , לא ניתן היה לזהות אצלך צלקות גופניות או נפשיות . נכון , היית מריר ולחלק מן השאלות ששאלת לא היו לנו תשובות ... מעולם לא התאוננת אף כי מעורבותך במה שקרוי " עסק הביש " היתה עקיפה באופן יחסי ואולי העונש שהוטל עליך היה כבד מדי . ייחסך לאורך כל הדרך היה בוגר ויוצא דופן לעומת חבריך . ייתכן שעובדת היותך נשוי בעל משפחה , אב לבן השפיעה על התנהגותך . את כאב ילדך הקטן סמי שהוריו נלקחו ממנו באחת ע " י המצרים , לא יכהה הזמן . עד היום מנקרת בלב כולנו השאלה - כיצד זה לא נוצלה ההזדמנות לשחרר אותך ואת חבריך מן הכלא המצרי כאשר בשנת 1956 נפל בידינו הגנרל דיגווי אשר שפט אתכם . הוא שוחרר וחזר למשפחתו ואילו אתם נשארתם נמקים בכלא . במשך השנים שחלפו הנחת חלק מן היסודות לקשרי המדינה עם מדינות אפריקניות , ביניהן גם מדינות מוסלמיות . ידעת לכוון אל המטרות הנכונות והתרועעת עם האנשים המתאימים . עבודתך הזהירה והסבלנית , גם בשנים של משבר - אט , אט , לבנה אחר לבנה , למען בניין חדש של סדר עולם טוב יותר . לא כולם הבינו את המשמעות והחשיבות האמיתית של פועלך , אך אתה יכול להתברך , כי אנו מתברכים במעשיך . כולנו הערצנו את כח ההישרדות שלך את הדבקות במטרה . זהו אולי הסממן המובהק ביותר המאפיין אותך ; לא להירתע בפני מכשול לא להשלים עם 'אי אפשר , ' לגביך הכל היה אפשרי . עד יומך האחרון פעלת ביושר ובכנות , שלם עם עצמך ועם מעשיך . אנו ננצור את מורשתך אשר מהווה לכולנו מופת ודוגמא . הנחמה לגלידיס אלמנתך , לבנים ולנו שפועלו לא היה לשווא . מעשיך "חרתו לעד בתולדות המדינה ובליבם של כל אלה שישאו באחריות כלפי הימים הבאים . יהי זכרך ברוך . " מתוך הספד שנשא יו " ר המ . ל . מ מאיר עמית .
|
|