sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:8

הרכבו של ספר משלי ספר משלי מורכב מתשעה קבצים , הנבדלים זה מזה בכותרת , בתוכן ובצורה הספרותית . קובץ א ( פרקים א-ט . ( הכותרת "משלי שלמה . " קובץ זה נושא אופי של פתיחה לחלק המרכזי של הספר ( קובץ ב . ( הוא מכיל מבוא ( א , א-ז ) וגוף חיבור , המורכב מנאומים זעירים . בגוף החיבור שולטים שני דוברים : האחד אב המורה לבנו ( או מורה לתלמידו ) בלשון ציווי נוכח ; השני החכמה , הלובשת דמות נשית המשמיעה נאום . קובץ ב ( י , א - כב , טז . ( הכותרת "משלי שלמה . " בניגוד לפנייה הרטורית שאפיינה את קובץ א , מופיעה בקובץ זה פנייה בגוף נסתר . הקובץ מכיל פתגמים בודדים , בני פסוק אחד , הבנויים בתקבולת הצלעות . רבות החזרות על פתגמים דומים או זהים ( כגון י , א / טו , כ יד , יב , ו / טז , כה . ( התופעה של פתגמים חוזרים מורה כי הפתגמים הוצאו ולוקטו מתוך אוספים שונים שקדמו לקבצים הנוכחיים ואשר כללו לעתים קרובות פתגמים זהים . ? אפשר להבחין באוספי פתגמים שהיו קיימים כבר כאוסף ביד המלקטים . כך בפרקים י-טו מופיעים פתגמים הכו ללים שתי צלעות בתקבולת ניגודית , בניגוד לשאר הפתגמים , שאינם בנויים לפי דגם זה ( ראה גם מבוא לקובץ השני . ( הפת גמים בקובץ אינם ערוכים לפי נושא אחד , אלא מופיעים בו נושאים רבים ; הבולטים שבהם הם העימות בין הצדיק והרשע , שכר ועונש ופתגמים שעניינם מלך . קובץ ג ( כב , יז-כד , כב . ( הכותרת "ךבךי חכמים . " קובץ זה נחלק לשניים : החלק האחד , כב , יז-כג , יא הוא מקבילה ישירה לחיבור חכמה מצרי הידוע בשם הוראת אימנ מ א'פת ( ראה להלן ;( החלק השני , כג , יב-כד , כב משלב את סגנונם של שני הקבצים שקדמו לו , כלומר את הנימה החינוכית אבהית של הקובץ הראשון ואת הפתגמים המנוסחים בגוף נסתר , המופי עים בקובץ השני . יש שהיחידות מתרחבות לשלושה ארבעה פסוקים רצופים , דוגמת שיר הלעג לשיכורים המופיע בסוף פרק כג . קובץ ד ( כד , כג-לד . ( הכותרת : "גם אלה לחכמים . " זהו ילקוט הנספח לאוסף הקודם . כאן שוב מופיעה הפנייה של אב לבן בצורת נאומים קצרים , שרובם בתים בני שני חרוזים . קובץ ה ( פרקים כה-כט . ( הכותרת : "גם אלה משלי שלמה אשר הץתיקו אנשי חזקיה . " קובץ זה מכיל , בעיקר , פתגמים . הללו ערוכים בנוסח סתמי , דוגמת אלה שבקובץ השני , הבנויים כמותם בתקבולת - אף שזו כאן היא נרדפת או משלימה , ולא ניגודית . הפתגמים אינם ערוכים על פי סדר תוכני כלשהו , אך יש שיחידות ספרותיות מתפשטות על פני כמה פסוקים ( למשל , הקטעים הסאטיריים על הכסיל , העצל ואיש הריב בפרק כו . ( אפשר להבחין בקובץ זה בשני אוספים של אמרות : אוסף אחד , פרקים כה-כז , ששולטת בו החכמה השכלתנית והאוסף השני , כח-כט , שרווחת בו הנימה הדתית . קובץ ו ( ל , א-יד . ( הכותרת : "ךבךי אגור בן יקה . " קובץ ז ( ל , טו-לג . ( הכותרת : "לעלולןה . " קובץ ח ( לא , א-ט . ( הכותרת : "ךבךי למואל מלך משא ואשר יסךתו אמו . " קבצים ו-ח מהווים חטיבה נפרדת בספר משלי . בניגוד לחמשת הקבצים הראשונים אין אלה נתלים בשמו של שלמה אלא בשם של חכמים נוכריים : אגור בן יקה , עלוקה ולמואל ( אם למואל . ( שלושת הקבצים , הקרובים ברקמתם הלשונית והר עיונית לספר איוב , שייכים לספרות החכמה העיונית . הרוח מבוא לספר משלי ספר משלי שייך לסוג הספרותי ( זיאנר ) הקרוי ספרות החכמה . ספרות זו מתייחדת בכך שהיא נטולה כל התייחסות לאומית . אין בה זכר לתורת ישראל או למאורע לאומי כלשהו , כגון יציאת מצרים , מעמד הר סיני או כיבוש הארץ .. הפנייה היא לאדם באשר הוא אדם . ועם זאת יש לציין שלא מדובר כאן בספרות חילונית . ההנחה היסודית של ספרות החכמה היא האמונה באלוהים : "יךאת הי ראשית דעת " ( א , ו ;( "ונחלת חכמה יךאת ה "' ( ט , י ? . ( תכונה אחרת המייחדת את ספרות החכמה היא הגוון האינדיווידואליסטי שלה . ספרות זו מדגישה את המוסר האישי , הווית היחיד והצלחתו . ייחודה של ספרות החכמה איננו אפוא בצד התוכני רעיוני שלה ואף לא בצדה הצו רני ספרותי : הרבה מהשאלות שספרות זו באה לענות עליהן - כגון שאלת צדיק ורע לו , שאלת קיום השגחה אלוהית בעולם וכוי - מופיעות גם בספרות שאיננה ספרות חכמה , והצורות הספרותיות שבה , מפתגם ועד פואמה גדולה , באות גם הן בספרים אחרים . ? עם ספרי החכמה במקרא נמנים גם קהלת ואיוב . למעגל ספרות החכמה שייכים גם מזמורים בספר תהלים , שיש בהם מינוח ורישומים חכמתיים , והמכונים מזמורי חכמה . מזמורים אלה הם : א ; יט , ח-טו ; לד ; לז ; מט ; עג ; עח ; קיא ; קיב . ואולם שקיעים של ספרות החכמה , הבאים לביטוי בתוכן , בצורה הספרותית ובמינוח , מצויים בכל ספרי המקרא . ? ספרות החכמה המקראית נחלקת לשני סוגים בהתאם לטיב השאלות שעליהן היא באה לענות : ספרות חכמה דידקטית וספרות חכמה עיונית . ספרות החכמה הדידקטית נועדה ללמד ולחנך ולכן היא גם ספרות אופטימיסטית מעיקרה . לסוג זה של חכמה שייך ספר משלי . ואילו ספר איוב וספר קהלת שייכים לספרות העיונית .

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help