sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:8

מבוא לחמש מ גילות הכינוי '' מגילה '' או '' חמש מגילות '' משמש לציון חמשת הספרים הקטנים מבין ספרי כתובים : שיר השירים , רות , איכה , קהלת ואסתר . ספרים אלה נבדלים זה מזה בתוכנם , בצורתם , בלשונם ובזמן חיבורם . שיר השירים הוא קובץ של שירי אהבה וגעגועים בין עלם לעלמה - שידים שנתחברו בזמנים שונים ; איכה הוא אוסף של קינות , רובן מזמורים אלפביתיים , על חורבן ירושלים והמקדש ועל גלות בבל ; רות הוא סיפור עממי קצר מימי השופטים על רות המואבייה ועל בעז מבית לחם , שהיו מאבותיו של דוד ; קהלת הוא אוסף של הגיונות חוכמה על אפסות החיים והאדם ועל ההנהגה האלוהית בעולם , והם מנוסחים לרוב על דרך הפרוזה , אולם משולבים בהם יסודות פיוטיים ; אסתר היא נובלה היסטורית קצרה על נס הצלתם של יהודי ממלכת פרס מהשמדה ? . בתקופת המקרא נהגו לכתוב את כל הספרים על מגילת קלף ( עור בהמה ) או על פפירוס ( השווה ירמיה לו , ב ואילך ; יחזקאל ב , ט ; ג , א ; זכריה ה , א ואילך ; תהלים מ , ח . ( מאוחר יותר , כאשר יצאה צורת המגילה משימוש יומיומי , ייחדו צורה זו לספרים שנועדו לשימוש בפולחן , כגון ספרי תורה , מזוזות ותפילין . הביטוי "חמש מגילות" לא מצוי עדיין בתלמוד או במדרשים . הספר הראשון שקיבל את השם "מגילה" הוא אסתר , וכבר המשנה והתלמוד מכנים אותו כך . למגילת אסתר אף נתייחדה מסכת נפרדת , הלא היא מסכת מגילה , ובה נאספו , בין השאר , הלכות פורים ומנהגי קריאת המגילה בחג זה . מכאן עבר הכינוי "מגילה" לשאר הספרים הנקראים במועדים קבועים בבית הכנסת . הכינוי '' מגילת קינות" לאיכה נמצא לראשונה בתלמוד הירושלמי ( שבת טז , א . ( את הכינוי "מגילה '' לרות אנו מוצאים לראשונה במדרש רות רבה א , ח " ) אמר רבי זעירא : מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה" וגו . ( ' שיר השירים וקהלת לא נזכרו עדיין בשם זה בפי חז"ל ? . חמש מגילות שלנו אינן באות יחד לא במסורת חז"ל ולא בכתבי היד של השבעים . בברייתא העוסקת בסדרם של ספרי המקרא ( בבלי , בבא בתרא יד , ע"א ) באים ספרים אלה בין שאר ספרי כתובים , על פי סדרם הכרונולוגי : "סדרן של כתובים : תת וספר תהלים ואיוב ומשלי , קהלת , שיר-השירים וקינות דניאל ומגילת אסתר , עזרא ודברי הימים . " ספר רות עומד כאן בראש הרשימה , שכן הוא מספר על תקופת השופטים הקדומה ; קהלת ושיר השירים באים אחרי משלי , כי ספרים אלה יוחסו במסורת לשלמה ; ורק אחריהם באים איכה ( שיוחס במסורת לירמיהו ) ומגילת אסתר ( המתארת מאורע שאירע בגולת פרס בימי בית שני . ( תרגום השבעים והתרגומים התלויים בו קובעים את סדר המגילות לפי עיקרון דומה : מגילת רות באה אחרי ספר שופטים , מגילת איכה - אחרי ספר ירמיהו , מגילת קהלת ומגילת שיר השירים - אחרי ספר משלי . ? את המגילות אנו מוצאים לראשונה כקבוצת ספרים מגובשת בכתבי יד של המקרא מימי הביניים , וסידור זה מקורו כנראה במנהג לקרוא אותן בציבור , בבית הכנסת , במועדי השנה . בכתבי יד קדומים של המקרא , כגון ' כתר' אדם צובא וכתב יד לנינגרד , הן מסודרות עדיין לפי זמן חיבורן המשוער.- רות , שיר השירים , קהלת , איכה ואסתר . בימינו נהוג לסדרן על פי סדר קריאתן במועדי השנה : במקום הראשון עומדת מגילת שיר השירים , שקוראים בה בבית הכנסת בחג הפסח ; אחריה מגילת רות , הנקראת בחג השבועות ; מגילת איכה , הנקראת בתשעה באב ; מגילת קהלת הנקראת בחג הסוכות , ובמקום האחרון עומדת מגילת אסתר , שקוראים בה בחג הפורים , בערב ובבוקר . בהוצאות אחדות של מקראות גדולות צירפו את המגילות לחומשי התורה , לפי זמני קריאתן , ובאותן מהדורות נעדר מקומן בין ספרי כתובים ? . המנהג לקרוא במגילת אסתר בחג הפורים הוא עתיק יומין , ומקורו עוד בתקופת בית שני . ואמנם זו המגילה היחידה , שחובה לקרוא אותה מתוך מגילת קלף , ויש לברך ברכה מיוחדת על קריאתה . המנהג לקרוא בשאר המגילות הוא מאוחר , ונזכר לראשונה במסכת סופרים ( ממאה ח' לסה '' נ לערך ) בזו הלשון : "ברות ובשיר השירים , באיכה ובמגילת אסתר צריך לומר ( לפני קריאתן ברכת ) 'על מקרא מגילה '" ( שם יד , א . ( את קהלת אין מסכת סופרים מזכירה כלל , ומנהג קריאתה של מגילה זו מכר לראשונה רק במחזור ויקורי ( לערך ממאה י '' א לסה '' נ . ( המנהג לקרוא את המגילות בחגים בבתי כנסת לפני קריאת התורה , פרסם אותן בקרב הע , & והן נתחבבו עליו יותר משאר ספרי המקרא - בדומה לתורה , הנקראת בציבור באופן קבוע , ובדומה לתהלים , שרוב מזמוריו כלולים בסידור התפילה . [ י"ק ] כתב-יד מעוטר לפסוקים החותמים את מגילת שיר-השירים ( ח , יב-יד ) ולפרק א של מגילת קהלת מתוך תנ"ך קניקוט , ( Bible The Kennicott ) שנכתב כידי הסופר משה כר-יעקב אבן-ןבךה מן העיר לה קורונה במחוז גליציה שבצפון מערב ספרד וצויר בידי הצייר יוסף בןיחיים לפי הזמנתך של יצחק די כדגה . הספר הושלם ביום 24 ביולי , 1476 והוא מכיל אתכל ספרי המקרא , 24 במניין . הוא נקרא על שםד"ר בנימין קניקוט , שהיה הספרן של אוסף רדקליף באוקספורד , ובהמלצתו נרכש כתב היד וצורף לאוסף בשנת . 1771

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help