|
|
Page:8
מסגרת הספר ומבנהו ספר דניאל מורכב משתי חטיבות שונות זו מזו : חטיבה ראשונה , פרקים א-ו , ובה מובאים הסיפורים , וחטיבה שנייה , פרקים ז-יב , ובה תיאור החזיונות . הסיפורים עוסקים במה שאירע לדניאל ולרעיו בחצר מלכי בבל ומלכי פרס . בולט בהם הרקע החצרני , דהיינו : חיי היהודי בגולה , בחצר מלך נוכרי , רקע המזכיר אף את מגילת אסתר , סיפור זרובבל בספר עזרא החיצון פרקים ג , א - ה , ו , ובמידה ידועה גם את סיפורו של נחמיה , שר המשקים של מלר פרס . רקע זה אף עשוי להצביע על מקום חיבורם של סיפורים אלה ולסייע בבירור זמנם . נושאי הסיפורים שונים , אך מבנם ומהלך עלילתם דומים בדרך כלל . הגיבורים ( דניאל או רעיו ) ניצבים בפני ניסיון כלשהו , הם עומדים בו בגבורה ובתבונה , נעשה להם נס , והמתנכלים להם נכזבים או נענשים . המלר הנוכרי נוכח בחוכמתם ומודה בפומבי בצדקת אלוהי ישראל . מבנה זה , אמנם בשינויים קלים , אופייני לרוב הסיפורים הללו , כפי שניתן ללמוד ממהלר עלילתם . * לפנינו אפוא חטיבה בספר דניאל שלכל סיפוריה יש מכנה משותף , והוא קורות דניאל ורעיו בחצרות מלכי בבל ופרס ( ליתר דיוק - מדי , וראה להלן . ( כמובן , אין הסיפורים אחידים במבנם , ולא כולם מכילים את כל המרכיבים שצוינו לעיל . פרק א הוא למעשה מסגרת ומבוא לכלל סיפורי החטיבה , והסיפור הקצר משולב בו כמרכיב משני . פרק ב הוא בעייתי , משום שבתוך הסיפור משולב חלום , שיש בו מסממני החיזיון האפוקליפטי , המקשר אל חזיונות האופייניים לחטיבה השנייה ( ז-יב . ( פרק ג נבדל מיתר הסיפורים בהעדרו של דניאל מבין גיבוריו . יש סיפורים שהקשר ביניהם הדוק יותר , כגון פרקים ג ; ו , שיש בהם דמיון בניסיונות , שבהם עומדים הגיבורים . בפרק ג מושלכים רעי דניאל לכבשן האש , ובפרק ו מושלר דניאל לגוב האריות . אף פרקים ד ; ה מקושרים יחדיו , שכן העובדה , שבלשאצר הוא בנו של נבוכדנאצר , מצוינת בהם במפורש תור רמיזה בפרק ה לתוכנו של פרק ד ( ראה ה , יח-כב ? . ( אם כך מצויים קווים מבדילים וקווים מלכדים בדניאל א-ו . עובדה זו כשלעצמה די בה ללמד , כי עניין לנו לא ביצירה ספרותית של מחבר אחד , שנתחברה בזמן אחד ושהגיעה לידינו בצורתה המקורית . ניתן אמנם לטעון , כי לכל הסיפורים הללו רקע משותף - חיי היהודים בבבל תחת שלטון מלכות פרס וזיקתם לחצר המלכות . אפשר אף ללמוד מהסיפורים על ההווי המיוחד של יהודים נושאי משרה בשירות מלכים אלה , אולם אין במכנה משותף זה כדי לכסות על מלאכת העריכה שנעשתה בסיפורים הללו , עד שקיבלו את צורתם , כפי שהיא בידינו . * סימניה של עריכה זו רבים , אר היא בולטת ביותר בהכנסתם הכפויה של הסיפורים אל תור מסגרת כרונולוגית מוזרה , הקיימת אף בחלקו השני של הספר * . בפרק א , א נזכרת שנתו הראשונה של נבוכדנאצר , ובפרק ב , א - שנתו השנייה . בפרקים ג-ד לא צוין תאריך , אך נראה שהמסופר בהם אירע בסוף ימיו . בפרק ה נזכר בלשאצר , בנו ויורשו של נבוכדנאצר ; בפרק ו , א - ךךיוש המדי , ובפרק ו , כט נזכר כורש הפרסי . מסגרת כרונולוגית זו אינה מקרית , והיא משקפת מאמץ . לערוך את הסיפורים ברצף כרונולוגי , אלא שרצף זה מעורר שתי בעיות קשות ביותר : מיהו בלשאצר בנו של נבוכדנאצר י ומיהו דרןוש המדי , ומדוע הוקדם לכורש הפרסי ? שתי קושיות אלה הוסברו בצורה משביעת רצון במחקר החדש . אחד הקטעים מקומראן ( ראה נספח א בסוף הספר ) מגלה , כי לא נבוכדנאצר הוא גיבור חלק מן הסיפורים שנשתמרו בספר דניאל , אלא מלך בבל האחרוןנבונאיד . המלך , שבדניאל ד הוא נבוכדנאצר - הריהו נבונאיד במגילת קומראן . ממקורות אחרים ידוע על נבונאיד , שהיה יוצא דופן באישיותו , ונהג במדיניות דתית שונה מקודמיו . אפיונים אלה הולמים את הסיפורים ההיסטוריים השונים על נבוכדנאצר שבדניאל , שמהם עולה , כי בלשאצר היה בנו של נבונאיד ואף שימש כעוצר וכשותף לשלטון בתקופות שאביו נעדר בהן מבבל . נראה כי מעבד , או עורר יהודי כלשהו , המיר את שמו של נבונאיד ( נבני , כלשון הקטע הקומראני ) בשמו של נבוכדנאצר , שהיה מוכר בקרב קהל הקוראים היהודי , שהרי נבוכדנאצר נזכר פעמים רבות במקרא , ואילו נבונאיד אינו נזכר בו כלל . בסיפורים שעד פרק ה הוחלף אפוא שמו של נבונאיד בשמו של נבוכדנאצר , ואילו גיבור הסיפור של פרק ה נשאר בלשאצר , בנו של נבונאיד . כר נוצרה הזיקה הלא היסטורית , שעל פיה היה בלשאצר בנו של נבוכדנאצר * . גם הופעת הדמות הלא היסטורית של דריוש המדי מסתברת מניתוח היסטורי ספרותי . ברור למדי , שדריוש לא מלך קודם לכורש מלך פרס , ואף הכינוי "מדי" קשה . אולם הופעתו של מלך מדי עשויה להתאים לתפיסה הכללית של רצף המלכויות , הבאה לידי ביטוי בחטיבה השנייה של ספרנו ואף בפרק ב שבחטיבה הראשונה . רצף זה מקורו בתפיסה מעין היסטורית , המחלקת את תולדות האנושות לשלטון של ארבע מלכויות . תפיסה כוללנית וסכמתית זו מקורה , כפי הנראה , באיראן , וממנה באה לספר דניאל . בלא שניכנס לפרטי העניין , מנקודת מבטו של מחבר פרסי היה רצף המלכויות ששלטו בעולם כדלקמן : א . אשור - האימפריה האשורית היתה הראשונה שהשתלבה בתולדות עמי איראן , ותפסה מקום בזיכרון ההיסטורי שלהם . ב . מדי - המעצמה האיראנית שהשתתפה בהריסת אשור ; שחלשה אף על פרס הקדומה ( אנשאן , ( ושמנקודת מבט איראנית פרסית באה במקום אשור כמלכות המושלת בכיפה . ג . פרס - המעצמה שתפסה את השלטון באיראן מידי המדים , והשתלטה על כל ארצות המזרח הקרוב . ד . יוון - המלכות הרביעית , שהכתה את מלכות פרס ? . המחבר היהודי משנה את הרצף ה"איראני" ומעמיד את בבל כמלכות הראשונה , שאף היא ? אשור חלשה על ארם נהריים ועל הארצות שמצפון מזרח לארץ ישראל . בבל , שכבשה את יהודה וירושלים והחריבה את המקדש , היתה מנקודת מבט יהודית המלכות המתאימה לפתוח בה את הרצף ההיסטורי של המלכויות , מה גם שהסיפורים , שגיבורם היה נבונאיד שהפר לנבוכדנאצר , הביאו ממילא להעמדת בבל במקום אשור ? . אולם הנחה זו , המתבססת על קיומה של תפיסה איראנית מקורית , שעיצבה את רצף ארבע המלכויות , מסבירה גם את הופעתו המוזרה של דריוש המדי בספר דניאל . כיוון שמדי תפסה את המקום השני ברצף המלכויות , וכיוון שלא ניתן היה לוותר עליה לצורר שמירת המתכונת של ארבע מלכויות , מופיע דריוש המדי כגיבור אחד הסיפורים , והוא מקדים את כורש הפרסי . על ידי כר נוצרה מבוא לספר דניאל
|
|