|
|
Page:11
היסטוריה והיסטוריוסופיה בספר שמואל ספר שמואל הוא ספר המלוכה ; אין זה ספר תולדות מלכות דוד , ובודאי שהוא איננו ספר תולדות שמואל . צירו של ספר יהושע הוא הנהגת בן נון , ואילו הספר הקודם לספר שמואל הוא ספרם של השופטים , ולא של השופטות . הספר שלאחריו הוא ספרם של המלכים . ואולם ספר שמואל הוא במפורש ספר של המלוכה . המחבר מציג את תקומת המלוכה מראשיתה ועל התעצמותה של מלכות לוד בגורן ארונה בירושלים . יתר על כן : גם הפרקים הקודמים לייסוד המלוכה - תולדות בית עלי ותקופת הביניים , עד סיפור המלכת שאול ( שמואל א א-ח , ( הם כהקדמה וכהכנה לייסוד המלוכה . זוהי תקופה קדם מלכותית , שהביאה בהכרח לתקומת משטר חדש . לפיכך אין הספר מסתיים במות דוד , כפי שספר דברים מסתיים במות משה , ספר יהושע - במות יהושע , וספר בראשית במותם של יעקב ויוסף . צירו של הספר אינו דוד המלך אלא המלוכה , המתממשת ובאה לידי ביטויה המלא במלכות דוד . המלכות רק מתחילה להעצים , עם האחיזה בגורן ארונה בירושלים . גישתו של ספר שמואל כולו למלוכה היא חיובית , ובכך אין דומה לו בשאר ספרי המקרא . המחבר מעלה את כל הלבטים והחרדות מפני משטר המלוכה , שהשתקעו בודאי גם במסורת שהיתה לפניו . הוא מציג בפירוט את דברי שמואל על משפט המלך , ואינו מהסס לכלול בספרו את התנגדות הנביא ואת זעמו כנגד רצון העם לבחור מלך , כאילו משמעם מאיסה בה , ' שהוא המלך . אך ה' הוא המצווה לבסוף על שמואל לשמוע בקול העם ולשים עליו מלך בשר ודם ( ח , ה-ו , ט-כב ; והשווה יב , א , יב-טז , יט , כה ? . ( המלוכה אינה אלא פשרה , ששמואל מתרצה לה על פי צו המלך - האלוהים . מדובר בהשתררות , מעצם מקורה ואופיה , כפי שעולה מהצגת משפט המלך . אך זהו צורך השעה , וליתר דיוק - מימד של נחיצות קטגורית . הוא חיוני לעמידה בפני אויבים מבחוץ , וכדי להשליט משפט בקרב העם . משפט המלך טוב יותר , לפחות בעיני זקני העם , ממש פטם של בני עלי הכוהנים , ומהטיית המשפט של בני שמואל . לכן הסמיך המחבר את דבר משפט המלך לשופטות המעוותת של בני שמואל ( ח , א-ו , ט-יט . ( משפט המלך משקף עריצות וכפיית שררה על העם , אך הוא עדיף על אנארכיה . בסופו של דבר הסכים גם שמואל למלוכה בדבר ה , ' באין דרך אחרת לקיים משטר בישראל . מאחר שהסכים , שוב לא חזר בו מעולם . גם כשחטא שאול , לא ראה הנביא לבטל את המלוכה אלא חש לבית לחם כדי למשוח את בן ישי לנגיד , כדי שתהא רציפות בין מלך למלך ( טו-טז . ( אף כשהוא עולה באוב וגוזר מוות על שאול ועל בניו , אין הוא נמנע מלהזכיר , כי רעו של שאול ימלוך תחתיו , וכי המלוכה לא תיפסק ( כח , ט -1ב +. { המלוכה , ככל שהיא מתממשת לפי מוצא פיו של שמואל בדבר ה , ' נכונה בידי העם - משעת הבחירה ועד ההתבססות . ואולם היא רצופה עייפות ( למשל יג , ח ; יד , כח , לא ) והתפרצויות כנגד המלך ( כגון יד , מה ; ואולי כב , ח . ( יש בקורותיה גם מרידות - מרד אבשלום ומרד בן בכרי ( שמואל ב טו-כ * . ( ההכרעה שבידי העם - כינון המשטר או ביטולו - אף היא מהווה מוטיב החוזר ונשנה בכל חלקי הספר . ואולם מובן שהיא נעשית על פי אות מלמעלה . דומה , כי המחבר יצר ארשת ספרותית לשונית למציאות זו ולמגמה האידיאית הניזונה ממנה והמפרנסת אותה כאחד , והחדורה בכתובים רבים : השמיעה בקול העם לטוב או לרע . זהו מרכיב ספרותי רעיוני דומינאנטי בספר המלוכה שלפנינו . הוא ניכר בעת דרישת העם לשים עליהם מלך , ובעת שהנביא הזועם מצווה להודיע על קריעת הממלכה משאול . בהתקבצות של זקני ישראל ברמה ( שמואל א ח ) נאמר : " ויאמר ה' אל שמואל שמע בקול ה ^ ם '' ( ז ;( "ועתה שמע בקולם" ( ט ;( "וימאנו הל : 1 ם לשמע בקול שמואל" ( יט ;( "ויקמע קןמואל את כל לגלי העם" ( כא ;( "ויאמר ה' אל ק \ מואל 3 vnp קולם '' ( כב . ( אין זה רק שעשוע ספרותי . ההדגשה הנשנית על הפועל מן השורש שמע או על הצירוף "שמע בקול" באה להורות , כי העם הוא המקור לבחירת המלך וזוהי סמכותו ; הנביא וכביכול גם ה' מצווים בהכרח להישמע לסמכות זו , משום טובת הכלל . הפסוק היוצא דופן בעניין זה ( יט , ( שעניינו סירוב העם לשמוע בקול שמואל , אף מבליט מעמד זה . זהו מעמד , שבו העם הוא החורץ את הדין , והוא הכופה את רצונו על שמואל . לעומת זאת , בעת ההודעה על ביטול מלכות שאול ( שמואל א טו , ( יש משום היפוך לשוני : "ועתה שמע לקול ל ? ךי ה "' ( א " ;( וקול הבקר אשר אנכי שמע" ( יל '' ;( ולמה לא שמעת בקול ה "' ( יט " ;( אושר שמעתי ? קול ה "' ( כ ;( "כשמע 3 קול ה "' את ( כב ;( "הנה שמע מזגה טוב" ( כב ;( "כי ןלאתי ה ^ ם ואשמע בקולם" ( כד ? . ( הדגש כאן איננו על שמיעה בקול העם , כי אם על שמיעה בקול ה . ' הכל חייבים לשמוע בקולו : הנביא , המלך והעם . אי השמיעה סופה עונש וקריעת הממלכה . בעת ביטול המלוכה , בניגוד למצב בזמן ייסודה , ההגמוניה איננה בידי העם סיפור מלכות דוד . שמואל ב פרקים ב-כ , וכנראה גם כא , א-טו ; כד ; ואולי גם "נאם דוד בן ישי" - שמואל ב כג , א-ח . למעשה לפנינו סיפור אחד , ולאו דווקא קבוצת סיפורים , כמו זו של סיפורי שאול . ואולם בסיפור זה שולבו עניינים קרובים : סיפור מות שאול מצד תגובתו של דוד ( שם א , א-יז , ( קינת דוד ( שם שם , יז-כז , ( ותולדות איש בושת / איש בעל ( שם ב , ח-י ; ג , א , ו-יב . ( הוקעת בני שאול ( כא , א-טו ) גם היא חטיבה מגובשת ואחדותית , וסימנה סיפורת סדירה , מאופקת וציורית . סיפור מלכות דוד , שהוא נובלה אפית , משמש סימן היכר למחבר של ספר שמואל . חותמה טבוע גם בסיפורים אחרים בכל חלקי הספר , לא רק בסיפורי בית עלי ובסיפורי שאול , אלא גם בסיפורי שאול ודוד ( למשל שמואל א כ-כנ ; כה-ל , ( ואף בחלק הסיפורי של דברי שמואל ( שמואל א טו , א-י ; כח , ג-טו , כ-כה . ( אין זאת אלא שהמחבר , שכתב את סיפור מלכות דוד , הוא שחיבר את הסיפורת שבשאר חלקי הספר , והוא ששיווה לספר כולו אופי של מקשה אחת ושל חיבור אחד . נספחים לספר . שירת חנה ( שמואל א ב , א-יא ;( שירת דוד שמואל ב כב ;( מלחמות אנשי דוד ורשימות גיבורי דוד ומעלליהם ( שמואל ב כא , טו-כב ; כג , ח-לט . ( רשימות קצרות אלה , שחוברו אולי בזמן המעשה , שובצו ברצף של תולדות מלכות דוד . אפילו מדובר כאן בהוספה לאחר שנשלם החיבור , יש טעם לשער , שהמחבר העורך הוא ששילב הוספה זו בספר . [ שא"י ]
|
|