|
|
Page:6
בעדותו של ילד מוסתר ישנה אמת מוחלטת שדבר לא יוכל לשנות , תהא עדות זו נושנה ככל שתהא . סיפוריהם של הילדים המוסתרים ניחנו במעלת הספונטניות שאין גדולה ממנה . הם נכתבו באווירת התקופה . ילדים אלה חיו כמבוגרים , בכוחות עצמם , הטיפו לאושר כדי להתגבר על תוגת הפרידה . עטם אינו נובע תלונות אלא זרם של תקווה . המלחמה ומצוקותיה הועמדו בצל . מדוע לעסוק בהן ? לא לומר דבר , לא לכתוב דבר העלול להטיל צל על התקווה . סיבות רבות מביאות את " הילדים הקשישים" להעיד באיחור מה . ראשית , הרצון לפרוק מעליהם מטען שנשאו זה זמן רב , המכיל את סיפורם האישי , שהוא חלק מסיפור גדול יותר . שנית , החשש מפני השכחה , שרק זעקתם , גם אם אילמת , תזעזע ותעורר את המצפון הרוגע והשלו . ולבסוף , הרצון להכליל בהיסטוריה הגדולה את הסיפור האישי הקטן שלהם . יש לברך על הופעתו של ספר זה בעברית כמסר של סולידריות ותקווה לכל הילדים באשר הם . ד"ר ישראל ליכטנשטיין , לשעבר יו"ר " עלומים , " אגודה ישראלית של ילדים שהוסתרו בצרפת בימי השואה ירושלים , פברואר 2010
|
|
|