|
|
Page:12
בזמן החדש . כאשר משלחת מישיגן חפרה את התיאטרון וחשפה את אבני המושבים בשנות השלושים , תושבי ספוריה לא היססו לשדוד אותם לצרכיהם . חורבות צפורי שרדו ברובם באתרם עד ימינו , ושטחים נרחבים של העיר קבורים עדיין במעבה האדמה . מהם שמכוסים ביער אורנים ולחופרי צפורי נכונה עוד מלאכה רבה , עד לחשיפת העיר בשלמותה . סביב העיר נמצאו מתקנים חקלאיים כגון גתות ובתי בד , המעידים על אופיה החקלאי . העיר נתייחדה גם בבתי קברות רבים ובהם קברי משפחות יהודיות אמידות . מסביב לצפורי מצויות מערכות מים משוכללות הכוללות , בין השאר , בריכה ומאגר תת קרקעי ענק . לעיר מוליכות דרכים חשובות ממגידו , מעכו ומטבריה . צפורי נזכרת במקורות התלמודיים עשרות פעמים ורק ירושלים וטבריה נזכרות יותר ממנה . אזכורים אלו זורים אור על אופיה של העיר , בנייניה ושווקיה , על תושביה ואורח חייהם ותולדותיהם . אך בשנים האחרונות נוסף מידע חשוב על העיר ותרבותה החומרית , שמקורו בחפירות . את החופרים ננעץ לראשונה באדמתה בשנת 1931 בידי משלחת אמריקאית ממישיגן . חפירה צנועה זו העלתה ממצאים חשובים ומעניינים , על אף אופיה החלקי . בשנת 1975 הוחל בחקר אמות המים של צפורי . בשנת 1983 החלה משלחת מאוניברסיטת טמפה שבפלורידה , לחפור בצפורי . שנתיים אחר כך החלו לחפור באתר אוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה , יחד עם משלחת מהאוניברסיטה העברית בירושלים . במקביל נחפר בידי כותב שורות אלה מאגר המים הענק , שהוא חלק ממערכת אספקת המים של צפורי . שרידי צפורי שהיו ספונים במשך כ 1 , 300 שנה , הולכים ונחשפים עתה . בהדרגה מתגלים רחובות העיר ושווקיה , בנייני פאר ופסיפסים מרהיבים , בתי המרחצאות , בתי העיר , מבני הציבור , בתי הכנסת והכנסיות . אף ששטחים רבים נחפרו , עדיין רב בה הנסתר על הנגלה . צפורי כגן לאומי בשנת , 1974 הוכרז על גן לאומי צפורי , אך רק בשנים האחרונות ניגשה רשות הגנים הלאומיים לפיתוחו . הגן הלאומי של צפורי , שהוא השלישי בגודלו בארץ , כולל בנוסף לגבעת העיר , גם את השטחים הפתוחים ממזרח . בשנים האחרונות שוקק האתר פעילות ענפה , ובמקום נערכות חפירות רבות היקף , שחשפו את צפונות העיר ואתריה . בין השאר נחשפו עשרות פסיפסים מרהיבים שלא היה ידוע על קיומם . אין תימה שצפורי הפכה לאחד מהאתרים הפופולריים והמבוקרים ביותר . מצב זה חייב את רשות הגנים הלאומיים להכשיר את האתר לייעדו . במקום הושקעו משאבים רבים שכללו עבודות פיתוח נרחבות : נבנו חניונים , נסללה דרך אל מאגר המים וניטעו עצי פרי ונוי . תכנון הגן הלאומי הוא חלק בלתי נפרד מפיתוח האתר וחשיפתו . העבודות כרוכות , בין השאר , בקירוי רצפות הפסיפס הרבות , הכשרת דרכים ושבילים , פינות ישיבה וחניוני דרך , שילוט והסברה . תולדות האתר ויחודו מומחשים למבקרים - לראשונה בארץ באתר עתיקות - בעזרת מערכת אור קולית משוכללת ומאגר מידע ממוחשב . מיקום הגן בסמוך לצומת המוביל , אחד הצמתים המרכזיים בגליל התחתון , מאפשר גישה נוחה אליו . הגן משתרע סביב גבעת צפורי העתיקה ובו כמה מאפייני נוף : יער
|
|