|
|
Page:13
מים רבים זרמו בנחלי הנגב מאז אותם ימים שהנבטים לא בנו בתים , לא זרעו זרע , לא נטעו עצים ולא שתו יין . בתקופה הנבטית הקדומה הם קיימו בהקפדה צווים אלה ; אז גם החלו לבנות בתים מפוארים לאלים , לצבא ולמתים , אולם הם עצמם הוסיפו לדור באוהלים . הסכר נפרץ עם המעבר לחקלאות בתקופה הנבטית המאוחרת ( סוף המאה הראשונה לסה"נ ואילך . ( במקום תחנת הדרכים שבה נבנו המתקנים החיוניים , לא הוסיפו הנבטים לבנות מקדשים חדשים , והסתפקו בתיקון הישנים , וגם קבריהם איבדו מפארס . ואולם , במקום אוהלי הנודדים , הם בנו עתה בתי מידות , שהתנשאו לשתייםשלוש קומות , שהיוו פיצוי לנטישת האוהלים . ממשית היא הדוגמא הטובה ביותר לישוב מתקופה זו . כלי החרס המפוארים שלהם , שיוצרו לפנים בעבדת ובמקומות אחרים , פינו עתה את מקומם לכלים פשוטים יותר ההולמים חקלאים . הם זרעו שדות שעורה , ששימשו מזון לסוסיהם , אולם נמנעו עדיין מגידול גפנים . * * * בשנת 106 לסה"נ מת המלך רבאל והרומאים צירפו את הממלכה העתיקה לאימפריה שלהם , ויסדו את הפרובינקיה ערביה החדשה . בחיי הנבטים בנגב גרם הדבר לשינויים מעטים והדרגתיים . הלשון הנבטית הוסיפה לשמש אותם ובה נרשמו הקדשות של בניינים חדשים שנבנו בעבדת בשנים 107 ו126- לסה '' נ . עם זאת נשתנה מניין השנים , ובמקום מניין המלכים הנבטיים בא עתה מניין הפרובינקיה הרומית . כמאה שנים מאוחר יותר נשכחה
|
|
|