|
|
Page:206
גדולה . התברר שהשלטונות פינו את המחנה בסרפנד בשביל המעפילים . אני הועברתי ממעמד של עצור עד סוףיהמלחנ ( ה לעציר מדיני לשנה אחת . כעבור זמן מה התחלתי להתקומם ולאיים בשביתת רעב . הורי , המפלגה בארץ , בלונדון , ואף באמריקה , לחצו גם הם . לבסוף הורידו לי את משך המעצר משנה לחצי שנה . צריך הייתי להשתחרר ב 14 באוגוסט . שבוע לפני כן הגיעה הידיעה על מות אבי , והשלטונות שחררוני לפני 'המועד : קיבלתי שבוע במתנה . כל הזמן היה היחס אלי טוב , טוב יותר מאשר לרוב האסירים . אפילו מנהל המחנה , האינספקטור פייק , אירלנדי הנשוי לערביה שלאחר נפילת פאריז התברר שאביה היה גרמני ואנטישמי גדול , התיחס אלי בדרך ארץ למדי , וזאת על אף התנגשויות שהיו בינינו יום יום . אגב , כתוצאה מאחת ההתנגשויות הללו , נשלחתי בתורת עונש לשבוע ימים לבית הסוהר בעכו . בהזדמנות זו שבתו כל האסירים , לרבות הקומוניסטים , שביתת רעב ואני הוחזרתי למחנה . בינתיים התחילו להוריד את המעפילים מ"סקריה 300 . " נשים וילדים שוחררו מיד מחוסר מקום . 400 איש נשלחו למחנה סרפנד ו 1600 למחנה עתלית , שבו ישבו עד אז מעפילי "הילדה , " ששוחררו באותה הזדמנות . בעתלית ובסרפנד ישבו המעפילים ששה חדשים , בהתאם לחוק חדש שהתפרסם באותם הימים . החיים של "סקריה" נמשכו בעתלית בהנהלתו של גלעזר . לא זכיתי לשבת אתם ולכן יכול אני לספר על החיים שם רק מתוך מה ששמעתי מפי מעפילים שאותם פגשתי לאחר שיחרורם . הדבר שממנו התרשמתי ביותר , כאדם המנוסה בישיבה , היה שמחנה הגברות היה סמוך למחנה הגברים ובלילה היו עוברים את הגדר בשני הכיוונים . נמצאו בעלי יוזמה שפתחו בעתלית בתי קפה . היו שם שני בתי קפה ומסעדה אחת . אפילו השוטרים הבריטיים מן המשמר היו באים לבלות בבתי הקפה הללו ועוזרים להבריח לשמ משקאות חריפים . מספרים שפעם בלילה ישב סרג'נט אחד בקפה והצריף היה מלא בחורים ובחורות ( שבאו באופן בלתי חוקי מעבר לגדר . ( פתאום שרק מישהו בחוץ . הסרג'נט נבהל , תפס את כובעו ושאל : "מה זה ? משטרה " ? אולם חיי האידיליה האלה לא באו מאליהם . הם היו תוצאה של מאבק חריף עם השלטונות . בתחילה היו המעפילים מוגבלים מאד : בלילה היו סוגרים אותם בצריפים , אוסרים עליהם להדליק אור וכוי ; תנאי החיים אצלם היו חמורים כמעט כמו במזרע ; היחס היה גרוע . מעפיל צעיר אחד עבר פעם על איזו תקנה וסרג'נט בריטי תפס אותו , והוא ועוד שוטרים בריטים היכו אותו באכזריות . למחרת הכריז גלעזר על שביתת רעב כללית בדרישה להרחיק את הסרג'נט ההוא ולשפר את התנאים 1 , 600 . איש שבתו יומיים . היו כמה פורצי גדר שרצו להפר את השביתה אך הבית"ריות "כבשו" את המטבחים ואת חדרי'האוכל ולא נתנו לעבור . השביתה הוכתרה בנצחון : המייג'ור סקוט , מפקד בתי הסוהר
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|