|
|
Page:201
אבל בימינו הרי זה נראה פשוט מובן מעצמו . ב 10 בפברואר יצאנו ממצרי הדרדאנלים וניסינו להחליק בגניבה בין היבשת התורכית לאי התורכי טנדוס . שם , מאחרי טנדוס , במים הטריטוריאליים של תורכיה , ניגשה אלינו אניה שדגל צי המלחמה הבריטי על תרנה וירתה בתותח . אנו נעצרנו . האניה הבריטית הורידה סירה ובה 16 חיילים מזוינים - ליטנאנט צעיר , שני קצינים , ורב החובל של אניית המלחמה . הם עלו על "סקריה . " אחרי שיחה של חצי שעה עם רב החובל עלי ירד רב החובל האנגלי לסירתו וחזר לאנייתו ואנו הפלגנו לעבר חיפה תחת משמר של 16 החיילים . אניית המלחמה נסעה לצד אחר ונעלמה מעבר לאופק . עליתי לחדרו של רב החובל והוא סיפר לי את תוכן שיחתו עם האנגלים . שוב התנהלה השיחה באמצעות התורכיה הצעירה . האנגלי נתן לעלי פקודה לנסוע לחיפה . עלי הוציא את החוזה שבינו לבין המעפילים ובו כתוב להביאם לאלקסנדרטה , מקום בו יועברו לשתי אניות אחרות ויסעו לבוליביה . הוא , עלי , תורכי , האניה תורכית , הם נמצאים עתה במימי תורכיה , אלקסנדרטה היא , השבח לאללה , נמל תורכי . הוא מסרב לנסוע לחיפה . האנגלי התחיל לכעוס . עלי הציע לו שיביא בעצמו את האניה לחיפה , אבל עלי - ידיו אינן מוכנות לשפוך את הדם הזה . זאת ועוד : מה יגידו לו הבעלים , שמסרו לו אניה כדי שיביאנה לאלקסנדרטה והנה הוא מביא אותה לחיפה ? לבסוף הודיע עלי שאם יתן לו האנגלי פקודה בכתב , יסכים לנסוע . האנגלי , שחייל היה ולא דיפלומט כתב מכתב בנוסח ברור מאד : "אני , פלוני אלמוני , קפיטן של אניית הוד מלכותו , ראיתי את החוזה המחייב את הקפיטן עלי לנסוע לאלקסנדרטה , רשמתי לפני את סירובו של הקפיטן עלי לנסוע לחיפה , והנני מודיע בזה שהקפיטן עלי הסכים לבסוף לנסוע רק מפני שלא השארתי לו כל ברירה . " כך בקירוב , היה תוכן המכתב . מובן מאליו שמכתב זה חילץ אחר כד את עלי ממאסר ואת "סקריה" מהחרמה , כי לאור מסמך כזה לא היה שום בית משפט בעולם יכול למצוא את עלי אשם בנסיון להיכנס לארץ ישראל . כדי לחוג את ההצלחה הדיפלומטית הזמינו אותי רב החובל ולילה לשתות תה בחדר רב החובל . הלייטנאנט האנגלי ישב בינתיים בתא ההגה שמעבר לדלת . הדלת היתה פתוחה , ואני שאלתי אל לילה אם לא תזמין גם אותו לשתות תה . היא היתה גבוהה , בלונדינית ויפה , בת 24 ושמה לילה . היא עיקמה את האף ואמרה : "לא . כאן אניה תורכית . אין לו מה לעשות כאן . שילך לשתות תה עם המלחים . " בינתיים השתררה שמחה בין הנוסעים . התקיים מסדר חגיגי של בית"ר . התארגנה מיד תזמורת שניגנה שירים אנגליים לכבוד הכובשים . יש להעיר שה"כובשים" עצמם נעלבו מאד מקבלת הפנים החמה : "וכי באמת אתם
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|