|
|
Page:194
לנו המזל ואחד האנשים שהיו על הרפסודה ירד אל החוף , וכאשר ניתק החבל זרקו לו מהרפסודה חבל אחר . הוא רץ לתפוס אותו ואז התחלק על הקרח ועוד מעט היה נופל לנהר , אך בכל זאת הצליח לקשור את הרפסודה מחדש . באותו רגע הגיעה ספינת חילוץ שנשלחה מסולינה לעזרתו לאחר שראו מן המגדלור שאנו בצרה . חזרנו לסולינה ונסענו ב"מאריה" בחזרה לים . למחרת גברה הסערה עוד יותר . הפעם יצאנו לפנות ערב ב"מאריה . " עמדתי על גשר רב החובל . אך יצאנו לים , בא גל ענק שעבר מעל לגשר והציף אותי כולי . הגל חלף ואחריו בא גל שני ואף הוא שטף את האניה כולה . אותה שעה נשבה רוח צפונית קרה . מעיל החורף שלי , שהתרטב מן הגלים , הפך בן רגע עלה של קרח . אותו ערב לא יכלה ה"מאריה" להגיע עד ל"סקריה" ונאלצה לחזור . 800 המעפילים ב '' סקריה" נשארו למחרת היום בלי ארוחת בוקר . כעבור כמה זמן נכנסה "סקריה" לנמל סולינה כדי להצטייד במים , דבר שלא חייב אותה בתשלום מס נמל . באותה הזדמנות כבר נשארה לעגון בלב הנהר , ושם גם העלינו אל סיפונה את אנשי "גריין" ואת המעפילים הרומנים . בינתיים , ביזמתו של עורד דין פילדרמן , יו"ר מרכז ועדייהקהילות ברומניה , התעוררה הציבוריות היהודית ברומניה להתעניין במצבנו ותרמו כ 1 , 000 לירות לצרכנו . ברגע האחרון קיבלנו אנחנו 500 לירות מן ה"ידידים האמריקאים של ארץ ישראל יהודית" ויכולנו להכניסן לקופת השיירה בנוסף לסכום שהיינו חייבים לפי החוזה עם מיליידי . זה היה הקיסם האחרון שהזיז את השיירה . בסוף ינואר , בעזרתם הנהדרת של יהודי רומניה ובעזרת ידידנו מאמריקה , גמרנו איפוא את החשבונות עם התורכים ( הם קיבלו 14 , 500 לירות ) ויצאנו לדרך מבוקארשט לסולינה כדי להפליג . ברגע האחרון נתעוררו שני קשיים : בהגיענו לסולינה התברר פתאום שעלינו לשלם מסי נמל בסד 800 לירות בעבור שהעלינו נוסעים ל"סקריה '' בתוך נמל סולינה . הקושי השני היה שבסולינה נמצאו אותה שעה כ 200 עד 300 יהודים שרצו לעלות ל"סקריה" ואילו התורכי טען שאמרנו לו שאניות ההורדה יכולות להכיל 1 , 800 עד 2 , 000 איש . באניה היו כבר 2 , 150 ( לפי חשבוני - (! 2 , 300 ולכן לא יניח לשום איש נוסף לעלות לאניה . כשעמדתי על דרישתי להעלות גם את אלה ( שהיו ברובם אביונים חסרי כל ) נעשו התורכים חשדנים : אולי גם אנו זוממים להשליך את רב החובל לים ולהיכנס לחיפה בלי להשתמש באניות ההורדה . היכן הן אניות ההורדה ? לא נזוז מסולינה עד שלא יבוא מברק ששתי אניות ההורדה הגיעו לאלקסנדרטה ! ושוב נמצאנו באותו המצב כמו לפני חדשיים : לחכות , לחכות , לחכות . אולם הפעם יצאנו מן המיצר במהירות רבה למדי . בענין המסים נסע אחד התורכים בחזרה לבוקארשט אל השגריר שלו , שהסביר לממשלת רומניה שאם יודע
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|