|
|
Page:192
מבוקר עד ערב . מה עשה אינני יודע , אבל יודע אני שבמשך ארבעת החדשים שהייתי במגע אתו , סיפק לכל האנשים שבהם טיפל ( שמספרם עלה לבסוף בדי ( 2 , 300 שלוש סעודות ביום . האוכל היה מגוון ומספיק , והיה מגיע בזמן . הקוסם השני היה הבית"רי הוניג מפ . ק . ר . ( לימים הקורפורל הוניג בשירות חיל האוויר הבריטי בארץ ישראל . ( הוא היה הטבח הראשי . מן הבוקר עד שעה מאוחרת בלילה עבדו הוא ולהקת טבחים שחינו במטבחים . בקור של 27 מתחת לאפס , בגשם , בסערה בלב ים עבדו האנשים הללו בלי הרף ויום יום סיפקו שלוש ארוחות טעימות . התמסרות כזאת לא ראיתי בשום מקום אחר . הם האכילו את כל השיירה , ועבדו בלי כל שכר . אפילו את בגדיהם שהלכו לאיבוד לא החליפו להם . ועוד אדם אחד הצטיין : הבית"רי ברקוביץ , גם הוא מפ . ק . ר ,. מפקד פלוגת העבודה שבנתה את כל המיתקנים ב"סקריה . " מלבדם הצטיינו גם עוד כמה אנשים מ"סאטורנוס , " גלזינגר , אייזנר , ועוד אחד , החנווני . עליכם לתאר לעצמכם את העבודה : בשלושה מחסני הפחם של "סקריה" * נבנו מסביב לכל מחסן אצטבאות ; בקומה התחתונה של המחסנים היו ארבע אצטבאות זו על גבי זו , ובקומה השניה רק שלוש . על האצטבאות הללו ישנו כל המעפילים . היות וקשה להגיע למקום'המשכב כשהוא על האצטבה הרביעית , נבנה יציע בגובה האצטבה השלישית , בין האצטבאות לבין קיר האניה . מן היציע הזה היו מגיעים אל המשכבים . נבנו מדרגות רחבות כדי לאפשר להמוני האנשים להגיע עד לתחתיות המחסנים . נבנה מחסן מיוחד , מחוסן מלחות לאחסנת המזונות . נבנו שלושה מטבחים ( אחד כשר , ( עשרים בתי כיסא ושתי מרפאות - וכל זה נבנה בים סוער , בלי מכשירים מספיקים באניה שבה הצטופפו כבר 800 איש . הצטיינה גם מפקדת האניה שעליה נמנו גלעזר ופלטין מ"ספירולה , " גלזינגר וברמר מ"סאטורנוס / ' פודור מאנשי אגודת ישראל ב"גריין , " גוטנמאכר מן השיירה הבית"רית מרומניה ואני . המפקדה הזאת השליטה סדר בעיירת "סקריה , " על האוכלוסיה המגוונת , והיא קישרה בין המעפילים לבין ה"שלטונות התורכיים '' ואחר כך בינם לבין ה"שלטונות הבריטיים . '' האיש המרכזי והמארגן הראשי היה כל הזמן גלעזר . היו אניות מעפילים שהובילו הרבה פחות נוסעים ושסבלו פחות , אבל שם היו מרידות וההנהלה נאלצה לאחוז באמצעי דיכוי פיזיים ( עד להצלפות ואפילו יריות . ( מי שלא ראה זאת מימיו קשה לו לתאר לעצמו באיזו קלות מתלקח כעסו של המון אדם החי חדשים בצפיפות כה איומה . גם "סקריה" ואפילו " םפירולה" ידעו רגעים שבהם לא היינו רחוקים ממרד . אבל ברגע כזה הכל תלוי במפקדים . אנשי המפקדה של "סקריה" מצאו תמיד את המלה הנכונה להשקיט את אנשיהם , ומעולם לא נאלצו לאחוז באמצעים . נדמה לי שזהו שיא כמעט לאניית מעפילים .
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|