|
|
Page:177
בחיפוש אחר אניה כ הבריטית להשכיר בר הזכרתי אניות ביוון שהיה , שכתוצאה להברחת קושי גדול ממנה עולים למצוא אסרה לארץ ישראל אניה ממשלת , משתי ; יוון סיבות והעלאת על : בעלי ההתערבות המחירים האניות הכללית בכל הנסיעות בים . נוספה לכך סיבה שלישית , מורכבת יותר : החלו לרנן אחר המעפילים שהם קהל מרדני העלול להשתלט על האניות ולהובילו בכוח לארץ ולמסרן שם לידי האנגלים . ושתי דוגמאות היו לכך : האניה "פאריטה" ( להבדיל מ"פאטריה '' שטובעה כעבור זמן בנמל בחיפה ) עלתה בערב בהיר אחד על חופה של תל אביב ועמדה שם כאנדרטה לבעליה השכול , דמטריוס מינקוליס מפיראוס , והאניה "נואמי יוליה , " שבניגוד לכל חוקי ההגיון נכנסה לתוך נמל חיפה והתמסרה לידי האנגלים . ומה קרה לקברניטים של שתי האניות' הם נרצחו יחד עם כל המלחים ! ראיה לדבר , שזה חדשים אין מהם לא קול ולא קשב . ( למעשה , ישבו שניהם באותה תקופה יחד עם כל מלחיהם בבית הסוהר המרכזי בעכו . ( נוסף על כל אלה פירסם עתון רומני "פארסה '' ידיעה סנסציונית מאיזמיר שבתורכיה , בה סופר שהמעפילים של אחת האניות התמרדו והיו חילופי יריות בינם לבין רב החובל . שני מעפילים נהרגו , אך רב החובל הושלך הימה . התברר שהסנסציה היתה מוגזמת מאד , אבל הצרה היתה שכל האניות שעליהן דובר היו דווקא בשירות בית"ר ובעלי האניות שאלו , לא בלי צדק , היכן הערובה ש '' לא תעשו זאת שוב . " לנו היה בימים ההם רכוש אחד יקר מציאות : היו לנו שלוש אניות קטנות שנועדו לקבל את הנוסעים מרחק 20 מיל מחופי ארץ ישראל ולהביאם לחיפה . אלו נקראו בלשוננו "סירות הורדה , " ולנו היו שייכות . בכל אופן , כך חשבו הכל , וזה היה הקלף היחיד שלנו . אחת האניות היתה שבורה , לאמיתו של דבר , השניה היתה גרועה , והשלישית , הטובה שבכולן , נפלה לידיו של יהודי יווני אחד שהשתמש בה לצרכי מסחר במזרח הים התיכון והיה נוהג לטלגרף לנו מכל מיני נמלים שאם לא נשלח לו עוד 100 לירות , לא יוכל לתקן את המכונה
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|