|
|
Page:131
מעניינת כי בסביבות אלו יש מספר מעיינות של מים מתוקים תת ימיים ( כלומר : נחלים של מים מתוקים היוצאים תחת לחץ מתוך מנהרות תת ימיות לתוך המים המלוחים של הים ונמהלים בהם . ( אינני יודע אם עובדה היא , אך אם כן הרי עדיין עשויה היא פעם להועיל . אולם את תכניות התמרון ערכנו ללא כל קשר לתכנית טיראן . כחדשיים עבדנו על התכניות . בחרנו בשטח מסוים בדרום צרפת , בסביבות העיר נארבון , ותיכננו תמרון משולב שישתתפו בו כאלף איש , שחלקם יגיעו מן הים וחלקם מן הכפרים שבחוף במטרה להשתלט על העיר ולהחזיק בחלק מן הסביבה . כתום עבודתנו , שאני לפחות למדתי ממנה הרבה , מסרנו את התכנית לירי אבי . אינני יודע מה היה גורלה של תכנית זו אחר כר . אינני יודע אם סתם נגנזה , או שאבי מסר אותה לידי שלטוךבית"ר ושם גנזוה . בינתיים סיימתי את חוק לימודי בפאריז וחזרתי גם אני לארץ . עדיה גורביץ' התחתן , ודווקא עם אותה עדה שטיינברג שהוזכרה בשירו של אבי . אך המגע בינו לבין אבי לא התרופף ושוב עבר לשטח חדש : בעיית היחס לדת . נדמה לי כי גורביץ' שלא כמוני , לא היה אתאיסט מוחלט וראה בדת היהודית אותו גורם שנגדו יש להתקומם : הדת , שידעה לשמור את מסורת העצמאות העברית ולהביאה לדורנו היתה גם הגורם הראשי שמנע את תחייתה של עצמאות זו . הדת על טכסיה תוכננה והוקמה כדי לשמש תחליף למדינה שנגוזה , והיא אמנם משמשת תחליף מוצלח - עד כדי כך שהיא מונעת מן היהודי את התחושה שחסרה לו עצמאות . הדת גם מונעת את עצם הפעולה למען החזרת העצמאות והקמת המדינה : לכך ידאג המשיח , שיבוא בהגיע השעה ; ובינתיים עזות פנים היא לעשות דבר וחצי דבר בכיוון זה , עזות פנים וחילול השם . בקונגרס היסוד של הצ '' ח בווינה ב 1935 הכריז אבי על הברית עם היהדות הדתית . שני אנשים עלו על בימת הקונגרס להתנגד לקו זה . הראשון היה הפרופיסור קולישר , איש מדע מובהק ואתאיםט מן האסכולה הישנה ( שאליה גם אני מעז לשייך את עצמי . ( הוא נשא בהזדמנות זו , כך יודעים לספר אלה ששמעו אותו , את נאומו המזהיר ביותר . נדמה לי שהוא ראה בדת סתם גיבוב של הבלים ואמונות שווא , ובעיניו היה זה שגעון ממש , לתנועה פוליטית מתקדמת לבוא בברית עם גורמים דתיים , ומה עוד לחרוט על דגלה ססמאות דתיות . אחריו נאם עדיה גורביץ . ' גם נאומו היה , כנראה , נאום גדול ( אני יודע ששמואל מרלין , שישב באולם , התרשם באופן רציני , ( אולם ביסוסו שונה היה מזה של קולישר . גורביץ' ראה בברית עם הדתיים צעד אחורנית , צעד בכיוון הסותר את כיוון ההיסטוריה . כאמור , לא שמעתי את נאומו זה של עדיה גורביץ . ' בעת ההיא ישבתי בנהריים שבעמק הירדן , כמהנדס משמרת בתחנת הכוח . הידיעות על קונגרס וינה הגיעוני באיחור רב , ועל נאומו של גורביץ' נודע לי לראשונה מן הדו"ח הקצר
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|