|
|
Page:84
פגישה אחרונה ? ן יה זה ב 2 באוגוסט 1939 בתחנת הרכבת של העיר הצרפתית 1 | ואלאנס , בדיוק שנה לפני מותו . הוא ליוני לרכבת היוצאת לפאריז . לבירור האווירה של פגישה זו חשוב כמדומה , לספר למה יצאתי ברכבת ההיא לפאריז . ובכן , באותם ימים עוכב אבראשה םטאבסקי עם כ 1000 בית"רים בגבול פוליךרומניה , בעיירה האוקראינית שניאטין . הרומנים ביטלו להם לפתע את אשרות המעבר . לי נודע הדבר בהיותי בארץ ושלטון בית"ר דרש ממני לצאת ולעזור . מוזר הדבר , אבל אשרה רומנית יכולנו לקבל בימים ההם רק בלונדון , שם שימש קונסול רומני ידידותי . צריר היה אפוא לנסוע ללונדון , לקבל שם אשרה רומנית ואשרת מעבר פולנית , ולהגיע לבוקארשט בדרך ורשה . אם כן , ב 19 ביולי יצאתי באניה לטריאסטה , ומטריאסטה נסעתי בדרך פאריז ללונדון . אולם באותו זמן בילו הורי חופשה קצרה בעיירה הררית בפרובאנס שבצרפת ושמה ואלס לה בן . הגעתי לשם ב 26 ביולי והשתהיתי אתם עד ל 2 באוגוסט . 1939 ב 3 בחודש הייתי בפאריז ובלונדון . סידרתי את ענייני מיד , וב 4 בחודש יצאתי באווירון לוורשה . זכור לי שהאווירון חנה בקופנהאגן ואחר כך עבר ליד דאנציג . כעבור ארבעה שבועות נכנם היטלר לדאנציג אולם אז כבר הייתי ברומניה . שליחותי לא עלתה יפה . רק מעטים עברו משניאטין לרומניה , כי ממשלת פולין פירקה פתאום את המחנה והכריחה את רוב רובם של 1000 הבית"רים לחזור לבתיהם בפנים המדינה , וזכרם לא נודע עוד . אולם לא על כר אני מספר . ובכן , ב 26 ביולי הגעתי לוואלס לה בן , שבוע ימים אחרי שעזבתי את הארץ הזאת על שמי התכלת שלה . היתה זו פגישתנו השניה במקום הררי זה . הראשונה היתה בסוף קיץ , 1934 כשחזרתי מבית הספר למדריכים של קצין השלטון ירמיהו הלפרין בהומנה . בשתי הפעמים שנפגשתי שם עם אבי הלכנו לטייל לכפר הררי ששמו אספרז'וק . אינני יודע אם אבי בחר מקום זה לנהל בו אתי שיחות רציניות בשל שמו המוזר , שמאז נשאר חרוט בזכרוני ואשר אף הוא הזכירו לא פעם במכתביו
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|
|