sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:59

היה הכל ברור ומובן מאליו , ללא צורך במלים . ערכנו טיולים בעיר העתיקה . את הלילות הראשונים בילינו , למעשה , בעיר העתיקה , במלון אמדורסקי הישן שמאחרי שער יפו . מן החלון ראו בריכה , שכפי המסופר ראה בה דוד לראשונה את בת שבע , אשת אוריה החיתי . טיילנו בסמטות העיר עד לשער דמשק , עד לכותל המערבי , עברנו בוויאה דולורוזה ושם שמעתי לראשונה בבירור את הסיפור על צליבת ישוע . עלינו לרחבת בית המקדש למסגד עומר . שם היינו חייבים לחלוץ נעלינו , אך תמורת בקשיש הרשו לנו להיכנס פנימה . גם לאמי הרשו להיכנס . בקומת המרתף ראינו את הסלע השחור ובו טביעת ידו של הנביא מוחמד . מאז ידעתי כי מבנה זמני הוא מסגד זה וכי בית המקדש יקום וייבנה מחדש ובימינו ממש . תשאלוני אם אבי הוא שסיפר לי זאת . לא אדע לענות . אינני חושב . הוא לא נהג לדבר אתי על פוליטיקה ולהטיף לי את אמונותיו . הוא פשוט יצר אווירה שבה היו דברים מסוימים מובנים מאליהם . ערכנו טיול ארוך ברגל בדרך עין כרם והגענו למוצא . שלושה היינו : אבי , חברי יוסף אטינגר , ואנוכי . הלכנו כל היום . לאבי היה אקדח בכיסו . תעינו בדרך ורק לעת ערב הגענו למוצא . אחרי שנים פתחתי במקרה עתון ורשאי באידיש ומצאתי שם מאמר של אבי ובו כתוב שהוא חייב סליחה לבנו מפני שבהיותו קטן הביאו למוצא ונתן לו לאכול ולשתות מלחמם וממימיהם . היה זה אחרי מאורעות , 1929 כאשר ערביי קולוניה שמול מוצא שחטו שבעה מבני מוצא , וניצולי השחיטה , תחת לנקום את דם אחיהם , חתמו על סולחה עם מרצחי קולוניה וערכו עמהם משתה לציון השלום ; לו ידע כי מוגי לב ונבלים כאלה יושבים שם לא היה מביא את בנו לשם , ועם הבן הסליחה . קראתי מאמר זה וכל הטיול עלה בזכרוני איך נכנס זבוב לתוך אפו של יוסף ולא היה יכול להיפטר ממנו ; איך ניסה אבי לצוד תן שנראה באחד הנקיקים , אך התחמק , ואיד דאגה אמי וכעסה כשהגענו הביתה באיחור של שש שעות . ביתנו היה בית פתוח . בין באי הבית היו האגרונום עקיבא אטינגר , צבי נדב , השופט נופך ועוד . פנחס רוטנברג היה אורח קבוע ואבי סידר לו את מגעיו הראשונים עם השלטונות הבריטיים , אשר להם הגיש את תכניתו לחישמול הארץ על ידי ניצול הירדן . אמי , שאחר כך התידדה עם רוטנברג וחיבבתו מאד , בתחילה פחדה מפניו כי ידעה שהוא "חיסל" את כוהן הדת הרוסי גאפון ( המלשין הנודע , אזף , העליל בשעתו על רוטנברג כי על דעת עצמו רצח את " ידיד הפועלים" גאפון . ( רוטנברג טען כי עשה זאת בפקודתו של אז . ף , לאחר שסיפר לאזף כי גאפון ניסה לשדל אותו לעבור לשירות הבולשת . רק אחרי גילוי פרצופו הכפול של אזף ב 1917 נתקבלה גירסתו של רוטנברג ושמו טוהר רשמית . אך עד כדי כך כוחה של עלילה מגיע . שנתיים אחרי הטיהור הרגישה

סוכנות סטימצקי בע"מ


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help