sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:58

המרובים . אבי לימדני את נוסחתו של מרק טוויין לשימוש בכילה : כבה את האור ושכב במיטה כשפינה אחת של הכילה מורמת בזהירות לאפשר את כניסת היתושים ; ברגע שזימזומם המחריש מעיד עליהם שהם בפנים , תתחלק חיש החוצה יחד עם הכר שלך , קשור את הכילה כדי שהיתושים לא יידעו איר לצאת , ושכב לישון בנחת ובלא הפרעה מתחת למיטה . התאהבתי בירושלים . התאהבתי בה כאשר אך נכנסה הרכבת התורכית הישנה לוואדיות שבין הרריה , למן המבט הראשון על גבעותיה שרופות השמש . האוויר עצמו היה אחר : יבש וטוב . הנוף הקסימני : עצי הזית , בתי האבן , החומה , מגדל דוד , שמי תכלת , אדמה חומה על סלעים אפורים ופה ושם ירק מאובק . אמנם את כל אלה ודאי אפשר למצוא גם במקומות אחרים - בהרי סיציליה , ואפילו במדינת ניוואדה שבארצות הברית - ולכן נדמה לי כי לא בהם בלבד העניו . יש בירושלים עוד משהו שלא אדע להגדירו ( גדולים וטובים ממני ניסו ונכשלו ולא הצליחו לתאר את המיוחד שבעיר זו . ( ודאי לא הייתי הראשון שהתאהב בה . הרי לא מקרה הדבר שזה אלפי שנים יקרה וקדושה עיר זו לא רק לעמנו אלא ממש למחצית האנושות כולה . על כל פנים , אני התאהבתי בה ממבט ראשון ואני מאוהב בה עד היום ורטט עובר בעצמותי כשאני מגיע למבואותיה . כשאתה מגיע אליה יודע אתה כי בעוד רגע , כשתדרוך רגלר על אדמתה , משהו מענין , גדול ונשגב יקרה לך . האם זה עניין של שיכנוע עצמי ? האם זו תוצאת שנים רבות של "שטיפת מוח" ציונית ? או שמא מאבי ירשתי רגש זה לירושלים , רגש שאין לי לשום מקום אחר בארץ ובעולם כולו ? לא אדע לענות . מה היה יחסו של אבי לירושלים ? כאמור , לא הירבה , משום מה , לכתוב על ירושלים . נשארו אי אלה קטעים פה ושם ומפה אחת קטנה , מצוירת בידו ועליה ציונים לתכנית ההגנה על העיר . הוא גם לא הירבה לדבר על זאת . בכל אופן , לא אתי . אלא שהסיבה ברורה לי לגמרי : היה זה דבר מובן מאליו . זאת העיר שלנו , פה נגור לעד . אחרי כן ביליתי שנים רבות בגולה , אך תמיד ידעתי כי אני ירושלמי . אפילו כיום , כשאני יושב בנחת במרומי הכרמל , עדיין אני רואה עצמי כאיש ירושלים , ורק כאב אחד יש לי , כאב מהול בבושה , שלא חייתי את חייה בימי המצור הגדול . האם אהב אבי את ירושלים ? האם אהב אותה כמו שאהב את אודיסה , עיר מולדתו ? הוא הירבה לכתוב על אודיסה ולהתפאר בה , ואהב אותה באמת . אבל נדמה לי כי באודיסה אהב את ימי נעוריו שלו . ואולי הירבה לכתוב על כר כדי להוכיח שבאודיסה היה אזרח אודיסה , נאמן לעירו , אר כלל לא אזרח של רוסיה , ברוסיה היה נתין ולא אזרח . והוא סלד מרוסיה עם כל הערכתו את הלשון הרוסית ואת תרבותה אר באודיסה חש שהדבר לא היה פשוט ; הוא הצריר הסברה והדגשה . אחרים לא כר היתה הרגשתם . כאן , בירושלים , הרי

סוכנות סטימצקי בע"מ


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help