|
|
Page:55
מזוודותינו אינן : בשעת הרדיפה אחרי התרנגולות בכפר חתך מישהו את החבל וגנב את המזוודות . מלבד אי הנוחות היה כאן בזיון בכך שאנשי הכפר העזו לעשות כזאת לשכן . רפשה רוזוב לא התמהמה אף רגע ומיד יצא בחזרה לכפר , שוטו בידו . הכל חיכו לשובו בדאגה גוברת , אך לעת ערב הופיע בריא ושלם כשהמזוודות בידו : זקני הכפר הסבירו כי היה כאן תעלול של פרחחים . כל אותו לילה ייללו התנים בפרדסי פתח תקוה והיתה לי זו פעם ראשונה ששמעתי מקרוב את קולם העולה מול הירח . למחרת הגיע גם אבי , ואז החליטו ללמדני לרכוב . ישראל רוזוב הסביר לי את רזיה של אמנות זו והרכיב אותי על חמור . חמור זה נשאר בזכרוני כאחת הבהמות הגבוהות ביותר שפגשתי מימי . התישבתי על החמור והכל התנהל כשורה כי הלז סירב למוש ממקומו . אז חבט לו מר רוזוב על אחוריו בקרש קצר שהחזיק בידו והחמור ננער ופתח בדהרה כשאני מתאמץ להשאר על האוכף . עוד מסע אחד ערכתי עם רפשה ועם אמי . היה כבר סתיו , ואנו נסענו לבקר את הדירה שעמדנו לעבור אליה בירושלים , וחזרנו מירושלים לתל אביב . נסענו באוטו צר וארוך , שנקרא אז דיליז'נס , ובו שני ספסלי עץ לאורך המכונית שעליהם הנוסעים יושבים זה מול זה . איישם בין לטרון לרמלה היה הכביש בתיקון ומכוניתנו ירדה לתעלה כדי לעקוף את הקטע הסגור . משהו נשבר ונשארנו תקועים . היה זה ערב שבת ולמעשה התברר שמכוניתנו היתה האחרונה . השארנו את הנהג לשמור על מכוניתנו והלכנו ברגל - רפשה , אמי ואני - עד למאהל של מתקני הכביש שנראה באופק . התברר כי המהנדס הממונה על התיקון היה פתח תקוואי , מידידיו של רפשה , והוא שלח אנשים לעזור להוציא את הדיליז'נס מהתעלה , אך ללא הועיל . המהנדס אמר שעוד מעט ייצא בעגלת סוס לפתח תקוה לבלות שם את השבת והוא הציע לנו שנסע אתו . נסענו - המהנדס , רפשה , אמי ואני , ועגלון ערבי קטן . ליד משמר השבעה יש עד היום איזה שהוא מבנה הדומה לקבר מוסלמי . ליד מבנה זה פגשנו אורחת גמלים שנעה למולנו ולא רצתה לרדת מהכביש . הסוס שלנו נבהל - לערבים יש אגדה כי השטן של הסוסים צורה של גמל לו - ועמד על אחוריו בעוד הגמלים מתקרבים והולכים . רפשה ירד מהעגלה , צעד מול הגמלים , והיכה בשוטו את הגמל שבראש השיירה . הגמל סטה מהכביש ושאר השיירה אחריו . לתל אביב הגענו אחרי שתים בלילה , ואז התעוררה בעיית הנער העגלון : באותם ימים היתה משטרה יהודית בתל-אביב והיא אסרה על ערבים להיכנס לשטחה לאחר חשכה . אולם הוא נכנס בחסותם של רפשה ושל המהנדס . הם הורידו אותנו ליד ביתנו והמשיכו דרכם בלילה לפתח תקוה . הימים שביליתי בתל-אביב היו ימי קיץ . ילדי בתי הספר היו בחופשה . בשבילי היתה זו תקופת הזוהר של ימי הילדות . לראשונה השתחררתי מעומס שרבץ
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|
|