sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:51

היתה אפשרות לשחררו משם ונאלצו לגזור את השער של האומללה . למחרת טיילנו בעיר , הלכנו עד לאנדרטת ל 5 פס , וכן היינו בשוק . נדמה לי שנשארנו שם עוד לילה לפחות . לבסוף הפלגנו לארץ כאניה רוסית קטנה , "נאדז'דה . " " נאדז'דה" היתה בת 500 טון אך על סיפונה הצטופפו בנוסף לכמה מנוסעי המחלקה הראשונה כמונו , גם 350 חיילים סרביים ששוחררו מי יודע מאיזה צבא והיו בדרכם בחזרה ליוגוסלביה , שעתה זה התארגנה כמדינתם המשותפת של סרבים , קרואטים ומלובנים . ההפלגה עד נמל יפו נמשכה 24 שעות . החיילים הסרבים היו בחורים נחמדים ולא הטרידונו , אך בגלל הצפיפות והחום , בנוסף לגלים סוערים שגרמו מחלת ים לרוב הנוסעים , היתה זו נסיעה בלתי נעימה . ארוחת ערב אכלנו בחדר האוכל הצפוף , ואבי ביקשנו לפתע להפסיק לאכול ולצאת אתו לסיפון . התברר שהוא שם לב לכד שאגלי זיעה התגלגלו ממצחו של המלצר לתוך קערת הדג המפוקפק שממנו טרח לפרוס לתוך צלחות המסובים . לא אזכור מה אכלנו ; אולי הכינה אמי כריכים . את הלילה בילינו על הסיפון , בלי לרדת לתאנו המסריח . ישנו בין ארגזים ומזוודות שהיו מעורמים שם . לעת זריחת החמה היינו כבר מול חופי הארץ . היה זה בוקר של יום בחודש יוני שנת . 1919 עמדנו - אמי , אבי ואני - והבטנו בחוף הנמוך , שכמעט אין בו יישובים - רק חולות שאין להם לא התחלה ולא סוף . אבי סיפר שעוד מעט נראה את גבעת יפו ואת סלעיה . הוא סיפר אז על הרפתקאותיו בחולות הללו כשהיה ברפיח , וכן על איגואנה ( מין לטאה גדולה ) שמצא אותה ישנה כאשר התחפרה בחול איישם בין ראשוךלציון לסרפנד . בנמל יפו זכורות לי הסירות שבאו לקראתנו וספניהן הערבים בתוכן . " נאדז'דה" רקדה על הגלים והסירות רקדו סביבה . הכל צעקו . היתה מהומה כללית . את מזוודותינו זרקו מהסיפון ישר לסירות , ובין המזוודות נזרקתי גם אני וספן ערבי משופם תפסני והניחני בעדינות על קרקעית סירתו . איך הגיעו הורי לאותה סירה לא אזכור , אך כעבור כמה רגעים התרחקנו בסירה ששני ספנים חותרים בה בכוח אל החוף . את יפו לא אזכור . רק דבר אחד נוסף זכור לי : אבי אמר כי תל אביב נמצאת שם , מאחרי החולות שצפונית ליפו . את בתי תל אביב לא יכולנו לראות מן הים . לתל אביב הביאנו עגלון ערבי בכרכרה רתומה לסוס . אבי הסביר שלכמותו קוראים בערבית ערבג'י . בתל אביב חיכתה לנו דירה מרוהטת מוכנה , ברחוב קטן מאחרי גמנסיה הרצליה רחוב השחר , בבנין שלימים שכן בו משרד הבריאות המחוזי . עכשיו משתרע על השטח מגדל שלום , מגרד השחקים . לרשותנו הועמדה כל הקומה השניה . כשנכנסנו לבית ראה אבי זיקית גדולה

סוכנות סטימצקי בע"מ


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help