|
|
Page:34
לקחתי אתי ילדה אחת , גם היא בת ארבע , בשם ליאליה . התישבנו יחד בכורסה הגדולה ואני התחלתי בנחת בשלי , אלא שלהפתעתי ידעה גם היא על האיסור ואמרה לי : '' ערי , אסור לחטט באף . " הפסקתי כנשור נחש ונעלבתי מאד . עוד פרט זכור לי מדירה זו בלרמונטווסקי פרוספקט : החלונות . היו אלה חלונות כפולים , סידור רגיל בארצות הצפון להגנה מפני הקור . כשרצית לפתוח חלון היה עליך לפתוח את החלון הפנימי וכעשרים סנטימטרים מאחוריו הגעת לחלון החיצוני , שגם אותו צריך היה לפתוח . אלא שבחורף היה הכל נעול הרמטית ובין שתי המסגרות היה גליל של צמר גפן צבעוני שדוחסים אותו לסדקים לבל תחדור כל רוח ואת הסדקים עצמם חומסים מבחוץ בטיט . גם כיריים רוסיים היו בחדרי הדירה השונים . כיום כל אלה נראים מוזרים בעינינו , הרגילים לאקלים הישראלי או אפילו לאקלים המתוךביחס של אירופה המערבית או של ניו יורק , אך בארצות הצפון נהוגים עדייו הדברים האלה , אף שהכיריים הוחלפו על הרוב בהסקה המרכזית . את החדר האהוב עלי ביותר זוכר אני יפה : היה זה המטבח , ממלכתה של נאטאשה הטבחית . כן , כר היה הדבר : גם ניאניה היתה לנו וגם טבחית . במשפחות עשירות יותר היתה גם משרתת , אך אצלנו עסקו בסידור הבית הניאניה ( שמה היה ליאקסנדרה ) ונאטאשה גם יחד . הניאנה האריכה ימים אצלנו ובמשך שנים עסקה בחינוכי . במובן ידוע היתה לה השפעה עלי . היא גם לימדתני על מיני אמונות שווא . היתה לה השפעה מכרעת גם על ידיעת הרוסית שלי : עד עצם היום הזה לא נגמלתי ממבטא ומבטויים המיוחדים לפלך הכפרי שממנו באה . קשה לומר שהיתה אדם תרבותי . זוכר אני את סיפורה על שתי בחורות צעירות שנשרפו חיים בכפר שלה בהיותן מכשפות . היא ראתה זאת במו עניה , ועד כמה שזכור לי גם היתה "בעד . " מוזר הוא לחשוב שמסרו ילד לטיפולה של אשה חשוכה כזאת , אלא שכך היה נהוג בכל "החברה הטובה" היהודית ברוסיה . היא היתה מסורה לי בצורה יוצאת מגדר הרגיל ואומרים כי אהבתיה אהבת נפש . אולם לבשתי אודה כי זוכר אני יותר את נאטאשה . אולי מפני שהיתה צעירה יותר ויפה יותר ( פרצוף כפרי עגלגל היה לה ואף שקצהו מופנה השמימה וחמוקי גוף שופעים ומעניינים . ( אף שהיתה בת כפר היתה נאטאשה היותר תרבותית . בעלה איוואן ( הם גרו בביתנו בעליית גג ) היה שיכור נודע אך מועיל : הוא היה חוטב את העצים בשביל הכיריים . אינני יכול לזכור אם היה לנו חשמל או שעדיין השתמשו במנורות נפט . דבר אחד זוכר אני היטב : את כל המנורות שבבית אפשר היה להעלות ולהוריד כי היו תלויות מן התקרה באמצעות "בלוק" עם גלגלים ומשקולת נגדית . המשקולת היתה סתם מיכל מחרסינה המלא כדוריות עופרת . פעם התקלקל הבלוק שבמטבח ונאטאשה קראה לי לעזור לה למלא אותו . היה זה בערב . היא
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|
|