|
|
Page:7
כך היה כותב ב העתקים ימי מלאכתי הפגרה , היתה וכן שלי לרוץ להכין אירע לדואר לו לא את פעם ולשלוח גליונות הנייר ששימשתי את מכתביו כעין להדפסה . "מזכיר המנה במכונה " היומית לאבי בשבעה . היתה עיקר בדרך כלל עד עשרים מכתבים ( רובם בכתב יד , ( ובימים שכתב את מאמריו במכונת כתיבה - גט ששה או שבעה מכתבים גדולים שבכל אחד מהם העתק של מאמרו . העתקי המאמרים שנכתבו באידיש נשלחו לכל קצוות העולם : האחד לוורשה - לעתון "היינט / ' שני לארצות הברית ל"מארגען זשוו נאל , " אחד ארצה לשם תרגום ל '' הירדן" ( או "דואר היום" - אינני זוכר כיום לאיזו תקופה בדיוק שייר זכרון זה על שבעה העתקים , ( העתק אחד לריגה , ועוד אחד לווינה - לעתונות הצה"רית . לפעמים נשלח עוד העתק או שנים למקומות אחרים . מכונת הכתיבה שלו ידעה להדפיס עד שבעה העתקים ; השמיני פשוט לא היה יוצא . כאשר שלח רק ששה היה השביעי נשאר בבית . העתקים כאלה נשארו בידי עד היום , ומתוכם ניכר עד כמה היה ממעט לשנות אגב כתיבה . הוא היה מתישב אל המכונה ומתקתק , ואני סיפקתי לו "כריכים" של שבעה דפים לבנים וביניהם ששה דפים של נייר פחם דק . הוא היה מדפים עמוד כמעט באותה מהירות שבה הייתי אני מספיק לפרק את ה"כרין " הקודם , להוציא ממנו את נייר הפחם ולהכניסו בין הדפים הלבנים של ה"כריר" הבא . הוא אהב שיהיו שנים שלושה "כריכים" כאלה מוכנים לו מראש . נדמה לי שכמעט לא מחק ולא תיקן מלה : היה יושב ומתקתק במהירות מופלאה באצבע אחת בכל יד . אהבתי עבודה זו כי היא נתנה לי הרגשה של שותפות כלשהי במלאכת כתיבה זו . כתיבת המען על המעטפות היתה ענין חשוב שהקפיד לעשות בעצמו , אך הדבקת הבולים היתה מופקדת בידי ואני ידעתי בדיוק את תעריפי הדואר . התקופה שעליה אני מספר היתה בקירוב תקופת השנים , 1925-7 כשגרנו בפאריז . הדבר המפליא אותי כיום הוא שמעולם לא התעניינתי בתוכן המאמרים וגם לא אזכור אם היה אבי מסביר לי מה הוא כותב או לשם מה . אהבתי לעשות מלאכה זו פשוט מפני שנעים היה להסתובב במחיצתו .
|
סוכנות סטימצקי בע"מ
|
|