|
|
Page:9
אתר ההרודיון הוא המקום בו אירעה בשנת 40 לפסה"נ ההתנגשות בין הורדוס ותומכיו - שעה שעזבו את ירושלים בחשאי - לבין אנשיו של מתתיהו אנטיגו נוס , המלך החשמונאי האחרון . זאת , לאחר שאנטיגונוס כרת ברית עם הפרתים , שכוונה נגד הורקנוס השני והרומאים , שבחסדם שלט הורקנוס . הבריחה מירו שלים חייבה את הורדוס להפגין מנהיגות ותושייה . בדרך התהפכה המרכבה בה נסעה אמו . מרוב התרגשות , או בעקבות המתח שבו היה שרוי לאחר הבריחה , כמעט ואיבד את עצמו לדעת . לאחר שאנשיו הצליחו להרגיעו , המשיכו הבורחים בדרכם עד שאנשיו של אנטיגונוס , אשר רדפו אחריהם מרגע שנודע דבר בריחתם , השיגו אותם במקום בו נבנתה לאחר מכן הרודיון . הוא עמד בגבורה ונחל ניצחון שאפשר לו ולאנשיו להמשיך במסעו . הורדוס השאיר את בני משפחתו ושומרי ראשו במצדה , ואת נאמניו שלח לדרום מערב יהודה , כדי להיטמע באוכלוסייה המקומית . משם המשיך במסע מפרך , עם חניות ביניים באלכסנדריה וברודוס , עד שהגיע לרומא - מחוז חפצו . ברומא הומלך הורדוס על ידי הסנט הרומי על יהודה , אולם רק לאחר מאבק שנמשך שלוש שנים , בהשתתפות הצבא הרומי , הצליח לגבור על מתתיהו אנטיגונוס ולעלות על כס השלטון . בעקבות האירועים הללו ( הבריחה , ה'תאונה' והקרב , ( שהתרחשו בשנת 40 לפסה"נ , נדר הורדוס כי מקום קברו יהיה בהרודיון , שם יונצח זכרו . ברם , מימוש הרעיון היה כרוך בקשיים לאין ספור , שכן המקום המרוחק כ 15 ק"מ מירושלים נמצא באזור מדברי , שבו השכיל הורדוס ליצור במו ידיו צירוף מקורי בין ארמון קיץ גדול ומבצר , לאתר הנצחה . הרודיון נועדה לארח את בני משפחתו ורבים מאנשי האצולה . בנוסף העביר לשם המלך גם את בירת המחוז ( שקודם לכן שכנה בבית צור , ( דבר שהבטיח שהייה קבועה של צוות הנאמן לו . הרודיון נמנה עם האתרים החשובים של הורדוס . המקום מצטיין כמכלול אדריכלי יוצאי דופן שאינו נופל ברמתו מן המכלולים בהר הבית , בקיסריה , בשומרון , ביריחו ועוד . אתר ההרודיון קשור להחלטתו של המלך להיקבר בסביבה מדברית , מחוץ לבירה . במקום נבנה ארמון קיץ ענק , שהפך את הרודיון ממקום עלום שם במדבר לאתר מרכזי הכולל מונומנט בצורת בניין עגול מוקף בחרוט ענק , שהתנשא למרחקים ונראה היטב גם מירושלים . * * * האתר המונומנטלי והסיפור שמאחוריו ריתקו נוסעים ועולי רגל , שרבים מהם ניסו להתחקות אחר מקום קברו של הורדוס . חפירה ראשונה , בקנה מידה קטן , נערכה בשנת 1850 בידי החוקר הצרפתי פליסיאן דה סוסי , שתיאר את שרידי הרודיון במסגרת סקר ארכיאולוגי נרחב שערך בארץ ישראל וסביבותיה . כמו כל הסוקרים הראשונים שפעלו כאן , החל ממחצית המאה ה 19 ועד ראשית המאה ה , 20 דה סוסי שם לב לא רק להר דמוי הר געש אלא גם לשרידים הנרחבים שלמרגלותיו . בין השאר הבחינו סוקרי האתר בבריכת מים גדולה 70 x 45 ) מי ) המצויה במרכז המבנים שמצפון להר . דה סוסי התרשם במיוחד משרידי
|
|