sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:38

השינויים   בעולם   המודיעין  ( בר-יוסף   מציין   כמה   מהם , (   כמו התמעטות   האיומים   הקונוונציונליים   שהצריכו   ידע   צבאי וריבוי   האיומים   התת-קונוונציונליים   והעל-קונוונציונליים המצריכים   ידע   שאינו   צבאי   בהכרח ,   לא   הוסיפו   על   החסרונות דווקא ,   אלא   יצרו   צרכים   חדשים   ואתגרים   חדשים .   בעיקר בולט   השינוי   בגידול   נפחי   המידע ,   בגיוון   שלו ,   בקושי   הרב להבינו   מצד   אחד ,   ובקושי   הרב   לנפות   את   הידיעות   הבלתי רלוונטיות   מצד   אחר .   זהו   גידול   המשפיע   גם   על   השיווק המודיעיני   שנדרש   להיאבק   על   עיניו   של   הקברניט   נגד   ש פעת המוצרים   שהוא   מוצף   בהם ,   ובכללם   התקשורת   האלקטרונית בזמן   אמת . אין   להתעלם   מחסרונות   ובעיות   אמיתיות   אלו .   עם   זאת , דעתנו   הבסיסית   היא   ששינויי   ארגון ,   בוודאי   מהפכניים , אינם   תורמים   באופן   מהותי   למניעת טעויות   בעתיד .   מקור   הטעויות   הוא במהות   המודיעינית ,   העוסקת באי-ודאות   על   כל   סוגיה ,   במידע שלעולם   יהיה   חסר ,   בהטיות הקוגניטיביות   ובעוד   כמה   וכמה   סיבות שלא   כאן   המקום   למנותן .   טעות   זו   היא מנת   חלקם   של   דיפלומטים   כאנשי   צבא . אנחנו   חושבים   שהמערכת   המודיעינית אכן   זקוקה   לשינויים ,   אבל   אלו   צריכים להיות   הדרגתיים   ופנימיים :   אם   לצורך התמודדות   עם   האתגרים   החדשים   ואם לצורך   החלשת   החסרונות   המבניים . אנו   מבקשים   לציין   כאן   את   כוח   האדם , החוקר   והכשרתו   כתחום   מרכזי   לשיפור . זאת   משום   שאנו ,   כמו   גם   ארגונים   רבים בעולם ,   טוענים   שראש   וראשון   לכל שינוי   ארגוני   ולכל   שיפור   הוא   התמקדות בכוח   אדם   כמנוע   עיקרי . מאז   ומעולם   היו   ותמיד   יהיו   חוקרים מעולים   לצד   אלו   שטובים   פחות .   עם זאת ,   אחד   האתגרים   המרכזיים   של   כל גוף ,   ושל   אמ"ן   במיוחד ,   הוא   להכשיר כיום   כוח   אדם   טוב   יותר   מהקיים , שיתאים   לאתגרי   העתיד ,   ולבנות הכשרות   יציבות   לאורך   זמן   המכשירות   מסה   רחבה   של חוקרים   מעולים   והתלויות   פחות   במזל   ובמקרה . קודם   שנפרט   את   אבני   היסוד   של   ההכשרה   הנדרשת   לקציני מחקר   המודיעין ,   נגדיר   תחילה   מיהו   קצין   המודיעין   "האידאלי" בראייתנו :   בעל   ידע   מקצועי   רחב   ברמה   אקדמית   בתחומי   העיסוק שלו   ובעשייה   המודיעינית   -   בכלל   מקצועות   המודיעין   ובכלל זירות   המחקר ;   בעל   יכולות   קוגניטיביות   גבוהות   בתחום   האנליזה המודיעינית   והסינתזה   המערכתית ;   בעל   ערכי   מוסר   ואתיקה   מקצועית   גבוהים   של   צניעות והכרה   במוגבלות   הידע   של   היחיד   ויכולותיו ,   ספקנות   והודאה בטעויות ,   יושר ,   יושרה   והניעה  ( מוטיבציה )  לשירות   מדינת ישראל . ומהי   ההכשרה   הנדרשת   לבניית   קצין   כזה ? להלן   מפורטים   מרכיבי   ההכשרה   הנדרשים : הכשרה   אקדמית   רחבה   עם   רגל   בתחום   הידע   ורגל בתחום   האנליטי : לימוד   וחינוך   אקדמיים   הם   אבן   יסוד   הכרחית   לכל   קצין מודיעין .   התחום   האקדמי   דורש   התעמקות ,   יסודיות ומקצועיות ,   יכולת   ניתוח ,   שינון   והטלת   ספק   -   כולן   תכונות הכרחיות   לכל   חוקר ,   שרכישתן   באמצעות   לימוד   אקדמי ארוך   טווח   חשובה   ביותר .   בתוך   כך   חשוב   ביותר   שכל   חוקר ילמד   תחום   ידע   כלשהו   הרלוונטי   לעשייה   המודיעינית ,   כמו המזרח   התיכון ,   מדעי   המדינה ,   היסטוריה   ואפילו   פיזיקה ( למחקר   טכנולוגי , (   לצד   לימוד   תחום   אנליטי   כלשהו   המקנה כלי   ניתוח   וחשיבה   משלימים  ( כמו   מתמטיקה . (   שילובם של   שני   תחומי   ידע   כאלה   בונה   את השלם   מבחינת   ההכשרה   האקדמית   של קצין   המודיעין . הכשרה   מודיעינית   בסיסית   רחבה ברמה   אקדמית   לכלל   קציני   המודיעין המבוססת   על :   הכשרה   מאחדת   איסוף-מחקר : האתגרים   המודיעיניים   -   נושאים   חדשים וגודש   המידע   לסוגיו   החדשים   - מחייבים   יותר   ויותר   פעולת   גומלין והאחדה   בין   איסוף   למחקר .   כפי   שציינו , קשר   קרוב   זה   בין   המערכים   הוא   אחת מעוצמותיו   של   המודיעין   הישראלי ,   אך עלינו   לצעוד   קדימה   גם   לתחום   ההכשרה של   קציני   המודיעין :   ההכשרה   הבסיסית של   כל   איש   מחקר   ואיסוף   צריכה   להיות שווה   ומשותפת .   על   אנשי   המחקר להכיר   היטב   את   כלל   סוגי   האיסוף והפקתם ,   ועל   אנשי   האיסוף   להכיר   את השיטות   והמחשבה   של   המחקר   ותמונת המחקר .   בראייתנו ,   הגבול   בין   קצין מודיעין   המפיק   מידע ,   לבין   זה   החוקר אותו ,   הולך   ומיטשטש ,   ויש   להכשירם באותו   אופן   רחב .   רמה   אקדמית :   יש   ללמד   את מקצועות   המודיעין   ברמה   אקדמית , כלומר   פיתוח   שיטות ,   מערכי   שיעור ,   הישענות   על   ספרות , לימוד   לעומק   של   עקרונות   קבועים   ולא   של   תמונות   משתנות וכד . '   שדרוג   ההכשרות   המודיעיניות   לרמה   אקדמית ,   שלא כרכישת   מיומנויות   כנהוג   כיום   כמעט   באופן   גורף   בכלל הכשרות   אמ"ן ,   יאפשר   שיפור   של   ממש   ביכולת   לקדם   את דרך   המחקר   לאורך   זמן ,   לבקר   אותה   ולשפרה ,   ליצור   שפה משותפת   ולהעמיק   את   הידע .   רלוונטיות :   פיתוח   תובנות   ותפיסות   מוכללות   של   הידע המודיעיני   ותרגומו   לבניית   תמונה   מודיעינית   כוללת   רלוונטית , כלומר   שיש   בה   שימוש .   שלא   כמו   באקדמיה ,   יש   להדגיש את   חשיבות   המחקר   שלא   לשמו   אלא   לצורך   ספציפי ,   כמו פעילות   מבצעית ,   פעילות   איסופית   נוספת ,   או   תשובה   ברורה על   שאלות   או   תהיות   של   מקבלי   החלטות . תכנית   חבצלות   היא סנונית   ראשונה   בכיוון שעל   אמ"ן   לאמץ בהכשרות   כוח   האדם שלו   ובדרישתו מהקצונה :   אקדמיזציה של   כלל   הקצונה החוקרת   בכלל המערכים ,   רוחב   יריעה אקדמי ,   הכשרה עמוקה   בכל   מקצועות המודיעין ,   ובמיוחד היתוך   של   תחומי האיסוף   והמחקר   לכדי הכשרה   אחת

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help