sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:22

המודיעין   בגזרת   ירדן 1967   , הצטרפותה   של   ירדן   ב5-   ביוני   1967   למלחמה   בישראל   הייתה   בלתי   צפויה   ונראה   שלא נלקחה   כאפשרות   סבירה   בהערכת   המצב ,   וזאת   על   אף   המהלכים   והפעילות   שנקטה ירדן   בתקופה   הקצרה   שקדמה   לפרוץ   המלחמה * חגי   מן " הנורות   האדומות"   היו   אמורות   לדלוק   כאשר   ב30-   במאי 1967   חתם   המלך   חוסיין   על   הסכם   הגנה   הדדי   עם   מצרים , ובו   בין   השאר   הסכימה   ירדן   לכניסת   כוחות   משלוח   עיראקיים וסעודיים   לשטחה .   עוד   הוסכם   שצבא   ירדן   יוכפף   למפקד מצרי   ואכן ,   ב1-   ביוני   1967   הגיע   לירדן   הגנרל   ריאד   וקיבל פיקוד   על   צבא   ירדן .   באותו   מועד   הגיעו   לירדן   שני   גדודי קומנדו   מצריים   שנועדו   לבצע   פעולות   חבלה   קשות   בישראל . כוחות   משלוח   עיראקיים   בהיקף   של   דיוויזיה   נעו   לכיוון ירדן ,   וחטיבה   סעודית   הייתה   אף   היא   בדרכה   לירדן .   בשעה שבגבול   מצרים   נערך   צה"ל   בכוחות   גדולים   מאוד ,   כדי   לקדם אפשרות   של   מימוש   איומי   נשיא   מצרים   לפתוח   במלחמה עם   ישראל ,   הרי   בפיקוד   המרכז   נערכו   כוחות   מצומצמים להגנה   בלבד . כל   הכוחות   במרחב   הפיקוד ,   שגבולות   אחריותו   השתרעו מקו   נתניה-קיבוץ   מגל  ( כפר   זיתים )  בצפון   ועד   הר   חברון בדרום ,   כללו   שלוש   חטיבות   חי"ר   מילואים  ( חט , 4   '   חט 5   ' וחט , ( 16   '   ארבעה   גדודי   חק"ש  ( בחט'   מרחב   -   16   ירושלים ) וחט'   ממוכנת  ( חט -   10   '   הראל 50   -  (   טנקי   שרמן ;  וגדוד שריון   פיקודי   40-30   -   טנקי   שרמן . האויב   הירדני   מול   מרחב   הפיקוד   היה   ערוך   במוצבי   הגנה מבוצרים   היטב ,   מגודרים   וממוקשים .   נמנו   בו :   חמש   חט' חי"ר   סדיר ,   שתי   חט'   טנקי   פטון  ( במרחב   יריחו-בקעת הירדן , (   גדוד   תותחים   ארוכי-טווח ,   גדודי   ארטילריה   25 ) לוט , (   שני   גדודי   קומנדו   מצריים  ( גדוד   אחד   התמקם   באזור לטרון , (   כוחות   משלוח   עיראקיים   וסעודיים  ( חט'   עיראקית כבר   הייתה   בירדן . ( בתקופת   ההמתנה ,   מאז   גויסו   הכוחות   ב29-   במאי   , 1967 עסקו   בפיקוד   המרכז   בתכנוני   הגנה   ובתכנוני   "מחטף , " שנועדו   לשפר   את   אחיזתנו   בקו   הגבול   אם   וכאשר   יתפתחו פעולות   צבאיות . תמונת   מצב   האויב   במרחב   פיקוד   המרכז   הייתה   ידועה היטב   -   סדר   הכוחות ,   איוש   המוצבים   וכוחות   העתודה . מערכת   הביצורים   שעבדו   עליה   הירדנים   מאז   החתימה   על הסכם   שביתת   הנשק   תועדה   וצולמה   מעת   לעת ,   ועזרי מודיעין   מעודכנים   היו   בידי   הכוחות   על-פי   המשימה   -   הגנה ואפשרות   לביצוע   מחטפים . מערכת   ההגנה   והביצורים   שבנו   הירדנים   נועדה   למנוע פריצה   אפשרית   של   כוחותינו ,   ולכן   באזורים   שהעריכו כרגישים ,   נבנתה   מערכת   הגנתית   היקפית   שכללה   מחפורות ללוחמים ,   עמדות   לנשק   מסייע ,   תעלות   קשר   שחלקן   מכוסות בלימות   בטון ,   גדרות   תיל   ושדות   מוקשים   נגד   רכב   ואדם ששטחם   הגיע   למאות   מטרים ,   צירי   תנועה   נחסמו   בתעלות נגד   טנקים   ובמכשולי   בטון   ומתכת ,   שעליהם   שלטו   המוצבים בתצפית   ובאש . בסוף   שנות   ה50-   הוחל   במודיעין   פיקוד   המרכז   בהכנת   מפות עבירות   לטנקים .   המפות   הוכנו   על   בסיס   פענוח   תצלומי אוויר   וניסויים   שנערכו   בשטחינו   בתוואים   דומים .   בהנחייתו של   קצין   המודיעין   הפיקודי   אברהם   בן-פורת  ( רומי , (   עבדו קצין   השטח   מוטי   הייטנר   וקצין   הפענוח   חיליק   לייבל ,   על הכנת   מפות   ומציאת   נתיבים   שיאפשרו   תנועת   טנקים   אל תוך   שטח   האויב   ואשר   בהם   ניתן   לעקוף   את   מתחמי   האויב המבוצרים   ולהימנע   מלחימת   הבקעה . אחד   הנתיבים   שנמצא   מתאים   להנעת   טנקים   היה   בצפון פרוזדור   ירושלים ,   דרך   חר'   קיקא .   נראה   שהירדנים   העריכו שהשטח   אינו   עביר   לרק"ם   ולכן   לא   מצאו   לנכון   להקים   שם מערך   הגנה   וביצורים . ב5-   ביוני   , 1967   כאשר   קיבלה   חט'   הראל   , ( 10 )   החטיבה הממוכנת   היחידה   בפיקוד   המרכז ,   פקודה   לנוע   במהירות לגב   ההר ,   כדי   לחסום   את   ציר   ירושלים-רמאללה   ואת   הצירים העולים   מאזור   יריחו   מפני   תגבור   אויב   ולחבור   לכוחותינו בהר   הצופים ,   היה   הכרח   לנצל   כל   נתיב   אפשרי   לקידום הטנקים   בלי   להילחם   במוצבי   האויב . בתפקידי   כקצין   מודיעין   של   החטיבה   הצגתי   לפני   מפקד החטיבה   אורי   בן-ארי   את   מגוון   האפשרויות   בהדגשת   ציר בית   קיקא ,   שבשנים   שקדמו   למלחמה   נבחן   גם   בסיורים רגליים .   ואכן ,   ציר   זה   נבחר   להנעת   כוח   שריון   ובה   בעת הובקעו   המערכים   המבוצרים   בראדר ,   שיח'   עבד   אל-עזיז והכפר   בית   איכסא . כוח   טנקים   בפיקודו   של   מג"ד   טנקים   צבי'קה   דהב   פילס דרכו   בנתיב   זה ,   ובתנועת   לילה   מהירה   עמד   במשימה   ונערך בחר'   זהרה   אל   מול   השטח   החיוני   של   תל   אל-פול .   זאת בעת   שכוח   הסיור   של   החטיבה   והטנקים   חוסמים   את אפשרות   האויב   להניע   כוחות   בציר   רמאללה-ירושלים ובצירים   העולים   מבקעת   יריחו ,   תוך   ניהול   קרב   אש   עם טנקי   הפטון   של   האויב   שהצליחו   להגיע   מאזור   יריחו . עבודת   המחקר   במודיעין   פיקוד   המרכז ,   שנעשתה   שנים קודם   למלחמת   ששת   הימים ,   הוכיחה   את   יעילותה ואפשרה   -   ללא   קרב   -   לקדם   כוח   שריון   לעורף   מערכי   האויב . הגעת   הטנקים   -   בעת   הלחימה   של   חט'   הראל   וכיבוש הראדר ,   שיח'   עבד   אל-עזיז ,   נבי   סמואל ,   בית   חנינא   ובית איכסא   -   הביאה   בלי   ספק   לידי   התמוטטות   מערך   ההגנה הירדני   בצפון   הפרוזדור   ובצפון   ירושלים . * אל"ם  ( מיל , ( '   קמ"ן   חט'   הראל   ( 10 )   במלחמת   ששת   הימים מוטה   גור ,   מח"ט   הצנחנים ,   עם   הרב   גורן   ולוחמים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help