|
|
Page:16
הריגול עשה היסטוריה שלמה נקדימון * ההיסטוריה של הריגול לא נכתבה מעולם , מאחר שלא ניתן לכתוב אותה . הריגול נולד עם בריאת השמים והארץ , האדם והחיה , מעל ומתחת לפני האדמה . פתגם הודי עתיק אומר : " אין התחלה ואין סוף . כל התחלה היא סוף של מה שהיה קודם . כל סוף הוא התחלה של מה שיבוא . " היש הגדרה טובה מזו לריגול ? התחליף לכתיבת היסטוריה הוא קיבוצם של כל סיפורי הריגול שנחשפו עד כה , לפי סדר האירועים , והרי לכם היסטוריה לפי הכרונולוגיה ריגול תמיד היה ותמיד יהיה ואי אפשר בלעדיו . בתודעתו של האזרח הממוצע נקשר הריגול לתחום הצבאי , המתבצע בידי בשר ודם . לפי אבן שושן מרגל הוא "מי שנשלח לאסוף בסתר ידיעות על סודותיה הצבאיים של ארץ ומסרן למדינה זרה . " מילון אוקספורד צייר את המרגל כ"אדם היוצא בחשאי לשטח האויב או היריב , כדי לצפות בפעולותיו ותנועותיו וכו' ומדווח את התוצאה . " על-פי סיפור בריאת העולם שלנו , אנו רואים מרגל מגזע בעלי הכנף , היונה ששלח נח מן התיבה כדי לראות הקלו המים . בני אנוש הם מרגליו של יהושע , שנשלחו לתור את הארץ . למעשה , מאז התמקם העם היהודי בארץ זו , הלכודה בין שכנים המבקשים להטביעה , הוא נזקק כדי לשמור על קיומו גם למפעלי ריגול - בתוך הארץ , מחוצה לה וגם ריגול חוצה גבולות . בגלובליזציה שלנו כיום , הריגול קיים כמעט בכל תחום . הוא חלק בלתי נפרד מהווייתנו היום-יומית . הוא קיים בתעשייה , במסחר , בבנקאות ולאו דווקא בין מדינות אויבות , אלא בין מתחרים - גדולים כקטנים - בקרב אותו עם במדינתו שלו . זהו ריגול אנושי וטכנולוגי . את היסטוריית הריגול העולמית לא ניתן לכתוב באופן מחקרי , אך ניתן לכתוב את ההיסטוריה של הריגול בארץ-ישראל . למעשה , ביום שהתחיל להתהוות מחדש היישוב היהודי בארץ-ישראל , אחרי תום תקופת גלותנו מארצנו , נולד עמו הריגול . זכות הראשונים לניל"י תקופת בראשית שניתן לציין היא המחצית הראשונה של המאה הקודמת , תקופת מלחמת העולם הראשונה , שהנביטה את שירותי הידיעות הראשונים שהפעילו היישוב והתנועה הציונית . זכות ראשונים על פעילות מודיעינית מאורגנת שמורה לארגון ניל"י ( נצח ישראל לא ישקר , ( שפעל כדי לסלק את האימפריה העות'מאנית ולהמיר את שלטונה בבריטים . אנשי ניל"י קיימו קשר עם המודיעין הבריטי , ובעצה אחת עמו הקימו רשת ריגול שהעבירה ידיעות על הצבא הטורקי . מנהיג ניל"י אהרון אהרונסון תואר לימים בפי פילדמרשל אדמונד אלנבי , כובש ארץ-ישראל ומכניעם של הטורקים , כאחראי למודיעין השדה שלו מאחורי הקווים הטורקיים . הריגול היהודי , שאת תשתיתו הניחה ניל"י , התרחב . הניסיון שרכשו אנשי ניל"י עם הבריטים לא יסולא בפז . היעד המרכזי נהפך לאוכלוסייה הערבית , שהייתה משופעת בהסתה נגד היהודים : אגודות ערביות ואסלאמיות שונות , שפעלו במסווה חברתי כביכול אך מטרתן האמיתית הייתה לערער את היישוב היהודי ; איתור בעלי קרקעות ערביים כדי לרכשן מהם . אהרונסון חיבר קווי יסוד לארגונו של שירות מודיעין יהודי . המסמך קיים . מי שיצק בו תוכן מעשי , והשנה היא , 1918 היה יוצא ניל"י לוי יצחק שניאורסון . כך קם משרד הידיעות שפעל ליד ועד הצירים , נציגות ההסתדרות הציונית בארץ-ישראל , שהורכב מצוות קטן שנאלץ בשל מחסור באמצעים כספיים להפעיל מתנדבים . אבל המתנדבים היו בעלי קשרים עם הנכבדים הערביים בארץ ובמדינות השכנות . הם קיימו מעקבים אחרי העיתונות הערבית , צותתו לשיחות טלפון , רחרחו במשרדי השלטון ובתחנות משטרה , ולא בחלו אף בשמועות . העבודה לא הייתה שיטתית והיא ידעה הפסקות ארוכות שפגעו כמובן במיומנות וביכולת . עם זאת , הם היו נאמנים למלאכת האיסוף . לצדם של אהרונסון ושניאורסון ראוי להזכיר אבות נוספים ממניחי התשתית למודיעין היהודי : אלכסנדר שניאורסון , יוסף דוידסקו , חיים קלוורסקי , אהרון חיים כהן , טוביה אשכנזי , שבתאי לוי , זכי אלחדיף , דוד תדהר , נחום וילנסקי , ראובן זסלני לימים שילוח , אליהו אפשטיין ( אילת - ( כל אחד מהם הוא בבחינת סיפור בפני עצמו - יחד ובנפרד הם ראויים לתואר אבות המודיעין או הריגול הראשוני . בעקבותיהם הפעילו מודיעין חיים ארלוזרוב וקולונל פרדריק קיש , במסגרת תפקידיהם כראשי המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית . לא אספר כאן את גלגולי ההמשך , על אף היותם מרתקים ביותר . אבל בארכיונים למיניהם - הציוני , ההגנה , מכון ז'בוטינסקי - שמורים מסמכים המאפשרים שחזור עקיב של התפתחות המודיעין , הריגול הציוני . מערכת זו הלכה והתפתחה , וכללה גם ריגול נגדי ופעולות סיכול וחיסול . הסוכנים לא היו יהודים דווקא . גם ערבים גויסו וחלקם אף נתגלו כסוכנים כפולים . הבריטים שתלו סוכנים בתוך ' ההגנה , ' בתוך אצ"ל ובתוך לח"י , והם סומנו במספרים במסמכי הבולשת הבריטית , ה . C . I . D- זהותם איננה ידועה למעט אלו שנחשפו . כינויו האחרון של המודיעין / הריגול הציוני לפני קום המדינה היה ש"י ( שירות ידיעות ) של 'ההגנה , ' שהוקם ב . 1940- גם למחתרות הקטנות היו זרועות ריגול : באצ"ל כונתה 'הדלק , ' ובלח"י - מחלקה ו . ' מחלקת הריגול של האצ"ל בגלגולה הראשון , שכונתה מש"י ואשר הופעלה בידי מחולל האצ"ל אברהם תהומי , הייתה בעלת מוניטין , ועל כך העיד משה שרת באחת מרשימותיו . מ1943- הלך הש"י ונבנה כעיניה וכאוזניה של הנהגת היישוב והתפתח לכדי קהילת מודיעין . היא הסתמכה לרוב על מודיעין ובכללו שתילת סוכנים בארצות יעד . וכך , משישה אנשים שפעלו במשרד הידיעות הראשוני התעצם מספרם לכדי מאות . עדיין לא פעלה שיטת ניקוז , סינון , אימות , עיבוד , ניתוח והפצה . והיום חביב המונח התרעה , וההתרעה הראשונה הייתה ב , 1933- כשנמסרה הודעה מקדימה על פריצת המאורעות בסתיו של אותה שנה . ואולם על התפרצות המאורעות באפריל 1936 לא הייתה התרעה . מתברר שכבר היו דברים מעולם . * עיתונאי . מדברים שנשא בערב עיון על המודיעין ב"בית אריאלה"
|
|