sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:38

מודיעין   וספר           שיגיון   ללא   כיפורים : האמת  ( בספר )  והדמיון  ( של   גלבוע ) תגובה   לביקורתו   של   גלבוע   שפורסמה   בגיליון   מבט   מל"מ   43   דצמבר   2005 דוד   ארבל   ואורי   נאמן * התזה   המרכזית   של   "שיגיון   ללא   כיפורים"   היא   כי   בתקופה שקדמה   למלחמת   יום   הכיפורים ,   נקטה   ההנהגה   הישראלית מדיניות   שהוכחה   כמבוססת   על   הנחות   שגויות ,   פוליטיות וצבאיות   כאחד .   כישלונה   של   מדיניות   זו   בא   לידי   ביטוי במהלכיה   ובתוצאותיה   של   המלחמה .   אנו   קובעים   במפורש שמהלכי   המלחמה   היו תוצאה   של   הפתעה בסיסית ,   שגיאות   שונות ותפיסה   מוטעית .   גלבוע , המציג   עצמו   כ"מתודולוג לנושאי   מודיעין , "   נכשל לחלוטין   בהבנת   הנקרא ומייחס   לנו   גישה קונספירטיבית   שלפיה   אנו מציגים   את   צמרת   המדינה כחבורת   חורשי   מזימות שגרמו   בזדון   ובמזיד   לאסון . דבריו   אלה   חסרי   שחר ,   פרי דמיונו   המופרע .   הם   אינם מוזכרים ,   לא   משתמעים ואף   לא   נרמזים   בספרנו . " תאוריית   הקשר"   אליבא   דגלבוע ,   מתבססת   על   חמישה נושאים ,   שהוא   מעוות   ביודעין : "   . 1 לא   הייתה   שום   הפתעה   משום   שהדרג   המדיני-ביטחוני הבכיר   קיבל   את   כל   המידע   הגולמי   המתריע   שזרם   לקהילת המודיעין . " תגובתנו :   אנו   מוכיחים   שהצמרת   המדינית-ביטחונית   לא הופתעה   מבחינה   מודיעינית   מעיתוי   המלחמה .   היא   כן הופתעה ,   הפתעה   בסיסית   קשה ,   הן   מביצועי   צבאות   מצרים וסוריה   בשעות   ובימים   הראשונים   של   המתקפה   והן   מכישלון המענה   הצה"לי ,   שלפיו   די   יהיה   בכוחות   הסדירים   לבדם לבלום   אותה .   נראה   שגלבוע   מתקשה   להבדיל   בין   הפתעה " מצבית"   מודיעינית ,   שהיא   באחריות   גורמי   המודיעין   ואשר אמ"ן   אכן   כשל   בה ,   לבין   הפתעה   "בסיסית"   אסטרטגית , הנובעת   מאסטרטגיה   יומרנית   ומגיבוש   תכניות   פעולה אופרטיביות   הנגזרות   מהערכה   שגויה   של   יחסי   הכוחות . אלה   נושאים   שהם   בתחום   אחריותו   של   הדרג   המדיני-ביטחוני העליון ,   ובתחום   הזה ,   כך   אנו   קובעים ,   הוא   אכן   הופתע וכשל . "   . 2 הצמרת   המדינית-ביטחונית   לא   נקטה   צעדים   לקדם   את פני   הרעה .   היא   לא   גייסה   את   כוחות   המילואים ...   אלא   רק ברגע   האחרון ...   מחשש   שהמזימה   המתוכננת   שלה   לא   תצא אל   הפועל . " גלבוע   מתעלם   לחלוטין   מהמידע   המובא   בספרנו   ובו   סיכום הצעדים   שננקטו   ערב   המלחמה   בהתאם   לתכניות   צה"ל . הצרה   הייתה   שבשורש   תכניות   אלה   היה   שיגיון   " ) אידאה פיקס"   בלעז )  שבכוחו   של   הצבא   הסדיר   לבלום   מתקפה מצרית-סורית   בו   זמנית ;  הערכת-חסר   של   יכולות   האויב בצד   הערכת-יתר   את   כוחו   של   צה"ל ;  טעויות   שונות   בארגון הכוח   ובהיערכותו .   זו   לא   הייתה   מזימה ,   כפי   שהבין   מר גלבוע ,   אלא   תפיסה   שהתבססה   על   הנחה   מוטעית ,   שלפיה מכיוון   שממילא   המלחמה   בשער ,   רצוי   למנוע   מצב   שבו תואשם   ישראל   בפריצתה ,   ונוכח   יכולותיו   של   צה"ל   מוטב שהערבים   יפתחו   בה . "   . 3 הצמרת   נמנעה   מלהחליט   על   מכת   מנע   אווירית .   למה ? כי   אולי   זה   היה   מונע   את   המתקפה   הערבית   ובכך   מונע   את ביצוע   המזימה . " האם   נכתב   בספרנו   שמכת   מנע   הייתה   מונעת   את   המתקפה הערבית ?  ממש   לא .   מאחורי   ההחלטה   להימנע   ממכת   מנע עמד   שיקול   מדיני   לגיטימי   וקר ,   לא   מזימה   כפי   שכותב גלבוע . "   . 4 הצמרת   לא   פנתה   לארצות-הברית   על   מנת   שתמנע   את ההתקפה   הערבית .   למה ?  זה   היה   מונע   את   ביצוע   המזימה . " מדיניות   ישראל   באותה   העת   הייתה   הימנעות   מהערכות מודיעיניות   מזעיקות ,   מחשש   ש"תרועות"   מלחמה   יניעו   את ארצות-הברית   לחדש   את   המאמצים   להסדר   מדיני   שאינו רצוי   לישראל .   הדבר   נאמר   במפורש   מפי   ראש   הממשלה גולדה   מאיר   ואחרים ,   בדיון   החשוב   שהתקיים   בלשכתה ב148-   באפריל   , 1973   לפני   כוננות   "כחול   לבן . "   האם   מהצגת דברים   אלה   בספרנו   ניתן   להקיש ,   כפי   שעושה   גלבוע ,   שאנו מייחסים   לדרג   המדיני   כוונות   מזימתיות ? "   . 5 הצמרת   המדינית-ביטחונית   המפא"יניקית   שאפה   מאז מלחמת   ששת   הימים   לשפר   עוד   יותר   את   גבולות   הביטחון של   המדינה   באמצעות   מלחמה   נוספת . " ... כל   מי   שמכיר ,   ולו   במעט ,   את   מדיניות   הממשלה   בתקופה שקדמה   למלחמה ,   יודע   שההנהגה   שאפה   לקבל   לגיטימציה לאחיזתנו   בחלק   מן   השטחים   שנכבשו :   בגדמ"ע ,   ברמה ובסיני .   מה   כאן   לא   נכון ?  הדברים   נכתבו   ונאמרו   מפורשות בהזדמנויות   רבות ,   לרבות   במצע   מפלגת   השלטון   לקראת הבחירות   ב , 1973-   ובעיקר   בעשייה   ממלכתית   במשך   שנים בשטח .   האם   לא   היה   ברור   לכול   שבלי   מאבקים   כוחניים נוספים   אין   סיכוי   לקבל   הכרה   בין-לאומית   בתביעתנו לגבולות   בני   הגנה ?  טענתנו   היא   שהצמרת   המדינית-ביטחונית הבינה   גם   הבינה   שמלחמה   בפתח ,   אלא   שלא   התכוננה   כיאות לקדמה .   דיין   עצמו   השמיע   באוזני   עורך   ספרנו ,   העיתונאי רמי   טל ,   את   הדברים   האלה "   : ועדת   אגרנט   התרכזה   במחדל המודיעיני   שלדעתי   לא   היה   כלל ...   היא   לא   שמה   דגש   על השאלה   היותר   חשובה ,   שהיא   האם   התכנונים   האופרטיביים היו   טובים   וענו   על   הדרישות . "   זו   האמת   ההיסטורית ,   מר גלבוע ,   גם   אם   אתה   חושב   אחרת . גלבוע   אינו   מקבל   את   התזה   של   השיגיון .   יש   לו   "הסבר פשוט , "   מדעי   כלשונו :   השחצנות   סנוורה   את   עיני   הצמרת והיא   לא   האמינה   עד   יום   שבת   ה6-   באוקטובר   שהמלחמה בשער .   אשרי   שחצן   שאינו   מבין   עניין .   אולם   גם   מוכה " היבריס"   צריך   שיהא   לו   יותר   מקורטוב   של   זדון   ורשעות , שלא   לומר   נבזות ,   כדי   לכתוב   שמחברי   הספר   "מאשימים את   הצמרת   המדינית-ביטחונית   ברצח   בכוונה   תחילה . "   חבל שמערכת   ביטאון   המל"מ   נתנה   במה   לכתיבה   משתלחת וחסרת   שחר   של   חבר   הוועד   המנהל ,   בלי   שאפשרה   למחברי הספר   להוסיף   את   תגובתם   לצד   הביקורת . * כותבי   הספר

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help