|
|
Page:21
מסמך המנהיגות היהודית בשנות ה30- בוחנת הסדר עם הסעודים לסוכנות היהודית היה מידע מהימן על תגובתו של אבן סעוד לתכנית החלוקה של ועדת פיל ב . 1937- מידע זה אמר כי אבן סעוד מתנגד שהאמיר עבדאללה יהיה מלך על מדינה עצמאית , הגובלת בטריטוריה שלו . הוא לא יסכים שמדינה עצמאית זו תכלול את אזור עקבה-מעאן ותציב מכשול בפני מעבר חופשי של השבטים בין ערב הסעודית לסוריה . מידע זה לא כלל התנגדות של אבן סעוד להקמת מדינה יהודית , אלא רק את הדרישות לעקבה-מעאן ומעבר חופשי לסוריה . כלומר , היה בידי הסוכנות היהודית מידע שסתר הערכות כאילו הקמת מדינה יהודית מהווה את יסוד התנגדותו של אבן סעוד להמלצות ועדת פיל . משה שרתוק גם היה משוכנע בנאמנותו הבסיסית של אבן סעוד לבריטניה . בפגישה עם הנציב העליון התבטא שרתוק " : אבן סעוד לא היה מסתכן במשיכת רוגזה של בריטניה עליו למען ערביי ארץ-ישראל . " במכתב לבן גוריון כתב שרתוק " : עבד היקר ( אבן סעוד ) אינו משמיע קול ברמה , אך מציק בחדרי חדרים . עיקר רוגזו לא על התעצמותנו אלא על התעלות שנוא נפשו - שוב אותו ביש גדא ( עבדאללה ) ועל הטבין ותקילין שיוענקו לו . הוא נוקב מחירו - החזרת אילת ומעון ( עקבה-מעאן , ( וכן רשות לפרוץ המסדרון הגדול שהוקם בשנת ייסוד עיתוננו ( דבר ) ואשר קשר מזרח עם מערב וחצץ בין צפון לדרום . " מידע נוסף הגיע לסוכנות היהודית ממקורות המודיעין הצרפתי . ב24- באוגוסט 1937 נפגשו נציגי הסוכנות עם קפיטן ברטראן , מנהל מחלקת הריגול הפוליטי בנציבות הצרפתית העליונה בביירות . ברטראן אמר " : אבן סעוד יתנגד בכל כוחותיו לא רק להקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל , אלא במרץ רב יותר למדינה הערבית החדשה שבראשה עלול לעמוד עבדאללה +..., ההתנגדות של אבן סעוד ליהודים נובעת בעיקר מהתמיכה שהם נותנים לעבדאללה . עניין עקבה יכול לשמש בידי אבן סעוד סיבה להתערבות יותר ממשית בענייני ארץ-ישראל ועבר הירדן . אבן סעוד יכול להישען על עזרת איטליה במקרה של סכסוך עם אנגליה . " בשליחותם של כאמל אל-קצאב וח'אלד אל-חכים לאבן סעוד בתחילת ספטמבר , 1937 הם סיפרו לו על הסכמים שקיימים בין האמיר עבדאללה לבין היהודים ועל שאיפותיו של עבדאללה ביחס לחג'אז . בכך , לפי עדותם , הגבירו את כעסו של אבן סעוד . הקצין הבריטי גלוב , ( Glubb ) ששירת מאוחר יותר כמפקד הלגיון הערבי בעבר הירדן , דיווח כי הסיבה הגלויה ביותר להתנגדותו של אבן סעוד לתכנית החלוקה היא הסכנה שהוא רואה במדינה ערבית עצמאית תחת שלטון עבדאללה , שמהווה איום להמשך השושלת הסעודית . הוא לא הזכיר כלל התייחסות של אבן סעוד להקמת מדינה יהודית . באוקטובר , 1937 כאשר שרתוק בחן את היריבות בין אבן סעוד לאמיר עבדאללה ואת עמדת הבריטים בנושא , הוא פקפק עד כמה עמיד ובעל סיכוי הוא הקשר של הסוכנות היהודית עם האמיר עבדאללה . בשיחות שניהל שרתוק עם פקידים בריטיים , הוא התרשם כי אין כל ביטחון שהבריטים התחייבו למדיניות של תמיכה באמיר עבדאללה , שהיה שנוא בעולם הערבי . לפיכך , העריך שרתוק , אין הוא יכול לפטור עצמו אפילו מ"שמועות פרועות" שאמרו כי אם תהיה חלוקה , בראש המדינה הערבית החדשה יעמדו אבן סעוד או אחד מבניו ולא האמיר עבדאללה " . האמיר הוא ידידנו ומחכה לנצל הזדמנות גדולה אם אנחנו נעמוד בהתחייבותנו , אך מסופקני ( בגלל הבריטים ) אם זה יקרה . " למרות המידע המהימן שהיה בידי הסוכנות ולבטיו של שרתוק , הסוכנות היהודית לא נקטה שום צעד אופרטיבי שאולי התחייב מכך . בן גוריון תמך בתכנית החלוקה לא משום שראה בה את הגשמת המטרה הציונית " ; בשלב זה אין אפשרות לפתור את השאלה היהודית . " אך הוא ראה בהשגת ריבונות כוח שיסייע להגשמת הציונות . בשלב ראשון תתאפשר הצלת היהודים מהאיום באירופה , ובשלבים מאוחרים יותר יורחב שטח המדינה " . אין נצח בגבולות . " תמצית מסמכים אלה נכללת בעבודת הדוקטורט של חברנו מיכאל כהנוב , על עמדתה של ערב הסעודית ביחס לסכסוך בארץ ישראל , בתקופת שלטונו של אבן סעוד . במסגרת זו , נבחנה גם עמדת המנהיגות היהודית כלפי אפשרות של הגעה להסדר פשרה עם ערב הסעודית . משה שרת ( ראש המחלקה המדינית ) סבר שאבן סעוד הוא שליט ווהאבי פנאטי וקיצוני , שאין סיכוי להגיע עמו לשום הבנה . דוד בן גוריון נפגש עם אנשי ממשל סעודיים ובתקופה מסוימת ראה באבן סעוד פרטנר פוטנציאלי . חיים ויצמן ( יו"ר ההנהלה הציונית ) ניסה לקדם תכנית , שבה פדרציה ערבית במזרח התיכון בראשות אבן סעוד , תכלול במסגרתה ישות יהודית .
|
|