sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:5

משה   שחורי :   לדעתי ,   הפשרה   על   האיכות   נובעת   מכך   שכמות כוח   אדם   טוב   היא   נתון   קבוע .   המשימות   גדלות   וצריך   יותר אנשים   טובים   מההיצע   הקיים .   אז   מתחילה   מלחמה   פנימית איזו   יחידה   תקבל   איזה   כוח   אדם .   גם   הגופים   האחרים בקהילת   הביטחון   הבינו   את   חשיבותו   של   כוח   אדם   מאותר ואיכותי ,   כמו   חיל   האוויר   ועוד .   מפה   הגענו   למצב   שחוסר כוח   אדם   גורם   לפשרנות . לא   להתפשר חגי   הדס :   השאיפה   למצוינות   היא   נחלת   כולם   ובכך   קהילת המודיעין   אינה   מיוחדת .   זה   לא   מבדל   אותנו .   אין   עסק   שלא רוצה   שהאנשים   שלו   יהיו   הטובים   ביותר .   השאלה   היא   כמה מוכנים   להתאמץ   כדי   למיין   ולהשיג   את   הטובים   ביותר . מה   שמייחד   את   קהילת   המודיעין   זו   סוגיית   החשאיות . בסופו   של   תהליך ,   אם   צריך   לקחת   עובד   מבצעי   בכל   ארגון ולעשות   שווה   ערך   צה"לי   לעובד   במודיעין ,   הייתי   בוחר בטייס   חיל   האוויר .   בסופו   של   דבר ,   במטוס ,   גבוה   בשמים , הוא   לבד .   כך   גם   אצלנו .   אמנם לא   כולם   לגמרי   לבד ,   אך   הנטל האישי   גדול   מאוד   ועומס   רב יושב   על   מעט   מאוד   כתפיים . האחריות   כבדה   מאוד   גם   על מי   שעומד   מאחוריהם .   ברמת האדם ,   וזה   נושא   השיחה   -   אתה לא   יודע   לחלוק   את   הנטל ולקבל   פידבק .   אתה   עם   עצמך . המשפחה   מנותקת   לרוב   ממה שאתה   עושה ,   אתה   לא   יכול לשחרר   מידע   לסביבה .   ובכך איש   המודיעין   שונה ,   מאחר שהוא   סוחב   על   עצמו   נטל   נוסף . קהילת   המודיעין   שמה   רף   גבוה מאוד   בנושא .   המסר   שלי לקהילה   גם   מבחוץ   הוא   לא להתפשר .   בקהילה   יש   מגוון גדול   של   תפקידים   של   האדם , , . יותר   תשומת   לב ,   זו   סוגיית   הגדרת   הפרופיל   בצורה   מדויקת ופתוחה .   צריך   לדעת   בדיוק   מהם   הפרמטרים   הנחוצים . יש   גם   לציין   שקיימת   שונות   גדולה   מאוד   על   ציר   הזמן , ותפקידים   ודרישות   משתנים .   היום   למשל ,   הטכנולוגיה עושה   מבצעים ,   נקודה .   מכאן   שהצורך   לחזק   מאוד   את הפרופיל   הנדרש   עקב   כך ,   ואת   הנגזרות   האישיותיות ,   קשור ובהתאמה   על   ציר   הזמן   להווה .   מלבד   זה ,   הייתי   מחזק   את נושא   הכנת   הקדם .   אם   רוצים   אנשים   טובים   ואיכותיים , שמתאימים   לצרכים   המיוחדים ,   לא   די   לחכות   למיון ,   אלא צריך   לפעול   קודם   לכן   ולהקצות   משאבים   להכנת   קדם . דוגמה   מצוינת   היא   לימוד   ערבית   בתיכון . אפרים   לפיד :   אין   חשש   לדעתך   שבגלל   הצבת   רף כישורים   גבוה   מדיי ,   יחושו   המאותרים   ממוצים לאחר   שנים   אחדות   בלבד ? חגי   הדס :   אם   כך ,   אולי   הפתרון   הוא   לבחור   במסלולים קצרים   של   שלוש-ארבע   שנים   בלבד .   לא   קרה   שום   דבר . אפרים   לפיד :   פעם   היה   נהוג   שלכל   דיסציפלינה   יש מקור   להבאת   כוח   אדם .   היום   המצב   שונה .   אולי היום   פסיכולוג   יכול   להיות   איש   מחקר ?  מהנדס אלקטרוניקה   יכול   להיות   איש   מבצעי   מסוגו ? המנהל   של   היום   הוא   לא   המנהל   של   פעם . משה   שחורי :   לדעתי ,   עקב   אכילס   של   אמ"ן   הוא   חטיבת המחקר .   כולם   מבינים   באיסוף   ועוסקים   באיתור ,   וכל   המידע זורם   לחטיבת   המחקר .   עוד   לא   מצאנו   נוסחת   פלא   להשבחת החטיבה .   צריך   להפסיק   לייצר   את   אותם   קצינים   חוקרים שלמדו   על   המזרח   התיכון ,   או   עלו   דרך   שירות   בשטח .   אני חושב   שצריך   לראות   איך   מייצרים   חוקרים   ממקומות   אחרים . למדנו   שיש   ביחידות   האיסוף   קצינים   טובים ,   וצריך   לדעת איך   לקלוט   אותם   ולא   לפסול   קליטת   קצינים   מ8200- ואחרים .   בגלל   ההבנה   שכולם   יודעים   לאתר ,   פתחנו   למשל את   מסלול   "חבצלות"   שרץ   באוניברסיטת   חיפה ,   והמסיימים אותו   ישובצו   ליחידות   המחקר .   כל   זה   מתוך   הבנה   שכדאי להביא   אנשים   מלומדים   יותר ,   שיהיו   פה   לאורך   זמן . חזי   כאלו :   נושא   המחקר   קיים   כיום   כדיסציפלינה .   גם   כיום רואים   במכונים   פרטיים   את   המחקר   כמו   שאנחנו   מתכוונים אליו   במודיעין .   בהרבה   מובנים   אנחנו   חיים   בבועה   סגורה מדיי   מבחינה   טכנולוגית .   אנחנו   מנסים   לייצר   בעצמנו   דברים שכבר   קיימים   בחוץ .   צריך   קצת   להיפתח .   התהליך   החל , אבל   צריך   להעצים   אותו .   אנשים   זוטרים   שרוצים   להגיע למיצוי   עצמי ,   יכולים   לעשות את   המעבר ,   וצריך   ליצור   את הפיתויים   ולהביא   אנשים   טובים גם   מתחום   עסקי   שיווקי ,   ולא רק   כאלה   שלמדו   על   המזרח התיכון .   צריך   גם   לראות   את האפשרות   של   אנשים   שבאים לפרקי   זמן   קצרים ,   בייחוד בתחומי   הטכנולוגיה   והמחשוב . אותם   לא   נוכל   לגדל   לבד .   אמנם לעתים   לא   ניתן   להתפשר   בגלל המידור .   אבל   מקרים   כאלה אינם   רבים .   בתחום   המידע נשענים   כבר   היום   על   יועצים שעושים   עבודה   טובה . איקא   אברבנאל :   למיטב   ידיעתי , בקהילה   עדיין   לא   שברו   את הפרדיגמה   שיש   מקצוע   שהוא מקור   למקצוע .   יש   מקום   ללמוד מהמגזר   העסקי   ששבר   אותה .   יש   גרעין   מקצועי   ויש   מעטפת , ואז   ניתן   להביא   אנשים   ממקורות   שונים   ומשונים .   לדוגמה , המנכ"ל   שלי   בבזק   לא   הבין   בתקשורת   אלא   במזון .   מנהלים מגדלים   במסלול   סללו ם   מדיסציפלינה   אחת   לאחרת ,   והאדם הוא   ורסטילי   מאוד .   הרובד   התחתון   תמיד   יודע   הכול   על מעט ,   ולמעלה   -   יודעים   מעט   על   הכול .   ואז   המקורות   לגיוס נעשים   מגוונים   והם   מרחיבים   את   בסיס   הגיוס .   פסיכולוג , מורה   או   טכנולוג   יכולים   להגיע   לאותו   תפקיד . ניוד   האנשים   בין   הארגונים חגי   הדס :   ברצוני   לדבר   מעט   על   נושאים   בין-ארגוניים . חוקר   ב'מוסד , '   בשב"כ   או   באמ"ן   -   לכל   גוף   יש   תורה   מיוחדת . מעבר   אנשים   מגוף   לגוף   מטייב   את   המערכת .   אם   אני   יודע לשמוע   איך   פועלים   אחרים ,   עבודתי   תוכל   להיות   טובה יותר .   לצערי ,   המהלכים   הללו   מתקיימים   מעט   מאוד . משה   שחורי :   שם   העבודה   הוא   מקצועיות ,   ולמנהלי   מערכים קשה   לוותר   על   הטובים   שילכו   למערכות   אחרות ,   ולהשקיע באימון   אחרים   שיבואו   אליהם .   גם   קיימת   "מלחמה"   בתוך הארגון   ובין   הארגונים   על   אנשים ,   ואף   אחד   לא   מוכן   לוותר , אלא   מתוך   פקודה . חגי   הדס :   הסיבות   לפער   הגדול   הן   שאנחנו   לא   בנויים   על אותה   פלטפורמה ,   מאחר   שאם   אנשים   עוזבים   מערכת   אחת חזי   כאלו :   הבעיה   הגדולה   באיתור   ומיון היא   זיהוי   האמינות   של   האיש

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help