sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:26

הוא דוחה את ההכרעה הסופית על-מנת לשכנע את ידין והשוללים וכדי להשיג קונצנזוס מלא . ואמנם למועד האביב נשתכנע ידין , ונתקבלה ההחלטה על אישור המבצע . אישור הביצוע בפועל הוטל , מחמת הצורך בחסיון מירבי , על שלושה : בגין , שמיר ורפול . רק לאחר יסורים , הדלפות ודחיות , בוצעה ההתקפה בתחילת יוני , 1981 בסודיות הראויה ובהצלחה מלאה . כאשר חזרתי מישיבת הממשלה , החלטתי שכדאי שנבדוק את עצמנו מחדש . כינסתי את הנוגעים בדבר לדיון וסיפרתי להם את פרטי המשבר . אמרתי להם שהובהר עוד יותר על ידי ידין שבדעתו הוא מסתמך על עמדתו של ראש אמ"ן , השוללת את המבצע . היה ברור , שבמתן הערכת מודיעין שונה בממשלה , על ידי אמ"ן-מחקר מצד אחד ועל ידי ראש אמ"ן מצד שני , נוצרה סיטואציה חריגה בעבודת המודיעין : זאת למרות לקחי אוקטובר , 1973 שדווקא צידדו בחשיפת כל הדעות במודיעין , גם אם הן חלוקות ( אגב , במטכ"ל זה כבר קרה . ( החמרה בתנאים לתקיפה ביקשתי לשמוע האם עלינו לשנות את דעותינו לאור כל זה ולהודיע על כך לנוגעים בדבר . לכל אחד מאנשי המחקר ניתנה הבמה לדבר , אבל כולם צינו שעבודת ההכנה המחקרית היתה יסודית ומסקנותיה ברורות והיא תקפה לזמן שהיא מכסה . ואמנם , חמישה חודשים אחר-כך , כאשר הוזמנתי לדיון נוסף בממשלה במרץ , 1981 דיווחתי , בשונה מהסקירה הקודמת , על החמרת התנאים לתקיפה בשל דחיתה . בכור היו עתה שוב המומחים הצרפתיים שחזרו לעיראק למרות שהמלחמה נמשכה והגנת הכור היתה כבר חזקה יותר כנגד תקיפה אוירית ( האופציות המבצעיות האחרות כבר נשללו מזה זמן . ( מלבד זה לא היה ברור אם הדלק הגרעיני כבר הגיע לפרויקט ואם קימת סכנת קרינה לסביבתו . מה שידענו בברור הוא , שהכור עצמו טרם נטען . ואמנם , כל הדברים הללו נלקחו בחשבון בתכנון פרטי התקיפה שכאמור צלחה . מצאתי , שגם אחרי עשרים שנה חלק מהשוללים נשארו איתנים בדעתם , ובשל חשיבות הנושא נדמה לי שעתה הזמן לבחון שוב את העמדות השונות . שוללי התקיפה טענו , בין השאר , כי תקיפת הכור בעיראק תלבה נסיונות לתקוף מתקנים בשטחנו , או אף תגרה לתקוף את אוכלוסית ישראל כנקמה . כמו-כן הם טענו , שאנו מזמינים לעצמנו דרישה לפיקוח בינ"ל במסגרת תגובת מדינות העולם וכן שעיראק לא תפסיק את המאמצים לרכישת יכולת גרעינית אלא אף תעצים אותם . ביטוי מרוכז יותר של דעת השוללים אפשר למצוא במסמך שהוכן על ידי צוות מומחים בכיר בראשות אהרון יריב , שהוגש לרה"מ באביב , 1980 ובו נאמר , כפי שמביא זאת שלמה נקדימון בספרו "תמוז בלהבות , " ( בשינויים קלים : ( . 1 הפצצת הכור תיצור דעת קהל עולמית עוינת ביותר לישראל , בעיקר בגלל הסכנה הטמונה בזיהום רדיואקטיבי , כתוצאה מההפצצה . . 2 ישראל תואשם בהפרת קונסנזוס מקובל בעולם שאין תוקפים כורים גרעיניים ובפרט לא כורים פעילים . . 3 הקהילה העולמית עלולה להאשים את ישראל בשיבוש תהליך השלום שהחל עם מצרים . . 4 הפצצת הכור עלולה להביא לליכוד העולם הערבי והמוסלמי למלחמה נגד ישראל בעזרה סובייטית . 5 הקהילה הבינ"ל עלולה להפעיל סנקציות נגד ישראל וארה"ב עלולה לצמצם את הסיוע ולהגביר את קשריה בעולם הערבי . לעומתם תומכי התקיפה , כמוני , טענו שלא מדובר על חיסול מוחלט של האופציה הגרעינית הערבית , אלא על אפשרות להקשות על מימושה ולדחותה באופן משמעותי אל מעבר לנקודת הזמן שנקבעה בהערכה הריאלית להבשלת האופציה הגרעינית העיראקית לפני התקיפה . הערכתנו היתה , שהדחיה הנוספת תיתן מרווח זמן בן חמש שנים ויותר , מה שיאפשר לישראל להתכונן כהלכה ולפעול הלאה בקרב המעצמות , על-מנת לנסות למנוע או לעכב את הסיכון האסטרטגי שבפיתוח יכולת גרעינית במדינות "לא יציבות" כמו עיראק . עיראק , אגב , היתה חתומה על האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני , . ( N . P . T ) כמו-כן הערכתנו היתה שהתגובות הדיפלומטיות הקשות מהעולם , אפילו אם יניבו סנקציות , לא תהינה חמורות מדי . ראש הממשלה מצדו ראה בתקיפה את חובתנו הראשונה לפעול למניעת סכנת שואה חדשה לעם ישראל . באשר לתקיפה בפועל , השכילו התכנונים , כאמור , להביא לתקיפה ללא זיהום רדיואקטיבי , ללא פגיעה במומחים זרים ( מלבד אולי אחד ) ויחד עם זה לגרום להרס מירבי של המתקנים הגרעיניים . במבט לאחור ניתן לומר , ששני הצדדים צדקו במידה זו או אחרת . שוללי התקיפה צדקו בענין הגברת המאמץ העיראקי , ואמנם כשנחשפו רבים מסודותיה של עיראק אחרי מלחמת המפרץ של , 1991 התברר שהם התקדמו יפה במספר מסלולים לקראת מימוש החזון הגרעיני . לעומתם התומכים בתקיפת הכור צדקו באשר לדחית מימוש האופציה הגרעינית של עיראק . בפועל ההישג היה גדול יותר משנחזה . הגשמתה של האופציה נדחתה לעשר שנים ומעלה : במשך שבע שנים אח"כ עסק האו"ם בפירוק עיראק מנשקה הבלתי קונבנציונלי . האומות , שתגובתן לתקיפה אז היתה מתונה יחסית , יכולות להפריע למאמצי עיראק ואיראן להשיג אופציה גרעינית וישראל יכולה להתכונן לבאות . הערה : המאמר לקוח מתוך קובץ מאמרים בחוברת שהוציא מרכז מ . בגין לשלום לזכרו של האסטרונאט אילן רמון ז"ל , שהיה אחד הטיסים בפעולת תקיפת הכור בעירק . הדברים לקוחים מהרצאה שנישאה במלאת 20 שנה לתקיפה אהרון יריב , ועדה בראשותו שללה התקיפה עזר וייצמן , שר הבטחון התנגד לתקיפה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help