sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:25

הבטיח להתאמץ בענין זה . בפועל , מכסת הדלק הראשונה שהכינו הצרפתים לפרויקט היתה בכל זאת 24 ק"ג של אורניום מועשר . ידענו שהעיראקים חותמים חוזים עם מדינות נוספות באירופה לאספקת חלקי צנטריפוגות להעשרת האורניום הטבעי שרכשו כדי להביאו לאיכות צבאית . את רכש המתקנים הללו או חלקיהם , שפותחו באירופה , הם קיוו להשיג גם בעיסקאות סיבוביות , למשל עם ברזיל . כל זאת עשו כדי להיות בלתי תלויים בפיתוח ובהפעלת מתקנים גרעיניים . בנוסף , ידענו שחיל האויר העיראקי מצויד במטוסי תובלה ומטוסי קרב-הפצצה , המסוגלים לשאת נשק גרעיני ליעדיו . והעיקר , ידענו שעיראק הצליחה להכשיר מדעני גרעין טובים , ובראשם אדם בשם ג'עפר ג'עפר , שהקימו מה שנקרא "קבוצת נשק" לפיתוח יכולת צבאית . הצרפתים עזבו בצה"ל חיפשו אופציה מבצעית לפגיעה בכור , ועוד בתחילת 1980 החליט שר הבטחון דאז , עזר ויצמן , שיש להעדיף תקיפה אוירית . ההכנות המקצועיות הובאו על ידי הרמטכ"ל ומפקד חיל האויר לשר הבטחון לאישור סופי , שניתן במקביל גם על ידי ראש הממשלה . מעבר להכנות המבצעיות , התנהל ויכוח עקרוני על משמעות תקיפת הכור ובענין זה ראש הממשלה והרמטכ"ל תמכו בצורך בתקיפה ואילו שר הבטחון , ראש אמ"ן וגם , למיטב ידיעתי , ראש המוסד , שללו את התפישה לפיה תהינה לתקיפה תוצאות חיוביות . ראש אמ"ן וראש המוסד הביעו את דעתם בממשלה ובישיבות ועדת השרים לעניני בטחון . לפי דברי מזכיר הממשלה דאז , ישיבה כזו התקימה גם ב14- באוקטובר , 1980 כלומר כשבועים לאחר פרוץ מלחמת המפרץ הראשונה ( איראןעיראק . ( כשבוע לאחר מכן נמסר לי מלשכת הרמטכ"ל על ישיבת ממשלה נוספת , שתתקים ב28- באוקטובר בנושא תקיפת הכור . נתבקשתי להכין את הערכת המודיעין ולמסור אותה בישיבה בהעדר ראש אמ"ן מהארץ . בשל חשיבות הענין החלטתי על תהליך מחקרי מלא . את הישיבה הראשונה הקדשתי לגיבוש המידע ואת הישיבה השניה לשמיעת חוות דעת של הנוכחים לגבי משמעות המידע . לאור המסקנות הוכן סיכום שתמציתו היתה שמבחינה מחקרית-מקצועית נוצרה באותה עת הזדמנות היסטורית לבצוע התקיפה : מיד בתחילת המלחמה , תקפו האיראנים את הכור , כבר פעמיים , ועוד במטוסים אמריקניים , נתון שיהיה חשוב להסוואת התקיפה . המומחים הצרפתים עזבו את עיראק בשל המלחמה . ההגנה האוירית על המקום עוד לא היתה מלאה . התגובות הבינ"ל , שהערכנו שתהינה קשות , תגענה לשיאן רק לאחר זיהוי מלא של התוקף . ידענו אף זאת , שרבים במערב למרות תגובת הממשלות יברכו בשקט על הרס הכור - ביחוד האמריקנים שהבינו יפה את הסיכון שבעיסקה ופנו כבר לצרפתים שלא להוציאה לפועל בצורה שנעשתה . ידין איים בהתפטרות ישיבת הממשלה , כועדת שרים לעניני בטחון , היתה מתוחה אבל ענינית . מסרתי את ההערכה במלואה כמצוין לעיל . היו שרים , שתהו כיצד מתישבת דעה זו עם דעה אחרת , ששמעו מראש אמ"ן , והיה אף מי שאמר שצריך לשמוע מחדש את ראשי אמ"ן והמוסד זאת משום שגם נחום אדמוני היה נחרץ בתמיכתו בתקיפת הכור . למרות דעות אלה סיכם בגין ואמר , שהשרים מעודכנים כהלכה מדיונים קודמים שנערכו בנושא וברור שיש כאן שתי דעות שונות . בגין ביקש לא לדחות את ההחלטה בשל סיבות חשובות ובשל רגישותו העליונה של הנושא . הוא הצליח לשכנע בעמדתו ולהשיג באותה ישיבה רוב גדול התומך בתקיפה . כאן פרץ משבר : יגאל ידין שבמהלך הדיון התנגד למבצע , הודיע שאינו יכול לחיות עם החלטה זו בשל תוצאותיה החזויות השליליות ומשום כך הוא יפרוש מהממשלה . עם זאת , הוא הוסיף , שבגלל רגישות הנושא והצורך בסודיות , הוא ינמק את פרישתו בסיבה אחרת ואת התפטרותו יממש בתאריך אחר . הודעתו נתקבלה בתדהמה ועבר רגע עד שחזרה יכולת הדבור . בגין הודיע אז , שעם כל הרגישות והחשיבות ההיסטורית של החלטת היום , רפול , הערכת מודיעין בעקבות פניה מהרמטכ"ל יגאל ידין , לא יכול לחיות עם ההחלטה מנחם בגין , ראש הממשלה דחה ההכרעה ושיכנע הממשלה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help