|
|
Page:18
אישים היודעים כיצד להתייחס אל ההערכות המובאות בפניהם . ומכאן שזהו התחום העיקרי בו נדרש המודיעין " ללמד ולחנך" את המדינאי הטרי , הירוק וחסר הניסיון המוקדם . ומכאן באה חובתו של המודיעין להתיחס לקברניט כאל הבן הרביעי בהגדה של פסח בגישה של "את פתח לו . " המודיעין מפיץ ידיעות , מדווח על התפתחויות חדשות , נותן הערכות ולעתים נזקק להציג השערות . יש חשיבות ראשונה במעלה באבחנה בין מסירה והפצה של "ידיעה" לבין הצגת "דעה" בין אם זו "הערכה" או "השערה . " אנו , אנשי המודיעין יודעים היטב מה ההבדל בין השניים : "ידיעה" היא תמיד מידע עובדתי שהתקבל במערכת מאחד ממקורות איסוף המודיעין שלנו . על בסיס היכרותנו עם מקור הידיעה אנו יכולים , ואף חייבים להצביע על מידת האמינות של הידיעה . לא כן הדבר כאשר מדובר בהצגת "דעה , " "הערכה" או "השערה מודיעינית . " זהו ניסיון להשיב על שאלה כאשר אין בידינו מידע אמין ועדכני , ומכאן שזה תמיד תחליף לתשובה עובדתית . " דעה" זו נשענת אמנם על מיטב שיפוטנו , על המידע והנסיון שבידינו ועל יכולתנו להקיש על העשוי לקרות בתנאים מסוימים , אולם זו לעולם ספקולציה המלווה בדרך כלל גם בציון המגדיר את הערכתנו והשערתנו למידת סבירותה של ספקולציה זו . ההגינות האינטלקטואלית והחובה המקצועית מחיבת את איש המודיעין להבהיר ולהדגיש כי ההערכה או ההשערה אותה הצגנו ודרגת סבירותה , איננה " תורה מסיני . " אם ניטול כאן , כדוגמה , את המקרה החמור ביותר בתחום המידע וההערכה המודיעיניים שידעה ישראל , ערב מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973- הרי המידע שעמד באותה עת לרשות המודיעין היה ברור וחד-משמעי : היה בידי המודיעין פרוט מלא על הפריסה ועל היערכות צבאות סוריה ומצרים לאורך הקו הסורי ברמת הגולן ולאורך תעלת סואץ , בזירת מצרים . לא כן היתה ה"דעה" או ה"הערכה" אותה הציגו ראשי אמ"ן , בנסיונם להסביר ולפרש צעדים אלה . מותר ואף טבעי למודיעין שיטעה בהערכה , אולם אם לא יבהיר לקברניט כי זו דעה בלבד , וכי באין בידו מידע התומך הערכה זו , או אז יהא המודיעין אשם בהטעיה . המידע וההערכה המודיעיניים ממלאים תפקיד נכבד ביותר בכל הדיונים בהם מתקבלות החלטות מדיניות , אולם ראוי לעשות כאן סדר ולהבהיר את ההבדל הדומיננטי בין "הערכת המודיעין" לבין " הערכת המצב . " הערכת המודיעין מתיחסת לשיקולים ולצעדים הצפויים של הצד השני , של היריב או האויב . לכל היותר תתיחס הערכת המודיעין גם למערכת החיצונית לישראל , לרבות לגורמים הבינלאומיים . לא כן "הערכת המצב" - זו נועדה לאפשר קבלת החלטה ישראלית ומכאן חובת מעריך-המצב לבחון את החלופות העומדות בפני ישראל ולעשות זאת על בסיס מכלול כלל הגורמים העשויים להשפיע על ההחלטה , בדגש על הגורמים והשיקולים הפנים-ישראליים : הצבאיים , החברתיים , הכלכליים והאידיאולוגיים-פוליטיים . במסגרת הערכה זו , ממלאת הערכת המודיעין תפקיד נכבד אולם לעולם אין הערכה זו אלא גורם ומרכיב אחד בהערכת-מצב כוללת זו . ומכאן מותר ואף טבעי לקברניט שיקבל החלטה המנוגדת להערכת המודיעין . אילו ידע המודיעין על שיחות דיין - תוהמי אולם כאן נכנסת חובתו של הקברניט . קודם שיקבל החלטה ראוי כי ישמע את המודיעין ואת הערכת המודיעין וישלבם בכל שלבי המחשבה ותהליך ההחלטה : השלב הראשון - שלב החשיבה , ההתלבטות המקדימה את קבלת ההחלטה . על המודיעין להיות שותף מלא לדיונים אלה ואגב , אסור כי ימצא בידי הקברניט מידע " מדיני" רלבנטי שהמודיעין איננו מודע לו , ומכאן שאיננו יכול לשלבו בהערכותיו . ב , 1977- לא התיחס המודיעין לאפשרות של יזמת השלום המצרית ולביקורו הדרמטי של הנשיא סדאת . אפשר , ואף סביר , כי הערכת המודיעין היתה משתנה אילו היה שותף לידיעה על שיחות שר החוץ של ישראל , משה דיין , עם סגן ראש ממשלת מצרים , הד' תוהמי : השלב השני - ראוי כי המודיעין יהא נוכח בעת דיוני הדרג המדיני לצורך קבלת ההחלטה . אך טבעי הוא כי ימצאו תמיד חברים בקבינט אשר יבקשו לשאול , לברר וללבן סוגיה זו או אחרת עם אנשי המודיעין . ומכאן שהמודיעין חייב לא רק להיות נוכח אלא ראוי כי יוכל להתיחס ולהגיב על שאלות ודברים שיאמרו בעת הדיונים . ולבסוף , בשלב השלישי , לאחר שהתקבלו ההחלטות , תפקיד המודיעין לנתח את משמעותן ולהציג את התגובות והתוצאות האפשריות להחלטה שקיבל הדרג המדיני . הקברניט והשמירה על סודות המדינה האינטראקציה מודיעין-קברניט ממוקדת בשני תחומים עיקריים . הראשון - מניעה מראש ולאחר מכן - מעקב שיטתי אחר המערך הגדול של אנשי בטחון ועובדי מדינה החשופים למידע ביטחוני רגיש : והתחום השני - הגנה קפדנית על סודות המדינה ובכלל זה , כמובן , גם על מקורות המודיעין . המודיעין לא יוכל להשיג את מטרתו בשני תחומים אלה ללא שיתוף פעולה הדוק ביותר עם הקברניט החיב להבין ולגבות את הצעדים הננקטים . תפקיד המודיעין למפות את כלל התפקידים במגזר הציבורי ולהגדיר את רמת הסיווג הבטחוני הנדרשת בכל תפקיד כזה . בדרך הטבע - הרוב המכריע של התפקידים ייכללו בקטגוריה של "בלמ"ס" ( הבלתי מסווג , ( מיעוטם - יכללו בדרג של "סודי ביותר" וברמה הגבוהה ביותר . הדרג המדיני חיב לתת גיבוי לסיווג זה , ועם כל רצונם של הפוליטיקאים לשבץ את אנשי שלומם לתפקידי המפתח , חיוני כי גם אלה יהיו כפופים להגדרות הסיווג והמידור הבטחוני המקצועי . אלא שבכך לא הסתימו הדברים - אין די בבדיקה חד-פעמית של אדם לתפקיד . דרושים מעקב ובדיקות חוזרות של כל אדם , לפחות אחת לחמש שנים . הפגישה נשמרה בסוד
|
|