|
|
Page:16
יכולים להיכנס בו . אבל יקרה שיהודי מישראל שבא ועמד לפני הפתח ואמר ' עובדיה , עובדיה , ישראלי הנני , פתח שעריך ותנני לבוא אל ביתך , ' ותיפתח הדלת מאליה ( אף כי נעולה על מנעול היא ) ויבוא האיש בתוכה . דבר שכיח מאוד הוא לפי דברי יהודי מוסול . " בעקרה , שלדבריו הייתה קרויה בפי חלק מתושביה היהודים " עקרון , " מצא שילוח 130 משפחות ובסך הכול כ800- נפש . גם כאן רוב היהודים עסקו במלאכת אריגת הבדים וצביעתם , והאחרים עסקו במסחר . מחוץ לעקרה חיו עוד 40 או 50 משפחות יהודיות שעסקו בחקלאות . שילוח ידע לספר כי האורגים מכרו מכנסיים לכורדים ב 2 . 5- רופיות בעוד עלות ייצורם 1 . 5 רופיה . עוד סיפר , כי לבית הכנסת יש " ווקף" ( הקדש ) בדמות כרמים , וכן גניזה גדולה מאוד . גם כאן ציין שילוח כי " שאיפת יהודי עקרה לעלות לארץ . " בארביל מצא שילוח הרבה יהודים דוברי עברית . את ראש הקהילה תיאר כציוני וסיפר שהוא מתרים לטובת " קרן היסוד" וכי בשנת הקונגרס הציוני הי"ז ( 1929 ) נמכרו בארביל 500 שקלים ציוניים , יותר ממספר השקלים שנמכרו בעיראק כולה . בקרב יהודי ארביל הוא גילה בקיאות גדולה בכל שאלות הציונות והמפלגות הציוניות וגם הערצה לחיים וייצמן . בכל אחד מבתי הכנסת בארביל מצא שילוח קופסה של הקרן הקיימת לישראל , ו"אם יבוא מורה עברי מהארץ לארביל , מוכנה הקהילה להשתתף בהחזקתו ב40-30- רופיות לחודש . " לדבריו יש בארביל " ילדים שנקראו בשמות מנהיגי הציונות : וייצמן , הרצל , אחד העם , מונטיפיורי וכו . "' בארביל התגוררו יהודים , כורדים , ערבים ומעט נוצרים , ושילוח העיר כי ראש הקהילה , שהיה חבר גם בהנהלת המחוז , " משתדל להכניס ריב ומדנים בין הקורדים והמוסלמים ( כי הקורדים ידידים הם ליהודים , ולא כן הישמעאלים . " ( בדאהוכ חיו בעת ביקורו כ200- משפחות . שילוח סיפר כי " ראש הקהילה - המוח'תאר - הוא סנדלר אך גם בעל נחלאות . " על עמאדיה סיפר שילוח כי יש בה בסך הכול 50 משפחות , אבל " הקהילה מחולקת לשניים ( זה שנה אחת ) כנהוג בישראל . מחלוקת שפרצה בעניין > ... ? שהיה שייך לאישה אחת וכו . "' גם כאן שני שלישים מן המשפחות מתפרנסות מאריגה ; ל20- מהמשפחות " נחלות , שדות וגנים ; " יהודים אחרים הם רוכלים , ו"לעשירי הקהילה 600-500 פונט . " שילוח ניסה לאסוף פרטים על קהילות יהודיות , קטנות ככל שיהיו . כך , בעת ביקורו בעקרה , בדק גם מה עלה בגורל יהודי הכפר הסמוך שושה , ודיווח ש40-20- שנה לפני ביקורו " האדון חנו , איש עקרה , בעיניו ראה 120 בית שם . " בעת ביקורו של שילוח בשושה נותרו שם רק עשר משפחות יהודיות . שילוח ציין כי חשיבותו של הכפר שושה בכך שקבור בו עלפי המסורת אוריה החתי , וכי בכל שנה בחג הסוכות עולים יהודי עקרה לקבר אוריה . בכפר נוסף , ברזאן , חיו 42 שנה קודם שהגיע לשם כ60- משפחות , אחר כך פחת מספרן ל, 20- ובעת ביקורו יהודי ברזאן " מתארחים" בעקרה . הגדרת יהודי ברזאן כאורחים בעקרה באה , כנראה , להעיד שהמשיכו לשמור על ייחודם כקהילה ולא נטמעו בקרב יהודי עקרה . באותה הזדמנות גם סיפר שילוח כי חמש משפחות שמוצאן בברזאן עלו ארצה . כפר אחר שביקר בו , בית אל-נור , היה מיושב כולו ביהודים 15 - משפחות . שילוח התייחס בדוח שלו גם לבני הארץ הלא-יהודים . כך , למשל , סיפר כי בעת מסעו מעקרה למוסול עבר גם בכפר סינג'ר , שרוב תושביו " יזידים עובדי השטן" החובשים כובעים אדומים ואשר " אינם יורקים בשום פנים ואופן כי בזה פוגעים הם בכבוד השטן . " בעמאדיה שמע שילוח גם על רפואה עממית : " כורדי כי יכאב ראשו הולך אצל סייד ( ממשפחת הנביא ) וזה מניח את ידו על ראשו הכואב ויעבור הכאב . " מטרת השליחות הייתה לדווח למוסדות היישוב על מצב יהודי עיראק , וכן על היערכות הבריטים והעיראקים נוכח ההתפתחויות בארץ בדוח שהעביר לארץ הוא נדרש למצבן הסוציו-אקונומי של הקהילות ; ליחסים בתוכן ובינן לבין האוכלוסייה הערבית והכורדית ; וליחסן לציונות יהודי עיראק בשנות ה , 30- חברי תזמורת בגדדית
|
|