|
|
Page:10
הבנק שפתח חשבון זמני של תקווה במחצית השנייה של שנות ה80- עשתה ישראל רבות בתחום האזרחי והכלכלי כדי לשפר באופן ניכר את איכות החיים של התושבים בגדה , וכדי לחזק מבחינה פוליטית את הגורמים הפלסטיניים המתונים ואת אלה שנחשבו פרו-ירדניים . בתוך כך בין השאר בוטלו " אגודות הכפרים" ( ניסיון קודם להקים מנהיגות מקומית בחסות ישראל , ( מונו ראשי ערים וראשי מוסדות מוניציפאליים מתונים ופרו-ירדניים . כמו כן ניתנו הקלות משמעותיות לפעילות שתשפר את איכות החיים בתחומי הכלכלה והפיננסים , בתמיכה ועידוד של מוסדות בין-לאומיים הפועלים לסיוע בשטחים . שיאה של פעילות זו היה ב1986- עם השגתו של הסכם לפתיחתו מחדש של בנק קהיר-עמאן ( נסגר בשנת , ( 1967 הבנק הראשון והיחיד שהחל לפעול ביו"ש לאחר מלחמת ששת הימים . הירדנים ראו בפתיחת הבנק אפשרות לחיזוק ערוצי ההשפעה שלהם . ישראל עדכנה את האמריקנים בעניין המהלך בגדה . בחלק חשוב מפעילות זו היה תיאום עם נציגים ירדניים שביקרו בגדה וכמו כן פגישות חשאיות עם נציגי ארמון המלך ' המוסד' היה אחראי לארגון המפגשים . מערכת היחסים המצוינת ששרתה בין דרגי העבודה סייעה להתגבר על מכשולים משפטיים ובנקאיים . הסכם על הקמת הבנק נחתם באירופה , ועליו חתמו נציגים בכירים מישראל ומקביליהם הירדניים . על אף זאת , לא נמנעה ההתנתקות של ירדן מהגדה ב1988- עקב פרוץ האינתיפאדה הראשונה . שמוליק גורן בעבר סגן ראש המוסד ומתאם הפעולות בשטחים מאפשרת לתת לקרבה ביחסים ביטוי פומבי . המתח הקיים בין "המשטר האחראי" בירדן לבין " האליטה התוקפנית" שלו הוא הגורם העיקרי המעצב את האסטרטגיה הלאומית של ירדן , בעיקר בשאלות הנוגעות לזהות הממלכה , שיש להן השלכות קיומיות על צביונה ועל המשך הישרדותה . עוצמת הרדיקליות של האליטה בירדן מוגברת בשל משקלם הרב של הפלסטינים באוכלוסייה , ובשל העובדה ששאלת הזהות כרוכה בשאלת המדינה הפלסטינית ( גם שלפי שעה אין איום קיומי על המשטר . ( החזון הירדני בטווח הארוך - שלדעת ד"ר שיפטן אינו בר מימוש - מייחל להתגבשותה של מנהיגות פלסטינית חזקה ואחראית שתסדיר את יחסיה עם ישראל ברוח ההאשמית . שיפטן טוען כי בטווח הבינוני ירדן מציבה את השמירה על הישרדות המשטר בראש מעייניה ( הוא אינו מזהה איום קונקרטי על מימוש מטרה זו , אך איום כזה עלול להופיע במפתיע . ( לכן , בטווח הקצר והבינוני , מעריך שיפטן , ירדן תפעל באסטרטגיה של בקרת נזקים ולא של פתרון מהותי : היא תחתור למצב שיאפשר למשטר להמשיך ולהתקיים בכל מחיר . לפי תרחיש זה , ירדן מצפה מישראל להמשיך ולהכיל את האיום מצד התנועה הלאומית הפלסטינית , ולאפשר את המשך קיומו של רעיון " שתי מדינות לשני עמים" כבסיס להסדר עתידי ( תוך שלילה כמובן של רעיון הפיכתה של ירדן למולדת החלופית של הפלסטינים . ( פתרון כזה יאפשר לירדן מרווח נשימה לעשור או שניים . בנתונים הנוכחיים אין לירדן , סבור שיפטן , הפריבילגיה לחשוב מעבר לטווח זה . יש ביטחון בשלום אלוף ( מיל ( ' עמוס גלעד , ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון . השלום עם ירדן הוא סיפור הצלחה , לפחות במישור הביטחוני . ירדן היא מרכז השפיות והיציבות באזור . הצבא הירדני הוא צבא מקצועי ומיומן שעבר מפת יוטבתה *
|
|
|