|
|
Page:4
הממד החדש של הלחימה - סייבר ראש אמ"ן אלוף עמוס ידלין על מלחמת העתיד * כטייס קרב ותיק ומאמין גדול בכוח אווירי , אני מתבונן בעניין רב בממד לחימה חדש שמתפתח במאה ה21- ומצטרף לזרועות היבשה , הים והאוויר . קשה לקבוע אם הממד הקיברנטי כבר עבר את הנקודה שבה היה הכוח האווירי ב , 1914- ואם הוא בנקודה שבה היה הכוח האווירי במלחמת העולם השנייה ; אך אין ספק - ממד הסייבר המריא כממד צבאי . קיימים בממד הסייבר שלושה תחומים : איסוף , התקפה והגנה . איסוף מודיעין - עצרו לרגע וחשבו על המחשב האישי בביתכם . חשבו על תיקיית התמונות התמימה שלכם , מה היא מספרת על תחומי העניין שלכם . כעת הקדישו רגע מחשבה למסמכים המקצועיים השמורים במחשבכם , מה יוכל זר להבין מהם ? נתוני חשבון הבנק , הזמנת כרטיסים לחו"ל , כתובות הדואר ועוד ועוד . אנו חיים בעולמות ממוחשבים - מחשב כף היד , הסלולר , האינטרנט - ומי שיצליח לפרוץ לעולמות אלה יהיה מסוגל לדעת את כל מה שמספרים עלינו . ודי לחכימא ברמיזא . התקפה - לא רק מידע מאוחסן כיום ברשתות מחשב . כל מערכות חיינו נשלטות באמצעים ממוחשבים . באפריל 2007 הותקפו אתרי ממשל , בנקים ועיתונות באסטוניה בעקבות הזזת פסל מהעידן הקומוניסטי . אסטוניה הפנתה אצבע מאשימה לעבר רוסיה , אולם עד היום לא הוכח סופית מי עמד מאחורי התקיפה . בגיאורגיה האשימו המקומיים האקרים רוסיים בתקיפת רשתות מקומיות בזמן המלחמה בקיץ . 2008 המקרה האחרון ברשימה חלקית זו , היא המתקפה על רשתות מחשב בארצות הברית ובדרום קוריאה . המודיעין הדרום קוריאני האשים את שכניו מהצפון בתקיפה , ועד היום לא אומתה הטענה . אך בואו נניח לרגע אחד למתקפות העבר ונביט אל העתיד . שוו בנפשכם את היקף הנזק שיכול לגרום האקר בודד מיומן אם יצליח לחדור למערכות הבקרה הממוחשבות של חברות תשתית , תחבורה ותקשורת . הגנה - בשלב זה , לאחר שדיברנו על פוטנציאל האיסוף והתקיפה הגלום בסייבר , נדמה שאין צורך להרחיב את הדיבור על חשיבות ההגנה . אף שהוא נדמה כפחות זוהר , מאמץ זה אינו נופל ואולי עולה בחשיבותו על שני קודמיו . כאשר דנים כיום בעולם בדרך הנכונה להתמודד מבחינה ארגונית עם אתגר הסייבר , רבים סבורים כי המענה ההגנתי צריך לדור בכפיפה אחת עם יכולות האיסוף והתקיפה . עדיין קשה להעריך כיצד ישנה הסייבר את עולם המלחמה : הסייבר מקנה למדינות קטנות וליחידים כוח שהיה בעבר שמור למעצמות הגדולות בלבד . בדומה להתפתחות שחלה בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים , קיים פה פוטנציאל להפעלת כוח שאינה מסכנת חיי לוחמים , אך מסוגלת לפגוע במרכיבי כוח צבאי ובתפקוד כלכלי של מדינות , ללא מגבלת טווח וללא מגבלת תווך . הפעילות בסייבר מעלה שאלות לא פשוטות שיש לדון בהן , ולא רק בחדרי חדרים . שאלות אלה נוגעות לטיבה של הרתעה שתמנע מלחמה בעולם הקיברנטי , לטיבה של התרעה על מתקפה פוטנציאלית ; כיצד קובעים אחריות למעשים במרחב הווירטואלי ובאיזה אופן ניתן להכיל עימות מסלים בין מקלדות אנונימיות - כל אלה רק מתחילים להתברר כעת . ידידינו בעולם חולקים עמנו את ההתלבטויות האלה . בארצות הברית הוקם פיקוד סייבר , ובבריטניה יש גוף רשמי שתפקידו לעסוק בכך , משום שהם מבינים שיש להסדיר את האחריות להתמודדות עם עולם חדש ומתפתח זה . אני מבקש לציין שממד הלחימה בסייבר הולם היטב את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל . מדובר בממד שאינו מחייב משאבי תקציב כבדים או אוצרות טבע . מדובר בתחום המופעל ביכולות " כחול-לבן" ושאינו תלוי בסיוע או בטכנולוגיה זרה . מדובר בתחום המוכר היטב לישראלים הצעירים במדינה שהוגדרה לאחרונה כ"מדינת סטארט-אפ . " חשוב לשמור על המקום המוביל בתחום , בייחוד לנוכח קצב השינויים המסחרר בעולם הסייבר . אם לטייסים הראשונים היו לכל הפחות כמה שנים להסתגל לכל קפיצת דרך , הרי כיום במקרה הטוב עומדים לרשותנו חודשים אחדים . לשמחתי , מדי יום אני פוגש את החיילים והקצינים הצעירים שתפקידם להצעיד אותנו בביטחון אל העולם החדש הזה . מהמפגשים האלה אני שואב עידוד ונוכח לדעת שיש לנו כל מה שנחוץ כדי להתמודד בליגת-העל של הסייבר . כאשר דנים כיום בעולם בדרך הנכונה להתמודד מבחינה ארגונית עם אתגר הסייבר , רבים סבורים כי המענה ההגנתי צריך לדור בכפיפה אחת עם יכולות האיסוף והתקיפה עדיין קשה להעריך כיצד ישנה הסייבר את עולם המלחמה : הסייבר מקנה למדינות קטנות וליחידים כוח שהיה בעבר שמור למעצמות הגדולות בלבד * דברים שנישאו בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי בחנוכה תש"ע
|
|