sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:35

מנגד , המחקר לא מצא שהיעדר היכרות והבנה אינטימית של החברה , התרבות והפוליטיקה האיראניות יצר בעיה , כיוון שהמומחה הראשי לענייני איראן CIAI דיבר פרסית והכיר את התרבות הפרסית , ושאר המומחים צברו ניסיון בן כמה שנים במחקר על איראן . כאשר גירוויס סיים את מחקרו , משבר בני הערובה עוד לא החל . ככל הידוע הוא גם לא ראיין גורמים בצוות השגרירות בטהראן שכבר הספיקו לחזור לארהיב . ייתכן שזו הייתה הסיבה שבגללה הוא לא ראה בבערות מקצועית גורם מרכזי לכשל המודיעיני . אבל נראה ששורש הכשל בהבנת התהליכים שעברה איראן לפני המהפכה הוא בדיוק האתנוצנטריות ( הנטייה להסתכל על העולם מזווית התרבות של המתבונן ) הזו שיצרה מצב שבו האמריקאים שהיו אמורים לדעת מה קורה ידעו כה מעט על המדינה שבה שירתו ולכן התקשו להבין מה מתרחש . ראש התחנה של n ciA באיראן , שהיה אחד מבני הערובה ונחקר חקירות ארוכות על ידי שוביו , כתב בזיכרונותיו כי יותר משחוקריו נדהמו לגלות כי אינו מדבר את שפת המקום ואינו מכיר את מנהגי איראן , את תרבותה ואת ההיסטוריה שלה - הם נעלבו מכך . איש מצוות H CIA ש \ ז \ צב בשגרירות לא הכיר את איראן טוב ממנו . ככל הידוע , גם מבין יותר מאלף אנשי צוות בשגרירות האמריקאית בטהראן , רק אחד או שניים דיברו פרסית . לא ייפלא על כן שאף כי חיו במדינה ויכלו לראות כמו כל אחד אחר את התהליכים המהפכניים קורמים עור וגידים מול עיניהם , הם לא הבינו מה קורה . ומכיוון שהערכת המודיעין 2 CIA ובשאר גופי המחקר של הקהילה נשענה במידה רבה על דיווחיהם , ברור גם מדוע התובנה ששלטון השאה נמצא בסכנה נקלטה מאוחר כל כך . ההסברים להצלחה הישראלית בהשוואה לכשל האמריקאי מול הכשל האמריקאי בולטת ההצלחה הישראלית . אומנם גם כאן הייתה הערכת חסר של ממדי הסכנה מהשלב שבו נאלץ השאה לעזוב את המדינה , אבל לאורך רוב הדרך הערכת המודיעין שהתגבשה בעיקר בנציגות הישראלית בטהראן וב"מוסד" קלעה למטרה . את ההבדל בין שתי ההערכות ניתן להסביר בשלוש סיבות עיקריות . ראשית , בניגוד למעמדה של ארה"ב באיראן , שהיה רשמי ואיתן , לישראל היו אומנם קשרים אסטרטגיים חשובים עם איראן , ושיתוף הפעולה נמתח לתחומים נוספים , אבל הקשרים האלה היו נסתרים ומותנים במידה רבה בנכונותו וביכולתו של השאה לעמוד בלחצים כדי להמשיך לטפחם . כתוצאה מכך בישראל הייתה קיימת מלכתחילה רגישות רבה למעמדו וליציבות שלטונו של השאה . סביר להניח שהטראומה של הכישלון המודיעיני ב 1973 חידדה עוד יותר רגישות זו . שנית , בניגוד לעמיתיהם האמריקאים , הישראלים למדו היטב את איראן , את מסורותיה , את תרבותה ואת ההיסטוריה שלה . כך למשל , קודם לכניסתם לתפקיד של ראש שלוחת "המוסד" ומזכיר השלוחה באביב 1977 הם למדו במשך חודשיים במכון מיוחד בטהראן את השפה . כך גם אחרים בנציגות . התוצאה הייתה שהם יכלו לדבר ישירות גם עם האיראני ברחוב וגם עם פקידי ממשל שהיו פתוחים יותר לדבר עם נציגים זרים בלשונם הם . חלק מהנציגים הישראלים באיראן - דוגמת מאיר עזרי ששימש שגריר ונולד באיראן , או כמו יעקוב נמרודי , שחי בה הרבה שנים ולמד את תרבותה - יכלו להרגיש את דופק החיים האיראני ממש כבני המקום . נמרודי סיפר שכששמע בסוף 1978 שבמשרדים ממשלתיים הורידו את תמונת השאה הוא הבין שזה קץ המשטה כיוון שבתנאים רגילים מעשה כזה היה מעמיד את מבצעו בסכנת חיים . נראה שההבנה הטובה של המהות האיראנית סייעה לשגריר ולראש שלוחת "המוסד" בגוהראן לגבש הערכה , כבר באמצע , 1977 שהולך ונבנה איום על יציבות המשטר הדגש שהושם על הבנת החברה שבה פעלו לא היה ייחודי רק לישראלים . כל אנשי הקג"ב בטהראן ( למעט נציג המפלגה ) ידעו פרסית , ניזונו מאמצעי התקשורת המקומיים ויכלו להסתדר היטב בצורה עצמאית ברחובות העיר במובן זה ייתכן שדווקא הבורות האמריקאית בנושא הייתה יוצאת הדופן ותרמה יותר מכל לכשל האמריקאי . ולבסוף , היכולת לתקשר עם בני המקום בשפתם ובצורה בלתי פורמלית , לצד נכונותם של יהודים איראנים לסייע לנציגי ישראל גם בתחום מתן האינפורמציה , פתחו בפניהם שערי מידע שלא היו פתוחים לאחרים . כתוצאה מזה עמדה לרשותם אינפורמציה לא רק על הנעשה בטהראן אלא גם על אשר קורה בערים אחרות , ולא רק על אשר קורה בצמרת אלא גם על הלכי הרוח ונטיות הלב של הציבור האיראני . בדיקטטורה שבה מצד אחד התקשורת אינה מדווחת חדשות שאינן נוחות למשטר , ומהצד האחר הולכת וגוברת התסיסה העממית נגדו , מידע כזה הופך להיות בעל חשיבות קריטית . האופן הבלתי פורמלי שבו התבצע תהליך ההערכה הישראלי בטהראן , לצד קשר מתמיד וביקורים שוטפים - ממש עד הרגע האחרון - של גורמי מודיעין ישראליים בכירים באיראן , אפשרו מיצוי נאות של המידע הזמין ללא הליכים ביורוקרטיים מסובכים . לסיכום , ה"בבושקות" במוסקבה וסוחרי השטיחים בבזאר בטהראן יכולים לשמש המעריכים הטובים ביותר של תהליכים מהפכניים שעוברות החברות שלהם . לישראל היו "בבושקות" כאלה באיראן ב . 1978 לאמריקאים לא . נראה שזו הסיבה העיקרית להצלחה הישראלית ולכישלון האמריקאי בחיזוי קריסת משטר השאה . נראה ששורש הכשל בהבנת התהליכים שעברה איראן לפני המהפכה הוא האתנוצנסריות , שיצרה מצב שבו האמריקאים שהיו אמורים לדעת מה קורה ידעו כה מעס על המדינה שבה שירתו ולכן התקשו להבין מה מתרחש

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help