|
|
Page:34
קבע כי "רמת האלימות נמוכה , " במסמך נוסף שיצא כמה ימים אחר כך העריכה השגרירות כי המהומות שהתחוללו בערים ובעיירות בשבועות האחרונים "לא מציבות איום על יציבות המשטר . " מסמך מודיעין שיצא באוגוסט וצוטט על ידי הנשיא קרטר קבע כי "איראן אינה במצב מהפכני או אפילו טרום-מהפכני . " ב 6 בספטמבר 1978 יצאה הטיוטה האחרונה של מסמך H NIE שבכתיבתו הוחל בינואר היא קבעה כי "השאה נתמך , על פי רוב לא בהתלהבות גדולה , על ידי רוב הגורמים המשמעותיים במבנה הכוח הנוכחי , " וכי לנוכח החלופה של חוסר ודאות , גורמי הכוח באיראן לא רואים בנוח הקמת ממשל ללא מלך חזק . באוגוסט הקים השאה ממשלה חדשה בניסיון למצוא פשרה עם גורמי האופוזיציה . חרף מחוות שונות , הניסיון נכשל . בתחילת ספטמבר החלו הפגנות ענק . חצי מיליון מפגינים צעדו בסדר מופתי ב 7 בספטמבר בטהראן תחת הסיסמה " מוות לשאה , " תוך שחילקו פרחים לחיילים במטרה לשבות את לבם . בעימותים שפרצו נהרגו כ 300 מפגינים , ועל רקע ההידרדרות הוכרז על כינון משטר צבאי . בדיעבד נראה כי אירועים אלה סימנו את קץ הסיכוי למצוא פשרה למשבר המחריף . ההסלמה במצב החלה להשתקף בצורה טובה יותר במסמכים אמריקאיים מאותה תקופה שקבעו כי "עמדות נוקשות ביותר נגד המשטר , " בעיקר של ההנהגה הדתית , מונעות כל פשרה או משא ומתן . הערכת המודיעין היומית מ 14 בספטמבר , שהתמקדה בסיכויי משטר השאה לשרוד , קבעה כי יש גבול למידת היכולות של המשטר להתפשר עם קבוצות האופוזיציה שאינן מוכנות להתפשר על עמדותיהן . אולם היא נמנעה מלהתייחס למשמעויות הנגזרות מסיטואציה שבה פשרה אינה אפשרית . בערך באותו מועד העריך ראש אמ"ן לשעבר , אהרון יריב , כי המצב באיראן אינו טוב והמליץ ליעקב נמרודי , מי שהיה הנספח הצבאי באיראן ועתה בעל עסקים נכבדים שם , "שלא להיכנס לעסקאות לטווח ארוך , ולגבי מה שיש ... להוציא בשיטה שלא תפגע בנו במהלך העניינים . " שינוי המדיניות בהתאם להמלצה זו החל כמה ימים ארור כך . משהחמיר המצב בעקבות הפרות סדר המוניות והפגנות ענק הוחל בפינוי . בין 6 בנובמבר לאמצע דצמבר 1978 פונו מאיראן כמעט כל האזרחים הישראלים למעט נציגים רשמיים וכמה שליחי חברות שעדיין פעלו במקום , כולל אנשי אל על . עד אותו מועד התפנו מאיראן כ 25 אלף אזרחים אמריקאים , ו 10 , 000 נשארו . ב 16 בינואר 1979 עזב השאה את איראן . השגריר יוסף הרמלין העריך כי בעקבות זאת הסתיים התפקיד הישראלי במדינה והגיעה העת לפינוי הישראלים שנותרו . למרות זאת , ולאור הערכה לא נכונה שלפיה גורמי הצבא ימנעו השתלטות כוללת של אנשי רוומייני על המדינה , הפינוי התאחר , מה שהעמיד בסכנה את 34 הישראלים האחרונים שנותרו שם . הם פונו , בסופו של דבר , באישור השלטונות , במטוס האמריקאי הראשון שנשלח לחלץ את אזרחי ארה"ב במהלך התוהו ובוהו ששלט במדינה לאחר ניצחון המהפכנים . ההסברים לבשל ההערכה האמריקאי ב 2010 התפרסם מחקרו של פרופ' רוברט גירוויס מאוניברסיטת קולומביה על שורשי הכשל המודיעיני האמריקאי באיראן ( 1979 ) ובעיראק . ( 2003 ) ב 1979 ביקש n ciA מגרוויס , מהחשובים שבחוקרי תחום היחסים הבינלאומיים זה קרוב ל40- שנה , לבצע "ניתוח שלאחר המוות" למקורות הכשל ההערכתי במקרה האיראני לצורך זה הוא קיבל נגישות לרוב החומר המודיעיני הרלוונטי . הספר שהוציא בנוי בחלקו האיראני על מחקרו דאז . בביצוע ה"פוסט מורטם" מיד לאחר קריסת משטר השאה זיהה גירוויס נקודות תורפה רבות בהערכה המודיעינית האמריקאית . ביניהן : הערכת חסר של הקשיים שהיו כרוכים בביצוע "המהפכה הלבנה" שאותה הנהיג השאה זה תקופה ארוכה והתסכול העממי שהיא הולידה,- האמונה שברגע המבחן האמיתי השאה יעשה שימוש יותר אגרסיבי בכוח כדי לשים קץ למהפכה , ההערכה שגורמי האופוזיציה , שהיו בנויים מאלמנטים דתיים , בורגניים ופרו-קומוניסטים , יתפצלו בסופו של דבר וכתוצאה מכך תיחלש תנועת ההתנגדות למשטר , הערכת חסר של עוצמת האופוזיציה הדתית והתמיכה החזקה שהייתה לה בדעת הקהל האיראנית , תמיכה שהלכה וגדלה ככל שהמהפכה הסלימה ; אי הבנה לגבי מצבו הנפשי של השאה שהיה , על פי עדות אלה שבאו איתו במגע , מפוחד , במצב רוח רע , עייף וחסר נחישות ( עובדת היותו חולה סרטן התבררה רק מאוחר יותר ;( מידע לא מספק על היקף ההפגנות , על אופיין ועל הכיוון שבו התפתחה התסיסה נגד המשטר ; והיעדר תשומת לב מספקת לקשיים הפנימיים שיצרה תוכנית הפיתוח השאפתנית של השאה , שהביאה לשגשוג השחיתות , להתרחבות הפערים הכלכליים ולעליית האינפלציה . לצד אלה קבע הדו"ח של גדוויס כי הגורמים הרשמיים האמריקאיים ניהלו מעט מאוד מגעים עם גורמי אופוזיציה , וגם כשיצרו קשר כזה הוא היה עם הגורמים ה"מודתיים י ולא עם האופוזיציה הדתית ובמיוחד עם אנשי חומייני . נטייה זו הייתה , לפחות בחלקה , תוצר של אילוץ פוליטי , קרי הקושי ליצור קשר עם מתנגדי השאה כיוון שקשר כזה היה מתפרש כביטוי להתנגדות אמריקאית למשטח . נוסף על כך , המחקר מצא הלימה גבוהה בין הערכת המודיעין הלאומית ומדיניות "הבית הלבן" כלפי איראן , מה שמעלה חשד לקיומו של מודיעין להשבעת רצון . עם זאת , גירוויס לא מצא כל הוכחות להטיות מודעות מהסוג הזה .
|
|