|
|
Page:32
מודיעיון מבס עומק למודיעין - בעריכת עמוס גלבוע מדור "מודיעיון / ' נועד לשמש במה למחשבת המודיעין ולדיסציפלינה של עשיית המודיעין בהקשרי הביטחון הלאומי , על מגוון הדעות הרווחות בארץ ופעמים גם בעולם . העשרת מרכיבים אלה ב"במה לוויכוח" תתרום ותסייע לביטחון הלאומי . בגיליון זה שני מאמרים בנושא מהפכות ומודיעין . הראשון , פרי עסו של פרופ' אורי בר יוסף , דן במהפכה האיראנית בסוף שנות ה 80 ובוחן את השאלה מדוע נכשלו האמריקאים בהבנת המציאות האיראנית וכשלו בחיזוי נפילת המשטר של השאה , ולעומתם דווקא המודיעין הישראלי הצליח . המאמר השני הוא של חוקר צעיר בתחום הביטחון הלאומי והמודיעין , והוא מנתח את ההבדלים בין " מהפכה" לבין "הפיכה , " מבחינת האתגרים שהן מציבות למודיעין . n * mw * nrtom 1 Hp nyy H | ta £ 0 Q ויו ^ הברנ העמווד ^ ןן בארה"ב וב «/* ו * רא 7 / י ^ רב 1 & ו 30 » ינ " ! * Bin ג ^ ראןן אורי בר יוסף * מהפכות הן אירועים קשה לחיזוי ובכל זאת מודיעין שמכיר עמוקות את החברה העומדת בפני סיטואציה מהפכנית יכול לרשום לזכותו יתרון בהערכת מה שעומד להתרחש המקרה של נפילת משטר השאה באיראן ב 979 ו מספק הזדמנות לבחון את הדברים דרך התמודדותם של שני מערכי מודיעין . זה של ישראל . שהפעיל נציגים דוברי השפה המקומית ולמד לעומק את התרבות והחברה שם ולכן זיהה את האיום על המשטר , וזה של ארה"ב . שגילה בורות במסורת המקום וגיבש הערכת חסר על עוצמת ההפגנות - ולכן הופתע ולא היה מוכן למשבר " אביב העמים" שעובר המזרח התיכון מאז תחילת 2011 עורר מחדש את המודעות לקשיים הכרוכים בחיזוי התרחשותם של אירועים מהפכניים כתוצאה מתסיסה עממית . אירועים מהסוג הזה אינם נפוצים כל כך בהיסטוריה , אך הם יכולים לקבוע את גורלה . המהפכה הצרפתית ב , 1789 המהפכה הבולשביקית ב 1917 או נפילת חומת ברלין ב 1989 הן דוגמאות קלאסיות לאירועים היסטוריים מהסוג הזה . בכל אחד מהם לא נבנתה מראש תוכנית מסודרת ומאורגנת לביצוע ההתקוממות , אבל בשלב מסוים של הדינמיקה שנוצרה ביחסים בין השלטון למי שתפס עצמו כמנוצל על ידי אותו שלטון , נוצרה מסה קריטית של תסכול מהמצב הקיים - תסכול שהוליד וליבה את המחאה ויצר את הסיטואציה המהפכנית . העובדה שאירועים מהסוג הזה אינם מתוכננים מקשה על ארגוני מודיעין לזהותם מראש . המתודה המודיעינית בנויה על איסוף שפע של פרטים המאפשרים להתמודד עם מצבים מורכבים אך מתוכננים . המקרה הקלאסי הוא זה של מתקפת פתע : המודיעין אמור לאסוף את הסימנים המעידים על הכנות הצד היריב לתקוף . אם עשה זאת נכון , אם הצליח להבין כראוי את משמעויותיהם ואם , נוסף על זה , הצליח גם לאסוף מידע על כוונת היריב לתקוף - יש סיכוי שיוכל לתת התרעה במועד . הסיכוי הזה אינו גדול , כפי שניתן ללמוד מאירועים כמו ברברוסה , פרל הרבור ויום הכיפורים . ובכל זאת , היו גם מצבים שבהם התרעה מודיעינית איכותית הכשילה מתקפת פתע - למשל בקרב מידווי באוקיינוס השקגו ב 1942 או במערכת קורסק ב . 1943 אבל המתודה המודיעינית הזו הולמת פחות את הנדרש ממתן התרעה על מהפכה מתקרבת . כאן איסוף הפרטים לא יעזור . מה שנדרש הוא תחושת בטן נכונה , שהיא כשלעצמה תוצר של הבנה עמוקה ואינטימית של החברה העומדת לעבור סיטואציה מהפכנית . מומחי n ciA ידעו במחצית השנייה של שנות ה 80 היכן מוצבת כל דיוויזיה של " ברית ורשה , " מה יש בראש הקרב של כל טיל סובייטי במתן התרעה על מהפכה מתקרבת מה שנדרש הוא תחושת בסן נכונה , שהיא כשלעצמה תוצר של הבנה עמוקה ואינסימית של החברה העומדת לעבור סיסואציה מהפכנית * פרופסור מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיסת חיפה , מתמחה בנושאי מודיעין
|
|