|
|
Page:19
לו לאות הוקרה על עשייתו ... גמל . בהמשך עזב דודו את שדה בוקר והחל ללמוד גיאולוגיה באוניברסיטה העברית . במקביל ללימודיו החל לעבוד ב"מחצבי ישראל" ועסק במיפוי גיאולוגי של המדינה . בתקופה הזאת עלו הוריו ובני משפחתו מדמשק , והוא סייע להם בתהליך קליטתם . בשנים אלה הכיר דודו את רעייתו הלן . השניים נישאו והקימו משפחה שתפסה חלק חשוב בחייו . מפליג למשימה ב"מבצע קדש" הוצב דודו כאיש מודיעין בחטיבה , 7 חטיבת השריון , וב , 1957 בהיותו איש מילואים , עבר קורס קציני מודיעין . מאז נקשרו חייו ונפשו בעשייה המודיעינית , והוא רתם את כישוריו ואת ניסיונו להכשרת דורות של אנשי מודיעין ברוב גופי הקהילה . את דרכו ביחידות המודיעין עשה דודו בעיקר ביחידה שכונתה אז "קת"מ . " השפה הערבית שהייתה שגורה בפיו , יכולת התקשורת הביךאישית שלו ונחישותו הרבה שימשו בידיו כלי עבודה מהמעלה הראשונה בכל הכרוך בהפעלה , בתחקור ובחקירה . יעקב נחמיאס , מי שהקים את זרוע החקש"בים ( חוקרי השבויים , ( נמנה עם מכריו של דודו , והוא אשר צירף את דודו ליחידה זו . כקצין ביחידה נמנה דודו עם הצוותים שביצעו את מלאכת איסוף המודיעין ברמה הטקטית בשעת קרבות . הוא שירת עם ידידו מוטי כפיר בצוות החקש"בים שהיה צמוד לתא"ל רפאל ( רפול ) איתן , מפקד אוגדה 36 במלחמת יום הכיפורים . בזיכרונותיו של מוטי כפיר עולות תמונות רבות מפעילותם המשותפת ומפרקי ידידותם הממושכת , אך יותר מכל עולה תמונה מרגשת של הדמעות שנצנצו בעיניו של דודו כאשר הגיע כחקש"ב וקצין בצה"ל אל אדמת רמת הגולן כדי לחקור קצינים וחיילים סורים . עם שוך הקרבות מוינו השבויים מהגזרות השונות וכונסו במתקני הכליאה . לשם התכנסו גם חוקרי השבויים כדי להמשיך את החקירות ולהשלים את תמונת המידע ברמות האסטרטגיות של מערכי האויב וכוחותיו . באחד ממתקני הכליאה האלה פעל גם דודו במשך ימים ולילות ארוכים . אל"ם ( מיל ( יגאל סימון , מי שלימים יכהן כמפקד היחידה , נזכר בחקירה מורכבת של איש צבא סורי שניסה להערים על החוקרים . בעבודה משותפת עם גורמי איסוף המסמכים עלה בידי צוות החקירה לחשוף את שקריו . סימון זוכר כיצד בדרכו הנחושה , במקצועיותו ובדרך התקשורת המיוחדת שלו הצליח דודו לגרום לאותו קצין לספר מהו תפקידו ולחשוף מידע רב על אודות יחידתו . לימים , בשל מסירותו וניסיונו הרב , התמנה דודו למפקד מתקן כליאה והיה אחראי לתפעול מערך החקירות והחוקרים בעת מלחמה או מבצע שבמהלכו נלכדו שבויי אויב . עוד ניתן לספר שקשריה של מדינת ישראל עם הנוצרים בלבנון נוצרו בראשית דרכם באמצעות יחידת ה"קת"מ" של צה"ל , שעמה נמנה דודו . מזיכרונות היחידה עולה כי דודו היה בין "יורדי הים" של היחידה והפליג במשימותיה אל חופי לבנון . תרומה משמעותית של דודו , יחד עם צוות מחבריו , הייתה תהליך ייחודי שהובילו בעיצוב הכשרתם של לוחמים ושל אנשי צוות אוויר להתמודדות עם מצבי משבר וחקירה . דפוסי ההכנה של דורות הלוחמים עמדו , למרבה הצעה במבחני אמת , ועל פי בעלי דבר ולדברי ידידו של דודו , תא"ל ( מיל ) רן רונן ( פקר , ( תרומת התרגול וההכנה ליכולת העמידה במצבי הלחץ לא תסולא בפז . על פועלו זה זכה דודו להכרה ולהוקרה מהיחידות השונות , ממפקדיהן ומהלוחמים עצמם . הנה כי כן במסע הזיכרון בין ידידים וחברים , אשר דרכם השתרגה בדרכו של דודו בשדות העשייה המודיעינית , מצאנו כי לצד נכונותו , כישוריו , ניסיונו ומסירותו הוא הותיר חותם של ממש על מורשת המודיעין ועל מורשת הקרב של צה"ל ושל קהילת המודיעין , ועוד עלילות רבות נכרכו בעשייתו אשר ג 1 רם ניתן לחושפן . עשייה זו הייתה נותרה חבויה אלמלא רצונם של חברים להנציח את זכרו ביום השנה להסתלקותו מעמנו . אותם חברים מסכמים את דמותו של דודו : "אדם רגיש , נעים הליכות , צנוע , איש של אנשים וחבר ללא גבול . " הכשרתם של לוחמים להתמודדות עם מצבי משבר וחקירה , בתהליך שהוביל דודו , עמדה למרבה הצער במבחני אמת , ועל פי בעלי דבר תרומתה לא תסולא בפז
|
|