|
|
Page:59
שמעון סומך , המכונה "סמעאן . " מלבד האימון הצבאי הבסיסי שקיבל כל לוחם בפלמ"ח נוספו למסתערבים אימוני חבלה , צליפה , קשה סיירות , קרב מגע , אימון ימי , נהיגה ומכונאות . הלימודים הערביים כללו שפה כתובה ומדוברת , הווי ולבוש , דת ומסורת , הכרת המבנה החברתי והפוליטי של ערבי ארץ ישראל וגיחות לריכוזי אוכלוסייה ערבית בערים כמו יפו וחיפה . המחלקה הערבית מנתה בין 30 ל 50 איש . שישה מאנשיה נפלו בעת מילוי תפקידם בשטח האויב . מקום קבורתם של אחדים מהם אינו ידוע . ביולי , 1948 לאחר הקמת צה"ל , מוזג הש"י עם מחלקת המודיעין של אגף המבצעים במטכ"ל , והוקם "שירות מודיעין צבאי" בראשותו של איסר בארי ובכפיפות למטכ"ל / אג"ם . באוגוסט 1948 אורגן מבנה שירות המודיעין , שיחידותיו כונו ש . מ . ( שירות מודיעין ) בצירוף מספר . שירות המודיעין כלל , בין היתר , את מחלקת מודיעין קרבי , שנודעה בכינויה ש . מ , 1 . ובראשה עמד בנימין גיבלי . יגאל ידין , ראש אגף מבצעים , החליט להעביר את המחלקה הערבית לשירות המודיעין והורה למפקד הפלמ"ח , יגאל אלון , לתאם עם בארי את סדרי ההעברה . אלון ביקש לשמור על זיקת המחלקה הערבית לפלמ"ח וסיכם עם בארי שיחידת המסתערבים תהיה כפופה לש . מ 1 . בכל מה שנוגע להפעלתה בנושאי מודיעין ומבצעים , אך היא תמשיך להתקיים במסגרת הפלמ"ח בכל מה שנוגע לענייני כוח אדם , אימוני חי"ר ותרבות . בעקבות הסיכום הזה הועברו אנשי המחלקה הערבית ב 1 בספטמבר 1948 לשירות המודיעין . בארי שינה מן הסיכום עם אלון והעמיד את היחידה תחת פיקוד מטה שירות המודיעין ולא תחת ש . מ . 1 . סזון , חיסולים ודרשות יום שישי - פעילותו של יאיר לפני קום המדינה בשנות ה 40 היה יאיר הררי , יליד סוריה , מסתערב שפעל ביחידת המסתערבים של הפלמ"ח . בעקבות ההתנקשות בלורד מוין , השר הבריטי לענייני המזרח התיכון , בנובמבר 1944 בקהיר פעלו כוחות ה"הגנה" לריסון האציל והלח"י " ) הסזון . ( " יאיר היה בין המסתערבים שהשתתפו בפעולות אשר כללו , בין השאר , הסגרת חברי אצ"ל לבריטים וסיכול מעשי שוד של בנקים לצורכי מימון פעולותיהם . בקיץ 1947 הוטל על המסתערב יאיר הררי ועל שלושה אנשי פלמ"ח נוספים לחסל ערבי בשם חיאלד , שאנס אם ובתה , מעפילות יהודיות מסוריה , ושהה באזור ראש פינה . הם ניגשו אליו כשיאיר מתחזה לשוג 1 ר ערבי והאחרים לאנשי חוק בריטים , והאנס הסכים לעלות על רכבם "לחקירה . " הם נסעו עמו למקום מרוחק , שם חיסלו אותו וקברו את גופתו בבור שנכרה יומיים קודם לכן ליד אגם החולה . בתקופות השגרה שבין מבצעים , בכל יום שישי , היה יאיר הררי נשלח כמסתערב למסגדים כדי לשמוע דרשות של אימאמים ושל שייתים מוסלמים חשובים , לדווח על תוכן דבריהם ולעמוד על הלכי הרוח של התושבים הערבים . רשת הסוכנים "גולן" - המודיעים הדרוזים בין 6 ל 10 ביוני 1948 חצו כוחות חי"ר ושריון סוריים את הירדן , כבשו את המושבה משמר הירדן והתקדמו המסתערבים עברו אימוני חבלה , צליפה , קשר , סיירות , קרב מגע , אימון ימי , נהיגה ומכונאות . הלימודים הערביים כללו שפה כתובה ומדוברת , הווי ולבוש , דת ומסורת והכרת המבנה החברתי והפוליטי של ערבי ארץ ישראל 1 £ c 11 rt 1 וייחם ובמותו מי היה יאיר הררי יאיר נולד ב 1 7 בנובמבר 1923 בדמשק , סוריה , בשם סוברו , שלימים שימש כינויו בפלמ"ח . בית הוריו , יוסף ופולין פלאח , היה בית ציוני ששימש בסיס למבצעים שעסקו בהעלאת יהודים ארצה . ליאיר היו שלוש אחיות וארבעה אחים . בהיותו בן שש הועברו יאיר ואחיו הצעיר ממנו ג'מיל לארץ ישראל בידי מבריח , כאן התחנך בפנימיות בקיבוצים . ב 1935 נענה יאיר לקריאתו של אביו לחזור לדמשק בעקבות ירושה נכבדה שקיבל , אך כעבור שנים ספורות חזר ארצה . עם שובו התקבל לפלמ"ח והיה בהכשרת מעת חיים ובהכשרות נוספות . הוא התקבל ליחידת המסתערבים של הפלמ"ח ופעל בה גם כשהועברה למודיעין הצבאי עד לשחרורו מצה'יל ב . 1 954 במשך שנתיים הפעיל מכבסה בתל אביב . הוא התחתן ב 1956 עם הנרייטה לבית לאט ובסוף אותה שנה נענה לקריאתו של אברהם אתן להצטרף לסיירת מסכ"ל שבהקמתה טיפל באותה העת . יאיר עסק בסיירת בהכשרת לוחמים . במקביל לימד ערבית מדוברת באוניברסיטת תל אביב . בסוף 1973 פרש יאיר מצה"ל בדרגת רב סרן , אך המשיך בהוראה באוניברסיטה . ב 1971 קיבל יאיר התקף לב ראשון . מאז עברו עליו שנים קשות מבחינה בריאותית שבהן עבר ניתוח לב פתוח ושני ניתוחי מעקפים . גופו לא עמד עוד בסבל , ויאיר הלך לעולמו במוצאי ראש השנה ג' בתשרי תש"ן , 1 באוקטובר . 1989 הוא נקבר בבית העלמין בחולון . בני משפחתו חקקו על המצבה משפט שמצאו ברשימותיו ומסכם את מסכת חייו : "אלמונים היו בהתנדבותם , בחייהם הסוערים ובמותם , ונכנסו לסודו של המוות . "
|
|